רובכם מכירים אותי כמוחמד גדיר, שחקן הכדורגל. אך הפעם, אני כותב את המילים הללו כמוחמד גדיר, אבא לילדים; מוחמד גדיר, חבר החברה הערבית; מוחמד גדיר, תושב ביר אל מכסור, שנפל עליו אסון כבד מנשוא.
אני, כמו כל האזרחים, רואה בחדשות כבר כמה שנים, כמעט בכל יום, מקרי רצח בחברה הערבית. אם להודות באמת, לא חשבתי שזה יגיע לפתח ביתי. לא באמת חשבתי שזה יגיע אליי, וייגע באנשים שאני מכיר כל כך מקרוב - אך הבוקר הכל התנפץ, והאמת הכתה בי.
אתמול לקחתי את הילדה שלי לגן שעשועים. ראיתי איך היא נהנית, וכמו כל הורה החיוך נמרח על פניי. היום התבשרתי שבאותו פארק שעשועים, שהילדה שלי רצה בו רק אתמול, נרצח הבוקר תינוק בן שלוש - והכל בגלל כוח, כסף וגאווה.
המקום בו נרצח עמאר חוג'יראת מרוחק רק חמישים מטרים מבית ספר, בו נמצאו ילדים ברגעי הרצח. במקום ליהנות בגן השעשועים, עמאר לא חזר ממנו. כל מה שנותר בפארק הוא כתם דם, שמספר סיפור מזעזע. אותם רוצחים שפלים ידעו שמדובר במקום שיש בו ילדים, אבל אותם זה פשוט לא עניין. כל מה שעניין את אותם פושעים זה כסף, כוח ובעיקר - להראות שליטה.
לקריאה נוספת
בכל פעם נדמה שאולי הגיע המקרה שיזעזע את המדינה ויגרום לשינוי, ובכל פעם אנחנו רואים שזה לא קורה. הלוואי והפעם, כשזה נוגע לתינוק חסר אונים, המדינה אכן תזדעזע ותשים לזה סוף. לא ייתכן שאני אפחד שילדיי ייצאו מהבית, לא ייתכן שילדים ילכו לבית ספר ויחששו, לא ייתכן שנשים וגברים יפחדו ללכת ברחובות בלילה כי אולי איזה כדור תועה יפגע בהם.
אמנם נהרג כאן ילד בטעות, אבל בעצם זה לא רק להרוג ילד קטן - זה להרוג את כל החברה שלנו, זה אגרוף בבטן שאי אפשר להתאושש ממנו. לראות דם של ילד מעורר תחושות שאי אפשר להסביר, למרות שאני מנסה. אלו מראות שיהיה בלתי אפשרי לשכוח אותם, אבל מראות כאלה חייבים לזעזע את מקבלי ההחלטות, חייבים לזעזע את כולם. אז נכון, המשטרה תגיע למקום האירוע, תסתכל ותנסה לחקור - אבל לא באמת עושים כאן משהו כדי לשנות, והגיע הזמן שהמשטרה תפעל בחוזקה ותשים סוף למערב הפרוע שנהיה מהחברה הערבית.
אני לא בא בטענות למשטרה. אני בא בטענות בעיקר לעצמנו, לכולנו, כל תושבי החברה הישראלית, הערבית והיהודית. על החינוך שאנו מעניקים לילדינו, ועל הרוע שהשתלט על כולנו.
אני כותב את הטור הזה מלא בדמעות, כי את עמאר כבר לא יהיה ניתן להחזיר. אבל בבקשה, בואו נפעל כולנו, האזרחים, המשטרה, הממשלה - לנקות את הפשע מהחברה הערבית, כי זה כבר מזמן לא בעיה רק של ערבי ישראל, זו בעיה של כולנו.
מוחמד גדיר הוא שחקן כדורגל בדואי-ישראלי המשחק בקבוצת הפועל חדרה, לשעבר שחקן נבחרת ישראל.