שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון הציגה הערב (רביעי) את הרפורמה של מעבר הגיל הרך למשרד החינוך. עיקרי הרפורמה הם הגדלת מספר המטפלות, הרחבת הפיקוח על מעונות היום, הכשרות חינוכיות ותוספת של 600 מיליון שקלים לבניית גנים. "שנים מדברים על חשיבות המהלך הזה ורצו בו אך הפוליטיקה לא אפשרה לו לקרות".
"מעבר הגיל הרך לאחריות משרד החינוך מהווה מהלך היסטורי גדול, חשוב ומשמעותי. הוא יאפשר למערכת החינוך ליצור רצף חינוכי ומערכתי מגיל לידה ועד גיל 18, המותאם לצרכי הילד בכל שלבי החינוך, הגדילה וההתפתחות שלו", אמרה שרת החינוך.
הרפורמה אינה כוללת את המשפחונים, ומגדירה מעונות יום משבע פעוטות ומעלה. המהלך כולל תוספת של 240 מיליון שקלים שעוגנו בבסיס התקציב של משרד החינוך, ויכלול צעדים משמעותיים לשדרוג מערך מעונות היום, בהם שינוי יחס התקינה בתוך מסגרות מעונות היום כדי להעמיק את הטיפול והיחס האישי לפעוטות, הכפלת תקני הפיקוח מ-54 ל-105 ותוספת של עוד מאה בקרים חיצוניים מוסמכים בעלי תואר שני במקצועות החינוך - לשם ביצוע אכיפה ובקרה של התכנים החינוכיים, בטיחות המעונות ופיקוח על אכיפת חוק המצלמות, המחייב התקנת מצלמות במעון, בהתאם לחוק.
הכשרות, הדרכות וליווי לצוותים הטיפוליים-חינוכיים במעונות היום הכוללים קורס של 220 שעות בתחום החינוך טיפול, קורס של 22 שעות עזרה ראשונה, קורס של 14 שעות התנהלות בטוחה, וארבע שעות הדרכה פדגוגיות וליווי מקצועי בתוך מעון היום ותוספת של 600 מיליון שקל לטובת בניית 180 מעונות יום חדשים.
מעונות היום סובלים תקופה ארוכה ממצוקת כוח אדם קשה, כך שגיוס כח אדם נוסף נראה אתגר משמעותי. השרה שאשא-ביטון התייחסה לכך ואמרה: "אנחנו יוצאים למסע, לא יהיו קסמים, נכון יש כוח אדם, אבל אנחנו נותנים אופק למטפלות שיגיעו למערכת, זה כלים, ביטחון ויכולת, נשפר את התקינה מה שישפר את תנאי העבודה שלהן ונטפל בנושא השכר יחד עם משרד האוצר".
שר האוצר אביגדור ליברמן הדגיש כי את החשיבות של שיפור תנאי העבודה של הסייעות: "אשתי גננת במקצועה, ואני זוכר כשהיא עבדה במעון ברחוב הנורית, אין לי ספק שאם יש מישהו שצריך לשפר את תנאי העבודה והשכר זה סייעות במעונות היום".
משותפות "בידיים טובות", המאגדת 43 ארגונים חינוכיים וחברתיים, בירכו על המעבר, ובמיוחד על המיקוד בפיתוח המקצועי של הצוותים במסגרות לגילאי לידה עד שלוש. לדברי טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121, שמובילה את השותפות: "אנו קוראים לממשלה להשקיע החל משנת התקציב הבאה בגיל הרך כפי שמשקיעים בגילאים האחרים, כי המעבר לבדו לא מבטיח חינוך ציבורי איכותי לפעוטות, החשוב כל כך לעתיד החברה הישראלית".
מנגד, יערה מן, חוקרת מדיניות הגיל הרך, מנהלת תחום חברה וכלכלה בקרן ברל-כצנלסון ביקרה את המהלך ואמרה כי "משרד החינוך עשה טעות היסטורית כשהסכים לקבל על עצמו את האחריות המקצועית למעונות היום בלי תחום הסבסוד ובלי כל אפשרות להקצות כסף לשיפור אמיתי של המסגרות הקיימות. הדרך היחידה לפתור את משבר כוח האדם ולתקן את ההזנחה רבת השנים של התינוקות והפעוטות שלנו, היא על ידי העלאת שכר המטפלות, הגדלת התקינה וגיוס נשות צוות נוספות. הבעיה היא שמשרד החינוך לא קיבל לא תקציב ולא סמכות לעשות את זה".