צר היה לי לראות בימים האחרונים את העליהום התקשורתי הבלתי-מקצועי על צוות לטיפול במגיפות (צט"ם). אותו הצוות שזכה לשבחים והערכה מהציבור ומאנשי התקשורת לפתע "התגלה" כצוות בלתי מקצועי, לאחר "תחקיר" סנסציוני שחשף את החברים בצוות. הייתי רוצה לסכם את האירוע התקשורתי כקשקוש בלבוש, אבל הפגיעה האישית בחברי הצוות והערעור שהאירוע מייצר על אמינות הצוות מצריך הסבר יותר יסודי.
הצוות לטיפול במגיפות הוקם בתחילת שנות ה-90', כחלק מהיערכות מדינת ישראל לתקיפה בנשק ביולוגי עיראקי. לאורך השנים עבר תמורות ושינויים והפך לצוות אזרחי עם נוכחות צבאית ובטחונית, אשר מייעץ למדינה לגבי איומים מגפתיים שונים, ביטחוניים ואזרחיים. בתחילת 2020 הצט"ם התגייס לטיפול במגיפת הקורונה, אירוע חסר תקדים, וחבריו תרמו מאז מאות ואלפי שעות מזמנם הפרטי במאות דיונים. לאור אתגרים חדשים ורבים שצצו במהלך השנתיים האחרונות צורפו חברים רבים לצוות.
מאז הקמתו אנו גאים בהרכב הצט"ם. כוועדת מומחים שצריכה לייעץ על מרכיבים שונים בטיפול במגיפה, הרכבו של הצוות הוא מולטי-דיסציפלינרי - רב תחומי, וכולל מומחים מתחומים שונים וממוסדות שונים. אנו מקפידים לכלול מומחים ממשרד הבריאות וכאלו שאינם, מומחים מהאקדמיה, מבתי החולים, מקופות החולים, ממקצועות שונים רפואיים ולא רפואיים. לכל אחד תפקיד חשוב ומהותי. רוב חברי הצוות הם רופאים (בניגוד למה שנטען בכתבה), אבל לא כולם.
מיהם אותם "לא רופאים" שערוצי הטלוויזיה קבעו בנחרצות שאינם ראויים לדון בנושא חיסוני קורונה? אנסה להציג כמה מהם - וירולוגים ממשרד הבריאות ומהמכון הביולוגי בנס ציונה, שחוקרים את נגיף הקורונה; חוקר בכיר שעוסק בפיתוח וחקר חיסונים מזה עשרות שנים; אחיות ראשיות במשרד הבריאות שעוסקות בניהול חיסוני השגרה ובניטור אפידמיולוגי מזה שנים; מתמטיקאים מובילים שפרסמו בשנה האחרונה את המאמרים המובילים בעולם בנושא חיסוני הקורונה; אפילו "המנהל האדמיניסטרטיבי של מוסד גריאטרי" שהוצג בתחקיר בצורה מבזה הוא לא אחר מאשר מי שהיה אחראי בעבר על האגף לשעת חירום של משרד הבריאות והיה מעמודי התווך של תורת המוכנות הישראלית לפנדמיה.
וכן, יש כמה וטרינרים בצט"ם. כולם עוסקים במחלות זואונוטיות - מחלות העוברות מבעלי חיים לאדם או הפוך. רק בדיון האחרון של הצוות עסקנו באירוע שפעת העופות, אשר מובל בעיקר על ידי אותם וטרינרים. וכן, יש בצט"ם גם נציגים מטעם אגף ההסברה והתקשורת של המשרד, וחוקרת בתחום תקשורת, וחשיבותם גדולה ביותר. לעתים יש להם אמירה מהותית גם לגבי מבצע חיסונים, בנושא של רכישת אמון הציבור, ניהול הקמפיינים התקשורתיים ועוד. גם דיון בנושא המנה הרביעית ראוי שילווה בהתייחסות להיבט התקשורתי שלו.
החלק החשוב בדיוני הצט"ם הוא הדיון עצמו, ובו משתתפים מי שיש לו משהו לתרום. ההצבעות שמבוצעות בסיום הדיון אינן תהליך חקיקה ואין להן כל תוקף חוקי. מטרתן להבהיר בסוף הדיון את מידת ההסכמה של כלל החברים. לעתים אנחנו חלוקים ולעתים יש תמימות דעים. תוצאות ההצבעה לא מחייבות את מנכ"ל משרד הבריאות. הוא מקבל את סיכום הישיבה כולל כל הדעות שהושמעו בה, ולרוב אף נוכח ומקשיב לדיון בעצמו.
הדיון בנושא המנה הרביעית היה מורכב, ומבוסס על מעט מידע. ההמלצה שהתקבלה, שהיא לשקול חיסון רביעי, נמסרה למשרד הבריאות מתוך שיקולי עלות-תועלת ולמול איום ממשמש לתחלואה המונית. בסיכום הדיון הבהרנו את מידת אי הוודאות הקיימת בבסיס ההמלצה וביקשנו מהמנכ"ל להתייחס אליה כאל המלצה נצורה ליישום, אל מול הנתונים המצטברים בימים הקרובים. כמה רופאים ומדענים מכובדים שאינם חברים בצט"ם ביטאו את התנגדותם להמלצה, וזו זכותם המלאה ואף חשוב שיעשו כן. עם חלקם נפגשנו בדיונים נוספים על מנת להתעמק בסיבות המדעיות להתנגדות.
לצערי, ההתלהמות במהדורות החדשות, הראיונות המבזים עם פרשנים וחצאי מומחים, אינם תורמים מאומה למאבק בקורונה. אנו עומדים בפני גל מאתגר במיוחד של האומיקרון. רבים שחוקים ועייפים מהעיסוק במגיפה הזו. כולי תקווה שעמיתי המומחים בצט"ם, הרופאים והלא-רופאים יתעלמו מרעש הרקע המטריד, וימשיכו לתרום בהתנדבות מזמנם היקר לטובת עם ישראל.
ד"ר טל ברוש ניסימוב, מומחה במחלות זיהומיות, הוא מרכז הצט"ם מאז 2010.