חבר הכנסת יעקב ליצמן אמר היום (ראשון) כי לא יתמודד שוב בבחירות לכנסת. "אם יהיו בחירות חדשות, לא אתמודד, לא אלך לכנסת שוב פעם", הבהיר שר הבריאות והשיכון לשעבר בריאיון לעיתונאים משה גלסנר ואבי בלום בערוץ הכנסת. דבריו של ליצמן, מבכירי מפלגת יהדות התורה, הגיעו ברקע ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע בגין שיבוש מהלכי משפט והפרת אמונים. עם זאת, הוא טען שאין קשר בין הדברים.
בראיון תלה ליצמן את פרישתו בגילו בלבד. "בגיל שלי, כשאני מתקרב לגיל 74, עשיתי 23 בכנסת ולא צריך להגיע למצב שבו יצטרכו לסחוב אותי בכנסת", טען. הוא הוסיף כי "זה לא שייך לתיקים שלי או להסדרי טיעון. צריך לתת מקום לכוחות צעירים".
חסידות גור, אותה מייצג ליצמן בסיעת אגודת ישראל ביהדות התורה, תכננה בקדנציה הבאה להחליף את נציגה בשנים האחרונות בכנסת ישראל. אחד השמות הבולטים שעלה כמועמד אפשרי הוא יצחק שפירא, בנו של אברהם שפירא ז"ל שהיה חבר כנסת מטעם אגודת ישראל ואיש עסקים ידוע. שפירא עצמו לא שולל את האפשרות אך טען בשיחות עם מקורבים כי ילך לתפקיד כזה רק "לבקשת האדמו"ר מגור".
אל תפספס
כתב האישום נגד ליצמן עוסק בשתי פרשות בהן ניצל לכאורה את מעמדו וכוחו השלטוני כסגן שר הבריאות כדי לקדם אינטרסים של אנשים פרטיים, כשלפי החשד הוא עושה שימוש בכוחו השלטוני משיקולים זרים ונגד האינטרסים שעליהם הוא הופקד.
פרשה אחת נוגעת להליך משפטי בו עתר היועמ"ש לבית המשפט המחוזי בירושלים להכריז על מלכה לייפר כבת הסגרה לאוסטרליה בגין עבירות מין שביצעה שם, לכאורה, בקטינות בבית הספר אותו ניהלה בעיר מלבורן. לכל אורך ההליך טענו באי-כוחה של לייפר כי היא אינה כשירה לעמוד לדין ועל כן יש להפסיק את הליך ההסגרה נגדה.
לפי כתב החשדות, בעקבות פניות מטעמה של לייפר במהלך 2015, פעל השר ליצמן באופן פסול במטרה להשפיע על הפסיכיאטר המחוזי במחוז ירושלים באותה תקופה, ולגרום לכך שיחזור בו מעמדתו וישנה את חוות הדעת שמסר באשר למצבה הנפשי של לייפר, כך שייקבע שאיננה בת הסגרה.
פעולה דומה של ליצמן התרחשה בשלב מאוחר יותר בהליך המשפטי, בפברואר 2018, בזמן שביקשה המדינה לחדש את הליכי ההסגרה, וביקשה מהפסיכיאטר המחוזי להגיש את התייחסותו העדכנית בסוגיה. גם אז פעל ליצמן להטות את חוות דעתו כך שלייפר לא תוסגר לאוסטרליה.
פרשה שנייה נוגעת לסיוע למעדנייה "בית ישראל". ב-2015 קבעה מחלקת המזון המחוזית במשרד הבריאות, אחרי שימוע שערכה בעניין, כי על בית העסק להפסיק את ייצור הסלטים ומכירתם, נאסר עליו למכור מוצרי מזון נוספים בשל ליקויים תברואתיים חמורים שנתגלו ומקרי תחלואה של סועדים, והומלץ על ביטול רישיון היצרן למפעל בשל הפרות תנאי הרישיון.
על-פי החשד, השר ליצמן, שנהג לקנות מוצרים מדי שבוע במקום וקיים קשרי ידידות עם בעליו של בית העסק נעתר לבקשתו של האחרון וניסה לסייע לו להפעיל את העסק ללא ההגבלות שהוטלו עליו. לצורך כך הורה ליצמן לזמן את הדרג המקצועי הרלוונטי בשירות המזון לפגישה בבית העסק. זאת, כדי להשפיע על עובדי מחלקת המזון המחוזית לשנות את החלטתם ולהסיר את ההגבלות שהוטלו על בית העסק במסגרת ההחלטה בשימוע.
במסגרת הפגישה, וחרף העובדה שגורמי המקצוע המוסמכים בכל הקשור לפיקוח על המזון, הבהירו כי הסרת המגבלות שהוטלו על בית העסק מהווה סכנה של ממש לציבור עקב תנאי תברואה ירודים ואי עמידה בסטנדרטים הבריאותיים הנדרשים, לרבות הימצאות של חיידקי ליסטריה בבדיקות שנערכו במקום, הבהיר השר לעובדות מחלקת המזון כי עליהן לשנות את החלטתן באופן שייטיב עם העסק ובעליו.
ליצמן נבחר לכנסת בשנת 1999, ומאז כיהן בשורת תפקידים בכירים כמו יו"ר ועדת הכספים, שר הבריאות ושר הבינוי והשיכון. הוא קבע תקדים היסטורי ביהדות התורה במסגרתו הפך לראשונה לשר מטעם המפלגה בממשלת נתניהו. ליצמן קיבל אישור מיוחד לכך ממועצת גדולי התורה של אגודת ישראל לאחר החלטה של בג"ץ כי הוא לא יוכל לכהן כסגן שר במעמד שר כפי שהיה עד אז בחלק ממשלות נתניהו בהן היה חבר.