פריטים עתיקים ומרהיבים משתי ספינות טרופות שונות התגלו באזור קיסריה במהלך סקר תת-ימי שניהלה בחודשים האחרונים היחידה לארכיאולוגיה ימית של רשות העתיקות. הפריטים שהתגלו התפזרו משתי ספינות שנטרפו במהלך סופות שאירעו מול חופי קיסריה בתקופות הרומית והממלוכית, באותו המקום ממש, ובהפרש של כאלף שנה (לפני כ-1,700 שנה ולפני כ-600 שנה). מכלולי מטעני הספינות ושרידי השברים שלהן נמצאו פזורים במים רדודים, בעומק של כ-4 מטר, על פני שטח של כמה עשרות מטרים.
לדברי יעקב שרביט ודרור פלנר, חוקרי היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, "נראה שהספינות עגנו בקרבת מקום, וסערה שהתרחשה גרמה לטביעתן. יתכן שהעגינה התבצעה מתוך מצוקה או חשש מסערה, משום שיורדי הים יודעים, שעגינה במים הרדודים שלא בנמל בנוי ומסודר, היא מסוכנת ומועדת לפורענות".
האוצר הימי כולל מאות מטבעות כסף (כ-560 מטבעות מתוכם כ-160 מטבעות חתוכים) מהתקופה הממלוכית ומאות מטבעות כסף וארד מהתקופה הרומית, פסלון ברונזה בדמות עיט, שהוא סמל השלטון הרומי, פסלון של שחקן פנטומימה במסכה מהקומדיה הרומית, פעמונים רבים עשויים ברונזה שנועדו, בין השאר, להבריח רוחות רעות, וכלי חרס. בנוסף, התגלו חלקי מתכת רבים השייכים לגוף ספינת עץ, ובהם עשרות מסמרי ברונזה גדולים, צינורות עופרת השייכים למשאבת מי שפולים, ועוגן גדול עשוי ברזל, שנשבר - דבר המעיד על הכוח הרב שפעל עליו עד שנשבר, כנראה, בסערה.
מהספינות נטרפו אל הים גם פריטים אישיים נדירים של הנוסעים עליהן, שלא שרדו. בין השאר, נחשפה אבן חן אדומה, שנועדה לשיבוץ בטבעת (גמא), עליה גולף כלי נגינה שנקרא במסורת היהודית "כינור דוד". כלי הנגינה מוזכר בספר שמואל ככלי שדוד ניגן בו לשאול המלך, ולפי מחקרים מקובל לזהותו עם הלירה של האל אפולו. לפי הסיפור במיתולוגיה היוונית, הרמס בנה את כלי הנגינה משריון צב בבוקר בו נולד. תמורת כלי נגינה זה, הסכים אפולו חובב המוזיקה, להפוך את הרמס ואת אימו לאלים.
פריט נוסף חשוב שנמצא היא טבעת זהב עבה, המעוצבת בצורת מתומן ומשובצת באבן חן ירוקה, שעליה גולפה דמות נער צעיר, "רועה" לבוש בטוניקה, ועל כתפיו נישא איל או כבשה. דימוי זה, של "הרועה הטוב", מוכר באמנות הנוצרית הקדומה כסמל לישוע; זהו משל לישוע כרועה הרחמן של בני האדם, או כמי שפורס חסות על האדם או על עדת מאמיניו.
יש חשיבות לכך שטבעת הזהב הייחודית, הנושאת את דמות הרועה הטוב, נחשפה בסמיכות לעיר קיסריה, לה נודעת משמעות רבה במסורת הנוצרית. בקיסריה התגבש אחד ממרכזי הנצרות הקדומים ביותר, ובה פעלה אחת הקהילות הנוצריות הראשונות. לפי הברית החדשה, בקיסריה הטביל השליח פטרוס את שר המאה הרומי קורנליוס. "זהו מקרה ראשון שבו אדם לא יהודי הובא תחת כנפי הנצרות", אומר שרביט. "כאן, החלה הדת הנוצרית את דרכה לרחבי העולם". ההערכה היא שבעל הטבעת שנחשפה היה מראשוני הנוצרים.
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "חופיה של ארץ ישראל עשירים באתרי עתיקות ובממצאים, אשר יש להם חשיבות רבה כנכסי תרבות מורשת לאומיים ובינלאומיים. אלה, חשופים לסכנות, ולכן רשות העתיקות מקיימת סקרים תת-ימיים, לאיתור, לניטור העתיקות ולהצלתן. לאורך חופי ישראל מתקיימות פעילויות ספורטיביות רבות - צלילה, שנירקול, שחיית ים פתוח ושייט, במהלכן מתגלים עתיקות מעת לעת. אנחנו פונים לצוללים ומבקשים - אם נתקלתם בעתיקה, קחו נקודת מיקום בים, השאירו את הממצאים במים ודווחו לנו מיד. לגילוי ותיעוד הממצאים באתרים יש חשיבות ארכיאולוגית רבה, ולעיתים גם מציאה קטנה מובילה לתגלית גדולה".
בימים אלה קורמת עור וגידים תוכנית לגן לאומי ימי ראשון, "ים קיסריה", בחסות רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות והרשות לפיתוח קיסריה. מטרתו של הגן הלאומי הימי המתוכנן היא מחד, להגן על האוצרות הארכיאולוגיים של נמל קיסריה השקוע, שהיה הנמל הגדול ביותר בעולם הרומי דאז, ומאידך להסדיר גישה לצוללים ומשנרקלים לאתר הימי המיוחד הזה.