פרשת הקרקעות של הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית בשכונת רחביה, שהסעירה את המדינה לפני 20 שנה, הגיעה בשבוע שעבר לסיום. במוקד הפרשה החלטה של הכנסייה לבטל הסכם שחתמה מול חברת בת של קק"ל, על הארכת חכירת הקרקעות בשכונה היוקרתית, לאחר שהתגלה שחתימתו של הפטריארך היווני זויפה על ידי נוכלים. עתה הכריע בית המשפט כי על הפטריארכיה לשלם לחברה פיצויים.
התביעה האזרחית שהגישה חברת הימנותא, חברת הבת של קק"ל, שיוצגה על ידי עורכי הדין עמוס גורן, רועי דלח ועדן פוליטי, הסתיימה בשבוע שעבר לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים, חייב את הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית לשלם לה 13 מיליון דולר. זאת, מפני שהכנסייה נסוגה מהסכם פשרה שנועד להאריך את חכירת הקרקעות לקק"ל לפני כעשור. ואולם, מי שישלם בפועל את דמי הפיצוי היא קבוצת "ניות קוממיות", שרכשה את זכויות החכירה בקרקעות רחביה.
בלב הפרשה ניצבת שכונת רחביה היוקרתית, שרוב הקרקע בה שייכת לכנסייה היוונית-אורתודוכסית. בשנות ה-50 של המאה הקודמת חתמה הכנסייה עם קק"ל על הסכם חכירה למאה שנים, שיפוג בין 2050-2052, ולקק"ל עומדת הזכות לחדש את ההסכם.
בשנת 2000 פנה עו"ד יעקב וינרוט למדינה, בשם לקוחותיו יעקב רבינוביץ', דוד מורגנשטרן ובנו זוסמן, וטען כי יש להם קשרים עם הפטריארכיה והעומד בראשה, הפטריארך דיאודורוס הראשון. כפי שטען אז, הוא יוכל לדאוג להארכת החכירה לתקופה של 99 שנים נוספות, תמורת 20 מיליון דולר במזומן.
ואולם, לאחר שקק"ל העבירו את הכסף, ההסכם התגלה כהונאה של רבינוביץ' ושותפיו. הפטריארכיה טענה כי חתימתו של הפטריארך - שהיה אדם זקן וחולה - על הסכמי החכירה, זויפה. בהמשך התברר כי הצ'קים הבנקאיים על סך של 20 מיליון דולר לא הועברו לפטריארכיה, אלא נפדו על ידי רבינוביץ' וזוסמן, שהפקידו את הכספים לחשבונות בנק בחו"ל, וזוסמן נמלט מישראל. הפטריארכיה הגישה תלונה במשטרה, ולאחר כעשור הורשעו שלושת הנאשמים, רבינוביץ', זוסמן ומורגנשטרן, בעבירות של זיוף, מרמה והלבנת הון.
לאחר חשיפת מעשי המרמה ביקשו חברת הימנותא והפטריארכיה היוונית להגיע להסדר שיאפשר את הארכת החכירה, ואף נערך טקס חגיגי לרגל חתימת מסמך הבנות. אולם, ברגע האחרון הפטריארכיה נסוגה מהסדר הפשרה, וסירבה להאריך את חכירת הקרקעות.
חברת הימנותא הגישה תביעה נגד הפטריארכיה, בדרישה למלא את הסכם הפשרה או לפצות אותה, ולאחר עשור של הליכים משפטיים סבוכים, השופט משה בר-עם קיבל בשבוע שעבר את התביעה של הימנותא, והורה לפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית לפצות אותה בסכום של 13 מיליון שקלים.
על אף ההכרעה בבית המשפט, הפיצוי הכספי לא פותר את בעיית החכירה בקרקעות רחביה. בעשור האחרון מכרה הכנסייה את הקרקעות המדוברות, כ-520 דונם, לקבוצת משקיעים פרטיים בשם "ניות קוממיות", שבראשה עומדת משפחת בן דוד הירושלמית.
במהלך השנים נבנו על הקרקעות דירות מגורים בהם מתגוררות כ-1,070 משפחות, והן כוללות כ-25 מבני ציבור, בהם מוזיאון ישראל ובית הכנסת הגדול, ומלונות כמו מלון ענבל. המשמעות של אי חידוש הסכם החכירה עם הכנסייה היא, שבעוד מספר עשורים הדיירים יצטרכו לחדש את חוזה החכירה מול הבעלים החדשים, שבניגוד להסכם בין קק"ל והכנסייה, לא יסתפקו בדמי חכירה סמליים כמו הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית, וידרשו מהדיירים סכומים המגיעים לשליש משווי הנכסים, המגיעים למיליון שקלים ויותר לדירה.
סוגיית הקרקעות ברחביה הגיעה לשולחן הממשלה, בין היתר בהצעת חוק שהגישה בשנת 2013 ח"כ לשעבר רחל עזריה (כולנו) להפקעת הקרקעות ברחביה, והנושא נידון בין משרדי הממשלה וקק"ל.
קבוצת בן דוד דורשת לקבל זכויות בנייה מוגדלות בשטחים פתוחים, בתמורה להארכת החכירה. ייתכן ופסק הדין הנוכחי ישפיע על המשא ומתן של קק"ל להארכת זכויות החכירה, כשמן הסתם סוגיית הפיצוי הכספי תילקח בחשבון.