הסופה "כרמל" היא הסערה הישראלית הראשונה שזוכה למיתוג אירופי, אך גם כאן היו קשות ממנה. "לכל סופה יש את המאפיינים שלה", אומר לוואלה! ד"ר נועם חלפון מהשירות המטאורולוגי, "יש קרות במיוחד, או עם רוחות, גלים. יש גשומות ויש המביאות שלג".
זקני הארץ עוד זוכרים את הסופה של חורף 1950 בה התרחש האירוע הקיצוני ביותר שתועד עד כה בישראל. מארכיון השירות המטאורולוגי ניתן ללמוד שבמחנה עולים סמוך לקיבוץ עין שמר נהרגו ארבעה מהתמוטטות תקרת חדר אוכל, וברובע היהודי בירושלים, שהיה אז בשליטת ירדן, התמוטטה תקרת בית כנסת וקברה תחתיה כמה אנשים שנכחו במקום. בנוסף דווח על נזקים רבים לחקלאות ולתחבורה. עם תום האירוע חלה התבהרות והחל אירוע קרה משמעותי. בשל הקור והיעדר גשם שיפשיר את השלג, נשאר השלג בהרים על הקרקע והפשיר סופית רק ב-11 בפברואר.
במהלך הסופה השלג ירד בכל רחבי הארץ, למעט הערבה ודרום הנגב. הוא החל ב-4 בפברואר בצפון והתפשט דרומה: בבוקר השלג כבר הגיע לעמקי הצפון, ובלילה החל להיערם גם במישור החוף. גובה השלג הגיע עד ל-55 סנטימטרים בעכו ול-70 ס"מ בשכונת בית הכרם בירושלים. בשדה התעופה במפרץ חיפה נמדדו 17 ס"מ ו-10-15 ס"מ נמדדו במישור החוף המרכזי והדרומי ובעמקים, לרבות בכנרת ובעמק בית שאן. השלג ירד גם בחלקים נרחבים של הנגב וברביבים נמדדו 19 ס"מ. האזורים היחידים שבהם לא ירד שלג היו הערבה ודרום הנגב. מבחינת תפרוסת השלג היה זה אירוע קיצוני חסר תקדים. האירוע היחיד שמתקרב אליו במידת מה הוא האירוע שהתרחש כשבוע קודם לכן ב-27 בינואר.
שנה אחר כך התרחש אירוע הגשם הקיצוני ביותר שתועד עד כה בישראל. לפי מדידות השירות המטאורולוגי 500-400 מילימטר גשם ואף יותר ירדו במישור החוף, בסופה חסרת תקדים. במשך 11 ימים רצופים השתוללה בישראל הסופה הממושכת שבמהלכה כמעט בכל יום נרשמו לפחות בחלק מהאזורים בארץ כמויות גשם גדולות. כמות השיא היומית נמדדה בדיוק היום לפני שבעים שנה, ב- 20 בדצמבר 1951 בראשון לציון, שם נמדדו 174 מ"מ. במצטבר, כמות השיא שנרשמה בבית עובד במהלך 11 ימי הסופה, 569 מ"מ, משתווה לכמות השנתית במקום ומהווה שיא בארץ.
לצד הכמות הגדולה נקבע בסופה זו שיא במשך ירידת הגשם ברציפות. ברשם הגשם בקריה בתל אביב נרשמה ב-21 בדצמבר 1951 ירידת גשם במשך 19 שעות ו-20 דקות ברציפות. הגשמים הרבים גרמו לשיטפונות עזים, לשיבוש התחבורה ולנזקים כבדים ברכוש ואף בנפש. בייחוד היה חמור מצבם של תושבי שכונות דרום תל אביב, שנאלצו להתפנות מבתיהם גם בתחילת הגשמים וגם מיד לאחר שחזרו לבתיהם, עקב גאות נוספת של נחל איילון לקראת סוף הסערה. מעבר לכמות ומשך הגשמים הצטיינה הסופה גם ברוחות החזקות שהגיעו בהר כנען למהירות ממוצעת של 110 קמ"ש ולמשב עליון של 140 קמ"ש, בגלי ים גבוהים שגרמו לספינות לעלות על שרטונות ובקור שהביא לירידת שלג בהרי הצפון בחלק מימי הסופה.
ד"ר חלפון מפנה לעוד אירועים בשנות החמישים. בסוף דצמבר 1954, אז נראו שיטפונות קשים בנחל איילון כתוצאה מכמות גשם דו-יומית של 250 מ"מ ויותר בגוש דן, או בנובמבר 1955, יום גשם עם כמויות של יותר מ-200 מ"מ שנמדדו בתחנות שונות במזרח השרון ומערב השומרון. "הם יצרו שיטפונות קטלניים לאורך הירקון", הוא מזכיר.
לפי רישומים מלפני מאה שנה, ב-9 בדצמבר 1921 ירדו בחיפה בכרמל 245 מ"מ ובטכניון בהדר הכרמל 272 מ"מ, אלא שמבדיקה שערך בדיעבד השירות המטאורולוגי לישראל, עולה ספק לגבי המדידות בטכניון. "על המדידה של הטמפלרים בכרמל דווקא סומכים", הוסיף.
ב-1968 פקדה את הארץ סערה מטלטלת נוספת. בין 14 ל-15 בינואר החל לרדת שלג כבד בהרים שהגיע לגובה 35-30 ס"מ בצפון ובמרכז. השלג הוסיף לרדת גם בלילה הבא, ובשעות הבוקר שאחריו הגיע עומקו לשיא עם 70 ס"מ בקוניטרה שבגולן, 50 ס"מ בהר כנען ו-32 ס"מ שנמדדו בתחנה המטאורולוגית במרכז ירושלים. שלג ירד גם בהר הנגב ואזורים נמוכים יותר: בכרמל, בצפון הנגב, כולל שלג קל בבאר שבע, בגליל התחתון ואף בעמקי הצפון ובמישור החוף הצפוני.
השלג הרב גרם לנזקים כמו שיתוק התחבורה לירושלים, ניתוק יישובים בגליל, קריעת כבלי חשמל וקריסת עצים. בירדן ובלבנון סופת שלג זו עלתה בחייהם של 52 איש. למרות עובי השלג הוא לא שרד זמן רב על הקרקע בשל התחממות שחלה כבר ב-16 בינואר וגרמה למעבר ממשקעי שלג לגשם. הגשם גרם להפשרה מהירה של השלג על הקרקע ולחזרה מהירה יחסית לשגרה, אך מנגד גם להצפת מבנים.
ב-1991 סופה שיתקה את נתיבי איילון ליממה. בעבר הקרוב זכורה 2013, כשבין 12 ל-14 לדצמבר מערכת מזג אוויר קרה במיוחד ועתירת משקעים פקדה את הארץ ושלג בעומק של כחצי מטר ויותר נערם בפסגות הרי הצפון והמרכז. בהרי הצפון והמרכז, מרום של כ-500 מטרים, ירד שלג כבד שהצטבר בפסגות לחצי מטר ויותר. עובי שלג של חצי מטר דווח גם בשכונות הגבוהות של ירושלים וביישובים הגבוהים בפרוזדור ירושלים. בבית ג'אן ובפסגות השומרון דווח על שלג המתקרב לגובה של מטר. במקומות הגבוהים והמדרונות הצפוניים השלג שרד על הקרקע במשך יותר משבוע ובחלק מהמקומות אף יותר משבועיים.
הן כמות השלג והן משך שרידותו על הקרקע היו חריגים ביותר בהשוואה לכל עונת החורף, ועוד יותר מכך בהתייחס למחצית הראשונה של דצמבר, בה לא התרחש שלג בממדים האלה או קרובים לכך מאז ראשית המדידות בירושלים באמצע המאה ה-19. טמפרטורות המקסימום היומיות הגיעו בהרים ל-3-1 מעלות ובמישור החוף ל-10-8, ערכים נמוכים באופן חסר תקדים לחודש דצמבר. רשויות החירום וההצלה נזקקו לעזרת צה"ל, שהפעיל נגמ"שים של חיל הרפואה ככוח פורץ לנזקקים בכבישים שהיו חסומים עקב השלג הרב. נזקי הרכוש בסופה של 2013 נאמדו בכמיליארד שקלים.
"הסופה הזו זכורה בגלל קריסת הקונספציה שכשהים עוד חם יחסית לא יכול לרדת שלג כבד", מסביר ד"ר חלפון, "ההנחה שלא תצטבר כמות שלג גדולה התבררה בדיעבד כמוטעית. עד אז לא היה תיעוד לאירועי שלג כבדים במחצית הראשונה של דצמבר. אבל דווקא הים החם גרם לכמויות משקעים גבוהות ועוצמות שלג חזקות והוא לא מנע את התקררות הטמפרטורות לערכים מתאימים לשלג. זה הפתיע את כולם, והרשויות שלא נערכו כראוי מצאו את עצמן מתמודדות עם נחיל כלי רכב תקועים בעליה לירושלים, עם לכודים בבתים בצפת ועם קטסטרופות אחרות שדרשו את הזעקת פיקוד העורף לסיוע".