ב-12 באוגוסט 2020 ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ניסה לסגת מהסכם הנורמליזציה ההיסטורי עם איחוד האמירויות, יום לפני שהנשיא טראמפ היה אמור להודיע עליו. לפי כמה בכירים לשעבר בבית הלבן שהיו מעורבים באותם אירועים הרקע לנסיון של נתניהו לסגת מהמהלך היו שיקולים פוליטיים על רקע הערכתו כי הממשלה עומדת להתפרק בתוך ימים וכי יתקיימו בחירות מוקדמות.
הפרשה הזו שמעולם לא פורסמה קודם לכן מופיעה בספרו החדש של פרשן וואלה! ברק רביד, "השלום של טראמפ: הסכמי אברהם והמהפך במזרח התיכון". הפרק בנושא "מסיפוח לנורמליזציה" מבוסס על שיחות עם מספר רב של בכירים לשעבר בממשל טראמפ, בכירים לשעבר בלשכת ראש הממשלה ובכירים ישראלים שעדיין מכהנים בתפקידי מפתח בממשלה.
הסכם הנורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות שהושג בתיווכו של ממשל טראמפ והוביל להסכמי אברהם היה פריצת הדרך הגדולה ביותר בתהליך השלום במזרח התיכון ב-25 השנים האחרונות והיווה את ההישג המשמעותי ביותר של בנימין נתניהו בקריירה הפוליטית שלו. ההסכם גם היה ההישג החשוב ביותר של דונלד טראמפ בתחום מדיניות החוץ.
במאי 2020 אחרי שלוש מערכות בחירות הצליח בנימין נתניהו להרכיב ממשלה עם יריבו הפוליטי הגדול ביותר יו"ר מפלגת כחול לבן בני גנץ. בהסכם הקואליציוני היה נושא אחד עליו סירב נתניהו להתפשר מול גנץ - דרישתו לקבוע את ה-1 ביולי כמועד שבו ניתן להתחיל בתהליך הסיפוח של חלקים בגדה המערבית לישראל.
סיפוח של שטחים שנכבשו בכוח הינו מנוגד לחוק הבינלאומי. מהלך כזה מצד נתניהו היה גם מחסל סופית את פתרון שתי המדינות ועלול להביא להסלמה ביטחונית באזור. מכל הסיבות האלה הפך המועד של ה-1 ביולי לפצצת זמן ומנהיגים מכל העולם הפעילו לחצים כדי לעצור את נתניהו.
הבית הלבן לא היה נלהב כלל מיוזמת הסיפוח של נתניהו. לנשיא היו נושאים חשובים יותר על הצלחת. באותם ימים דונלד טראמפ החל להיות מודאג יותר ויותר לגבי הפיגור שלו בסקרים אחרי ג'ו ביידן שהתמודד מולו בבחירות לנשיאות. השילוב בין מגפת הקורונה המשתוללת להפגנות נגד טראמפ הפכו את המצב בוושינגטון למתוח במיוחד. בכירים בבית הלבן אמרו לי באותה תקופה כי הדדליין של נתניהו לסיפוח "אינו קדוש" מבחינתם ולא מחייב את הנשיא.
מדינות רבות בעולם יצאו נגד הסיפוח. ירדן אף הודיעה אז כי סיפוח יערער את הסכם השלום שלה עם ישראל. אבל מדינה ערבית אחת לא צפויה הובילה את המאבק נגד תכנית הסיפוח של נתניהו - איחוד האמירויות הערביות. באמצע חודש יוני 2020, שבועיים לפני הדדליין של נתניהו פרסם שגריר איחוד האמירויות בוושינגטון יוסוף אל-עוטייבה מאמר ב"ידיעות אחרונות" בו הדגיש כי ישראל לא תוכל גם לבצע סיפוח וגם לקבל נורמליזציה עם העולם הערבי.
זו היתה הפעם הראשונה בה איחוד האמירויות פנתה ישירות לציבור הישראלי במאמר בעברית. המאמר הגיע בעיתוי קריטי וקעקע את הספין של נתניהו ואנשיו מכרו לציבור הישראלי לפיו לעולם הערבי לא אכפת מהסיפוח. נתניהו רתח על המאמר. השגריר הישראלי בוושינגטון רון דרמר התקשר לאל-עוטייבה, צעק עליו ואף איים שעכשיו לא תהיה ברירה לנתניהו אלא לספח. "אני האמנתי שלסיפוח יהיו השלכות הרסניות לכל האזור ושהמהלך הזה ישים את ארה"ב במקום בעייתי בו היא תהיה צריכה להגן על מהלך מאוד לא פופולרי באזור", אל-עוטייבה אמר לי.
בחודש מרץ 2019, כשבוע ימים לפני הבחירות לכנסת, הגיע אל-עוטייבה, לפגישה ביתו של יועצו הבכיר של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר. השגריר האמירתי הטיל פצצה ואמר כי יורש העצר שייח מוחמד בן-זאיד מוכן להתקדם לנורמליזציה עם ישראל. הכוונה היתה לבצע את המהלך אחרי הבחירות בישראל, כאשר תקום ממשלה חדשה.
תוצאות הבחירות בישראל סיבכו את המצב. נתניהו אמנם קיבל את המנדט להרכבת הממשלה, אבל התקשה להשיג רוב של 61 חברי כנסת שיתמכו בממשלתו. ב-29 במאי, הגיע ג'ארד קושנר לירושלים. באותן שעות עשה נתניהו מאמצים של הרגע האחרון להרכיב ממשלה לפני סיום המנדט שלו באותו לילה. המהלך נכשל והכנסת פוזרה.
קושנר היה אמור להיפגש עם נתניהו לארוחת בוקר למחרת. לאור האירועים הפוליטיים, הפכה ארוחת הבוקר לארוחת צהריים, וכשקושנר הגיע למעון הרשמי שבבלפור הוא הבין כי בעצם הגיע לשבעה. הוא ביקש לשבת עם נתניהו בארבע עיניים וחשף בפניו את יוזמת הנורמליזציה של איחוד האמירויות, אבל דעתו של נתניהו היתה מוסחת. ראשו כבר היה בקמפיין הבחירות. היוזמה האמירתית אוכסנה במקפיא.
בחזרה ליוני 2020. הגורם היחיד בממשל טראמפ שדחף את הבית הלבן לתמוך ביוזמת הסיפוח של נתניהו היה שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן. באופן חריג ביותר הוא אף ניסה לתווך בין נתניהו לגנץ כדי למצוא פשרה, כיוון שידע שהמחלוקת ביניהם תקשה להתקדם עם הסיפוח.
בכיר לשעבר בבית הלבן אמר לי שבאחת השיחות קושנר ביקש מפרידמן להפחית את הלחץ בנושא הסיפוח. "אתה נמצא 10 אלפים קילומטר מכאן ואתה לא מבין מה קורה בוושינגטון. יש לנו את הקורונה. יש את הבחירות. הסיפוח אינו העדיפות הראשונה של הנשיא עכשיו", אמר קושנר לפרידמן.
אבל פרידמן המשיך לדחוף וביקש לקיים דיון עם הנשיא בעניין. ב-24 ביוני, שבוע לפני הדדליין של נתניהו, הוא קיבל זאת. בפגישה בחדר הסגלגל השתתפו כל בכירי הממשל. הנשיא טראמפ היה במצב רוח רע וקצר רוח. הוא פתח את הישיבה במונולוג ארוך של תלונות על בנימין נתניהו. טראמפ עוד כעס על הנאום שנתניהו נשא חצי שנה קודם לכן בבית הלבן ושבראייתו הפך את טקס הצגת תכנית השלום שלו לאירוע בחירות.
כאשר פרידמן החל לדבר בזכות הסיפוח טראמפ קטע אותו ואמר: "דיוויד, למה אנחנו מדברים על זה בכלל?". פרידמן ניסה להסביר שזה נושא חשוב אבל טראמפ קטע אותו שוב ואמר שהוא עשה עבור ישראל יותר מכל נשיא אחר לפניו. בשלב מסוים בדיון הודה פרידמן שגם בתוך ממשלת ישראל יש חוסר הסכמה בנושא הסיפוח.
בשלב הזה טראמפ איבד את סבלנותו וסיים את הישיבה. "אתם יודעים מה? אם אתם רוצים לעשות את זה אין לי בעיה. מייק אתה תחליט", אמר טראמפ והצביע לעברו של שר החוץ מייק פומפאו. "אבל תדעו דבר אחד - אם משהו רע קורה כתוצאה מכך זה יהיה על הראש של כולכם".
הישיבה הסתיימה עם החלטה אחת - פרידמן יטוס לישראל יחד עם שליח הבית הלבן אבי ברקוביץ' - כדי להיפגש עם נתניהו וגנץ ולראות האם ניתן לגבש מתווה מוסכם למהלך סיפוח כלשהו או שהנושא ירד מסדר היום עד אחרי הבחירות לנשיאות ארה"ב. לפני שברקוביץ' יצא לירושלים קושנר שוחח עם נתניהו בטלפון ואמר לו שכל מהלך סיפוח צריך לקבל אישור אמריקני ולכלול תמורות גם עבור הפלסטינים. "אמרתי לנתניהו שהמטרה היא ליישם את תכנית טראמפ ולא לבצע מהלך סיפוח חד צדדי", סיפר לי קושנר.
כשהגיעו לישראל קיימו ברקוביץ' ופרידמן שלוש פגישות עם נתניהו בתוך ארבעה ימים. הפגישה הראשונה היתה נוראית. "תפסיק להדליף לברק רביד", הטיח נתניהו בברקוביץ' כמה דקות אחרי תחילת הפגישה. השליח האמריקני הביע מחאה ואמר לנתניהו שדבריו פוגעניים. אחד מיועציו של נתניהו סיפר לי שהוא מעולם לא ראה את נתניהו מתנהג בצורה כל כך לא דיפלומטית. "זה היה מביך", הוא אמר לי.
כשפרידמן יצא מהחדר לכמה דקות ברקוביץ' פנה לנתניהו ואמר: "אני לא יודע מה דיוויד אמר לך. אבל הדיון שהתקיים אצל הנשיא על הסיפוח היה ממש לא טוב". ברקוביץ' אמר לנתניהו שהנשיא טראמפ לא רוצה מהלך סיפוח חד צדדי והדגיש כי מהלך סיפוח ישראלי בגדה המערבית צריך להיות מלווה בצעדים עבור הפלסטינים. "לא רצינו שזה ייראה כמו גזל קרקעות חד-צדדי", אמר לי בכיר לשעבר בבית הלבן.
נתניהו לא אהב את מה ששמע. הטונים החלו לעלות שוב ונתניהו איים להתקדם עם מהלך סיפוח בגדה המערבית גם ללא אור ירוק מהבית הלבן. "אתם לא עומדים במה שהבטחתם לי", אמר נתניהו לברקוביץ'. השליח האמריקאי הזהיר את נתניהו שמהלך יגרום לנשיא לצייץ נגדו בטוויטר.
ראש הממשלה הופתע. "כל כך קרוב לבחירות הנשיא יתקוף מהלך כל כך פרו ישראלי?" הוא שאל. ברקוביץ' השיב בחיוב. "הנשיא לא כל כך אוהב אותך בימים אלה - וגם לג'ארד יש תחושות לא טובות כלפיך", הוא אמר לנתניהו. "אתה תיקח את הידיד הכי גדול שלך בעולם ותהפוך אותו לאויב. דייוויד כבר לא יוכל לעזור לך. אני לא יכול להגיד לך מה לעשות, אבל אני מייעץ לך בכנות לא לעשות את זה".
בכיר לשעבר בלשכת ראש הממשלה סיפר לי כי לאור העמדה האמריקנית, נתניהו שקל ברצינות באותם ימים להתקדם עם הסיפוח גם בלא אישורו של טראמפ. אחד הדיונים שהתקיימו באותם ימים עסק במחירים שישראל עלולה לשלם. "ביבי לקח את זה קשה - וזה לא עזב אותו. הוא ראה בזה נסיגה אמריקנית. הוא טיפס על עצים מול הציבור הישראלי ונוצרה לו בעיה גדולה", אמר אחד מיועציו של נתניהו.
יומיים לאחר מכן הגיעו ברקוביץ' ופרידמן לפגישה שניה עם נתניהו. ראש הממשלה אמר שהוא רוצה לספח 13% מהגדה המערבית שכללו את כל ההתנחלויות. בתמורה הוא לא הסכים לתת לפלסטינים כמעט כלום. בסיום הפגישה ברקוביץ' התקשר לקושנר. שניהם היו מתוסכלים ומיואשים. אלא שאז הם החליטו להציע לנתניהו גזר במקום מקל ולהניח על השולחן את היוזמה ששגריר איחוד האמירויות העלה בפניהם יותר משנה קודם לכן.
במקום סיפוח - נורמליזציה
למחרת, ב-30 ביוני, יום לפני הדדליין של נתניהו, ברקוביץ' פגש את ראש הממשלה בפעם השלישית ושאל אם יסכים לזנוח את תכנית הסיפוח בתמורה לנורמליזציה עם איחוד האמירויות. נתניהו היה סקפטי, אבל הסכים לדון על כך במקביל להמשך המו"מ בנושא הסיפוח.
ב-1 ביולי נחת ברקוביץ' חזרה בוושינגטון תשוש ומדוכא. במכונית בדרך משדה התעופה לבית הלבן הטלפון שלו צלצל. על הקו היה השגריר האמירתי אל-עוטייבה. "הוא העלה את האפשרות שישראל לא תבצע את הסיפוח בתמורה לנורמליזציה עם ישראל", סיפר ברקוביץ'. "אמרתי לו - אתה אולי לא תאמין- אבל אני חשבתי על רעיון דומה מאוד אתמול".
ברקוביץ' עידכן את קושנר על השיחה שקיבל מאל-עוטייבה. "בוא נלך על זה", אמר לו קושנר. ברקוביץ' גם עידכן את פרידמן בהתפתחויות. השגריר האמריקני שכבר הבין שמיזם הסיפוח שלו גוסס גם חיפש סולם לרדת מהעץ. הוא התלהב מהרעיון והעביר את המסר ללשכת ראש הממשלה בירושלים. נתניהו עדיין היה סקפטי אבל הסכים להיכנס למו"מ.
כמה ימים לאחר מכן המו"מ החל. מי שייצג את הצד הישראלי היה השגריר רון דרמר. מי שייצג את האמירתים היה השגריר אל-עוטייבה. כל השיחות בין הצדדים היו לא ישירות והתקיימו בתיווך של הבית הלבן כשקושנר וברקוביץ' מעבירים מסרים בין הצדדים. השיחות התנהלו בצורה הזו כיוון שבאיחוד האמירויות רצו שנתניהו ייתן את ההתחייבות בנושא הסיפוח לנשיא טראמפ ולא רק להם.
במהלך חודש יולי נמשך המו"מ בין הצדדים. העיקרון הכללי של ההסכם היה - נורמליזציה מלאה בתמורה לעצירת יוזמת הסיפוח. אלא שהמו"מ על הפרטים היתה מורכב מאוד. ברקוביץ' סיפר כי הוחלפו בין הצדדים כ-115 טיוטות עד שהושג הסכם. בתחילת דרש אל-עוטייבה שישראל תתחייב לא לספח לעולם. דרמר סירב. לאחר מכן ביקש אל-עוטייבה הקפאה של יוזמת הסיפוח לחמש שנים - כך שבכל מקרה המהלך לא יצא לפועל גם אם טראמפ יזכה בכהונה נוספת.
קושנר וברקוביץ' הצליחו להגיע לפשרה בין הצדדים לפיה הסיפוח יושהה למשך שלוש שנים. "היה ברור לכולם ששלוש שנים זה הרבה זמן ואו שהסיפוח לא יהיה רלוונטי כי טראמפ כבר לא נשיא או שעד אז סיפוח כבר לא יהיה מהלך בעייתי", אמר בכיר לשעבר בבית הלבן.
אלא שכן לא הסתיימו הבעיות. במהלך המו"מ דרמר התקר לברקוביץ' ועידכן אותו שנתניהו רוצה לשנות את תנאי העסקה - הוא יעצור את מהלך הסיפוח רק אם שלוש מדינות ערביות יסכימו לנורמליזציה עם ישראל ולא איחוד האמירויות בלבד. "אחרת זה לא שווה לנו", אמר דרמר לברקוביץ'. ברקוביץ' עידכן את קושנר שהתרגז מאוד. יועצו הבכיר של טראמפ אמר לברקוביץ': "תגיד לרון שמדינה אחת זה כל מה שהוא יקבל ואם הוא לא רוצה את זה הוא יכול ללכת להזדיין". ברקוביץ' העביר את המסר בשפה מרוככת יותר. "אני אומר לך בעדינות - קח את מה שמציעים לך", הוא אמר לשגריר הישראלי.
ב-26 ביולי הושג ההסכם, אך נדרשו למעלה משבועיים נוספים עד שדבר ההסכם פורסם. אחת הסיבות היתה שהאמירתים היו צריכים שבוע ימים לתהליך התייעצות פנימית של שליטי האמירויות השונות לאישור המהלך. ב-3 באוגוסט, שבוע אחרי שהצדדים כבר הגיעו להסכם נדהמו בבית הלבן לשמוע שנתניהו אמר בישיבת סיעת הליכוד כי תוכנית הסיפוח שלו לא ירדה מהפרק. אחד מיועציו של נתניהו סיפר לי כי ראש הממשלה לשעבר התלבט מאוד באותם ימים האם נסיגה מהסיפוח בתמורה לנורמליזציה זו אכן ההחלטה הנכונה. דבריו של נתניהו באותה ישיבת סיעה בכנסת היו איתות אזהרה למה שעוד יקרה כמה ימים לאחר מכן.
שיחת הטלפון בין טראמפ, נתניהו ושייח מוחמד בן-זאיד, שאחריה תתפרסם ההודעה על ההסכם נקבעה ל-13 לאוגוסט, אלא שיממה קודם לכם התרחשה דרמה שהפרטים לגביה מתפרסמים כעת בפעם הראשונה. ההסכם כבר מוכן, נוסח ההודעה מאושר, והשעה לשיחת הטלפון המשולשת נקבעה בלוח הזמנים של המנהיגים. אלא שאז נתניהו קיבל רגליים קרות.
השגריר הישראלי, רון דרמר, התקשר לברקוביץ' והודיע שהכול מבוטל. "ראש הממשלה אולי ילך לבחירות - ואני לא יודע אם נוכל לעשות את ההסכם הזה", הוא אמר לשליח הבית הלבן, שלא האמין למשמע אוזניו. דרמר הסביר כי נוצר משבר קואליציוני סביב המועד האחרון להעברת התקציב ב-25 באוגוסט, וכי נראה שהממשלה תתפרק בתוך ימים, ולכן נתניהו חושב שהעיתוי לא מתאים להכרזה על ההסכם עם איחוד האמירויות.
קושנר רתח מזעם. הוא לא האמין כיצד אחרי שבועות ארוכים של משא ומתן רגיש וחשאי, שהסתיים בהסכם היסטורי, נתניהו רוצה לזרוק הכול לפח בגלל שיקולים פוליטיים פנימיים. "תגידו לישראלים שאין שום מצב שמבטלים. אנחנו עושים את זה - והם עוד יודו לנו", אמר קושנר לאנשיו. "זה היה רגע משוגע", נזכר ברקוביץ'. השגריר האמריקני, דייוויד פרידמן, שכבר הגיע לוושינגטון כדי להיות עם טראמפ בחדר הסגלגל בזמן שיחת הטלפון, התקשר ללשכת ראש הממשלה בירושלים, ובמשך דקות ארוכות צעק על אנשי נתניהו. פרידמן התקשר פעם נוספת לדרמר. "רון, זה קורה מחר. אין לכם ברירה", הוא אמר לו. נתניהו הבין את המסר, ואחרי כמה שעות מתוחות המשיכו הצדדים לנוע קדימה בהתאם לתוכנית.
אלא שאז נותרה שאלה מרכזית אחת - מה השם שיינתן להסכם. בבוקר של ההודעה ההיסטורית נכנס מחזיק תיק המפרץ במועצה לביטחון לאומי, הגנרל מיגל קוריאה, למשרדו של ברקוביץ'. "הסכמי אברהם, הוא אמר לאבי ברקוביץ'. "מה הסכמי אברהם?" שאל השליח האמריקני. "זה השם שצריך לתת להסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות", השיב קוריאה. ברקוביץ' הודה כי מדובר בשם מוצלח עם משמעות היסטורית ודתית עמוקה עבור כל הצדדים המעורבים. "אני לא רוצה להציע את זה כי השם שלי הוא אברהם", הוא אמר לקוריאה. "תציע לג'ארד ונראה מה הוא יגיד". השניים נכנסו ללשכתו של קושנר, וקוריאה הציג את השם שעליו חשב. קושנר הסתכל לעברו של ברקוביץ' וחייך. "זה לא רעיון שלי", מיהר ברקוביץ' להתגונן. "אבי זה שם מצוין", הרגיע אותו קושנר. כשהם נכנסו מאוחר יותר לתדרך את טראמפ לקראת שיחת הטלפון, הם עדכנו אותו על השם שעליו חשבו. "הסכמי טראמפ היו שם יותר טוב, אבל אני מסכים", אמר להם הנשיא.
שעה לאחר מכן מרכזיית הבית הלבן חיברה את השיחה ההיסטורית. טראמפ, נתניהו ובן-זאיד היו על הקו. אלא שאז הקו של בן-זאיד קרס. במשך 10 דקות ניסו בבית הלבן להעלות את יורש העצר בחזרה לשיחה. "בנקודה הזו הידיים שלי הזיעו", אמר לי אל-עוטייבה שהיה על השיחה. "כל כך הרבה עבודה קשה ובסוף זה לא יקרה בגלל תקלה טכנית?". בסופו של דבר בבית הלבן הצליחו להעלות את בן-זאיד על קו הטלפון. אחרי ששלושת המנהיגים בירכו על ההסכם בן-זאיד אמר להם: "זה הדבר הטוב היחיד שקרה בשנת 2020". מיד עם סיום השיחה הגיע הרגע של טראמפ להפתיע את העולם כולו ולחשוף את ההסכם שעד אז נשמר בסוד כמוס. הוא הודיע על ההסכם בציוץ בחשבון הטוויטר שלו - ונתן לברקוביץ' ללחוץ "שלח".