אילנה ראדה, אמה של הנערה תאיר ראדה שנרצחה בבית ספר בקצרין, התייחסה הערב לעובדה שמחר ימלאו 15 שנים בדיוק ליום שבו בתה נרצחה ותקפה את גורמי אכיפת החוק: "מה שעוד לא השתנה במשך כל השנים האלה היא האטימות של גורמי אכיפת החוק, שבמשך שנים ממשיכים לשקר ולטייח את פשעי החקירה שביצעו".
"טביעות הנעל הברורות בדם הפכו פתאום לסימנים אקראיים של דם שהתעופפו מעצמם בחלל תא השירותים, ואותה המשטרה ואותה הפרקליטות שכשלו כשלון מחפיר מסרבות לתקן", כתבה אילנה ראדה. "'כל עוד הנר דולק אפשר לתקן'", ולי אין מטרה אחרת בחיים זולתה.
עוד בוואלה!
"תאיר אהובה שלי, מחר ימלאו 15 שנים ליום שבו נלקחת מאיתנו באכזריות שלא ניתן לתאר והרוצחים שלך ממשיכים להלך חופשיים כאילו לא אירע דבר", כתבה האם. "הם שחטו את גופך הקטן והחריבו את הנשמה שלי ושל משפחתי לעד, ואנשי החוק, במקום להביאם לדין צדק, ממשיכים להגן עליהם. ביום ההוא נדרתי שלא אנוח עד שהאמת תצא לאור ואני כאן לומר לך, שכל עם ישראל אוהב אותך ויזכור אותך תמיד".
מחר יימלאו 15 שנה ליום שבו נרצחה ראדה, חודש לפני שהגיעה לגיל 14. בצירוף מקרים יוצא דופן יגיעו מחר לזירת הרצח שלושת השופטים הדנים במשפט החוזר שנערך למי שהורשע ברצח, רומן זדורוב. בשנת 2010, במשפט שזיעזע את המדינה, נגזר מאסר עולם על זדורוב, תושב קצרין שעבד אז בשיפוץ מקלטי בית הספר שבו אירע הרצח. לשופטים אשר קולה, דני צרפתי ותמר נסים-שי מחר יצטרף גם סניגור של זדורוב. ביקורם בבית הספר נופי גולן הוא למעשה דיון משפטי לכל דבר, ומוגדר כדיון בדלתיים סגורות.
בביקור שערכו השופטים במשפט הראשון הם סיירו בכמה מקומות המשרטטים את מסלולה האחרון של ראדה, ובעוד נקודות הקשורות לחקירת הרצח. הביקור החל מתחת לפרגולה שבה שהתה הנרצחת עם חבריה וחברותיה, לפני שנכנסה לבית הספר. השופטים ביקרו אז במקלט שבו עבד זדורוב בריצוף ובחדר המורים. חדר השירותים עצמו, שבו נרצחה ראדה, שופץ ושונה לחלוטין ולכן השופטים ביקרו בחדר שירותים אחר, זהה למקורי.
הפרקליטות ביקשה במהלך המשפט הראשון לבדוק את זווית הראייה מהברזייה שבתוך המבנה לעבר המפלס שמעל, שבו בוצע הרצח. אחת התלמידות העידה שבנקודה זו היא ראתה דמות, שבדיעבד היא קישרה לזדורוב. בנוסף נמדדו אז זמן ההליכה והמרחק משער בית הספר למבנה שבו עבד זדורוב ושבו בוצע הרצח, מכיוון שטענת ההגנה הייתה שבשעה שבה בוצע הרצח, זדורוב אסף ציוד ממעבידו ונכנס לשטח בית הספר.
המשפט החוזר מתנהל סביב כמה אבני מחלוקת מרכזיות: האותנטיות של הודאתו של זדורוב ברצח ושחזור הרצח, סוגיית עקבות הנעליים שהתגלו על מכנסיה של ראדה, לוחות הזמנים שבהם התנהל והתאמתם לשעת הרצח וכן רמת הידיעה שלו ביחס לפרטים מוכמנים שרק הרוצח יכול להכיר. אולם, הסוגיה העיקרית במשפט החוזר היא עקבת נעל לא מזוהה בזירת הרצח, שעליה נמצאו טיפות דם של הנרצחת.
על פי חוות דעת שהציגה ההגנה, ושנתמכת על ידי ראש המכון לרפואה משפטית ד"ר חן קוגל, טיפות הדם יכלו לזלוג רק קרוב מאוד לזמן הרצח. באותה חוות דעת נאמר כי דם אינו יכול לנזול מגופה שעות רבות אחרי המוות, אלא אם כן יש תזוזה רצינית שלה. ההגנה טוענת, בעקבות זה, שהדם זלג על טביעת נעל שהוטבעה סמוך מאוד לזמן הרצח, ומכאן שמדובר בטביעה של רוצח שלא אותר.