ענישה מקלה וקורבנות מתוסכלים: הסיבות לכישלון בהתמודדות עם מכת הפרוטקשן

דוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת מגלה כי בשנת 2021 נפתחו במשטרת ישראל 105 תיקי סחיטת דמי חסות, 39% מהם במחוז הצפון. המספר הכולל של תיקי עבירות הסחיטה שנפתחו במשטרה בחצי השנה הראשונה של 2021 הגיע ל-783. עם זאת, במרכז הדגישו כי עקב תת הדיווח על סחיטת דמי חסות, נתונים אלה "אינם מעידים בהכרח על היקף העבירות בפועל, אלא רק על היקף התיקים שנפתחו בתקופה האמורה ואותרו בבדיקה הידנית שביצעה המשטרה".

על פי הדוח העוסק בהיקף תופעת הפרוטקשן בישראל, כיום אין בחוק סעיף עבירה ייעודי האוסר על סחיטת דמי חסות. המרכז מגיד התופעה כ"הסדר" בין בעל עסק לבין ארגון הסוחט אותו. כחלק מההסדר משלם הנסחט לארגון, או לנציגיו, ובתמורה הארגון מגן עליו מפשיעה, כולל פשעים שנגרמים על ידי הסוחט עצמו. במקרים שבהם בעל העסק אינו משתף פעולה ומסרב לשלם את דמי החסות, הסוחט פוגע בו. בחלק מהמקרים הקורבן משלם דמי חסות גם אם לא נפגע בפועל, רק מחמת הפחד מפני הסוחט.

מרכז המידע פנה לפרקליטות המדינה בבקשה לקבל נתונים על סחיטת דמי חסות, ונענה כי לא ניתן להפיק נתונים מהימנים בשאלה זו, מאחר שאין בחוק סעיף עבירה ייעודי לסוג זה של פשע. הסעיפים המשמשים את מערכת האכיפה להתמודד עם התופעה הם סחיטה בכוח וסחיטה באיומים, שהעונש עליהן הוא עד תשע שנות מאסר, ונטילת נכסים לשם סחיטה, שהעונש עליה הוא עד שנת מאסר אחת.

בדצמבר 2020 הודיעה המשטרה כי מפלג בלהב 433 הוסב לטיפול בסחיטת דמי חסות. לפי ההודעה, היחידה שזכתה לשם מפלג הסד"ח מונה עשרות אנשי מודיעין, בילוש חקירות שיועדו למיגור התופעה. לעומת זאת, במשרד לביטחון פנים מסרו למרכז המחקר של הכנסת כי מפלג סד"ח לא הוקם, וכי היחידה למאבק בפשיעה כלכלית קיבלה לטיפולה את הטיפול בסחיטת דמי חסות באתרי בנייה כ"נקודת התעניינות". המשטרה אמרה למרכז המידע והמחקר של הכנסת כי היא ממליצה להקים מפלג ייעודי לטיפול בסחיטת דמי חסות.

המשטרה מתחה ביקורת על מדיניות הענישה של מבצעי עבירות סחיטת דמי חסות, שלטענתה היא מקלה מדי. לדבריה, עונשי המאסר קצרים ולא אפקטיביים, והם מעוררים תסכול אצל הקורבנות שמביא לתת דיווח. כמו כן המליצה המשטרה להגדיר סחיטת דמי חסות כעבירה נפרדת בחוק העונשין.

ח"כ עמיחי שיקלי מימינה, שהזמין את הדוח ממרכז המחקר של הכנסת, מתח ביקורת על הפרקליטות ואמר כי "משטר דמוקרטי תקין לא יכול לתפקד כשרשות אחת רואה את עצמה כמנותקת ולא מחויבת בדין וחשבון לרשויות האחרות". לדבריו, "למרבה הצער, פרקליטות המדינה, באופן שיטתי, מצפצפת על חברי כנסת ועל מכון המחקר של הכנסת ומשבשת את המנהל התקין במדינת ישראל. לא מפתיע שבסקר המטריד שערכה אוניברסיטת חיפה היא זוכה ל-5% של אמון ציבורי בלבד".