נסיבות התרחשות התאונה ביום שישי, שבה נהרגו הילדים הללי וטוב ראי והוריהן נפצעו, הן לא בגדר הפתעה למי שנוהגים בכבישי השומרון. זלזול מוחלט בחוק, נהיגה פרועה, עקיפות על פס לבן תוך סיכון כל משתמשי הדרך - כל אלה הן חוויות קבועות בכבישים שאותם חולקים יהודים ופלסטינים. אולם הבעיה בכבישי השומרון לא מתמצה באי ציות לחוק, או בהעדר תשתיות ראויות ואכיפה. כלי הרכב שבהם משתמשים הפלסטינים הן אחד המרכיבים המסוכנים ביותר בתמונה הבעייתית של הביטחון בדרכים באזור.
המכוניות הפסולות לשימוש, כמו מכונית הטויוטה קורולה שהייתה מעורבת בתאונה ביום שישי, מכונות "משטובות". משמעות השם בתרגום חופשי היא "מחוק", כלומר כלי רכב שנגרע מרישום ולמעשה אינו קיים באופן רשמי.
אל תפספס
מכונית חדשה באלפי שקלים בלבד
התאונה סמוך לרנתיס היא אולי מקרית אבל בהחלט אופיינית. הכפר עצמו היה מוקד למספר פשיטות שבהן נתפסו עשרות מכוניות כאלו, והמעבר בסביבת הכפר הזה ידוע כנתיב כניסה של מספר אדיר של מכוניות שהוגדרו כ"טוטאל לוס" או אובדן להלכה על ידי חברות הביטוח הישראליות, אבל מתוך שילוב של בצע כסף וחוסר נכונות של המחוקק לטפל בכשל הזה - נמכרות על ידי חברות הביטוח לסוחרים משני צידי הקו הירוק. אלו שניתן לתקן מוחזרות לכבישים ונמכרות תוך הסתרת עברן ללקוחות תמימים, ואלו שלא ניתנות לתיקון מוצאות את דרכן לכבישים ביהודה ושומרון תחת רישוי פלסטיני. ולהזכירכם מדובר בחלק מהמקרים בכלי רכב שעברו תאונות קשות ואז "מולחמים" מחדש לעיתים ממספר כלי רכב שונים.
לא צריך להיות בוחן תנועה או מומחה כדי להבחין בהן - חלקי הגוף שלא מיושרים כראוי, חלקן מעוותות ממש, בעלות גלגלים לא מאוזנים הגורמים להן לנסוע באלכסון ועוד. המחיר מפתה, אפשר למצוא משפחתיות משנת 2016 או 2017, בכמה אלפי שקלים בלבד. לאותן "משטובות" שעדיין נושאות לוחיות ישראליות יש גם לא פעם מעורבות במעשי טרור. המספר הצהוב מאפשר להן לנוע באופן שאינו מעורר חשד, אלא אם הוא מוזן למערכת המידע המשטרתית. אבל גם אז, ישנו קושי להבין מי אחראי למכירת ול"שיפוץ" המכונית, שכן קצה החוט היחידי הוא פרטי הבעלים המקורי בישראל - וזה כאמור כבר מזמן לא מודע למה שממשיך להתרחש אחרי התאונה שעברה המכונית שלו.
נקודות אור יחידה היא שהן משטרת ישראל, הן המשטרה הפלסטינית והן הצבא מנסים להילחם בתופעה הזו וכאשר נתפסות מכוניות כאלו הן מוחרמות. אולם אלו רק טיפה בים, ויש קושי רב בהמשך הטיפול משלב זה. המשטרה הפלסטינית מוגבלת במספר המכוניות שהיא יכולה לאחסן ואילו המכוניות המוחרמות על ידי הצבא לרוב נגררות ומושארות בסמוך לבסיסים או למוצבים עד שהן מפונות משם. אפשר לראות מכוניות כאלה חונות בסמוך לצומת תפוח ולמקומות נוספים. בשנת 2019 הושמדו על ידי המשטרה כ-2,000 "משטובות", בשנת 2018 עמד המספר על כ-1,100 וב-2017 על כ-1,700. אך מדובר במספר פעוט לעומת עשרות אלפי מכוניות שעדיין נעות בכבישים ומהוות סיכון מיידי לחיי הסביבה שלהם.
התאונה הנוראה מציפה את בעיית הזלזול הממסדי הקבוע בחללי תאונות הדרכים. המחסור הכרוני של אגף התנועה בניידות והמיקוד של הניידות הקיימות באכיפת עבירות "נוחות", מול אוכלוסייה שנוח להתמודד איתה, מתבטאים במובהק בשומרון. גם כאשר יש אכיפה בכבישים הללו, היא לרוב מוגבלת, שכן הקלות שבה ניתן לחמוק מהשוטרים, תוך שימוש במאות צירי עפר משניים, היא רבה. כשהרכב הנמלט חומק לאזור מיושב, המשטרה נמנעת באופן טבעי מכניסה פנימה והשלמת המעצר. כאשר בכל זאת מעצר מתבצע, במקרים רבים הנהג אינו מחזיק רישיון נהיגה. גם קיומו של רישיון לא מעיד על מידת המיומנות והידע של הנהג. הרשות הפלסטינית היא זו שקובעת את הרף הנדרש להוצאת רישיון, ולפי העדויות, הוא לא גבוה.
מבקר המדינה לשעבר תוקף
מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס יוסף שפירא, תקף בחריפות לאורך שנים את חוסר התיאום בין הרשויות השונות האחראיות לאכיפת החוק ביהודה ושומרון, שכתוצאה מהנתק ביניהן אלפי תקי עבירות תנועה נופלים בין הכיסאות. כתוצאה ממצב זה, שוטר שמבקש לברר פרטים על עברו התעבורתי של נהג נותר ללא מענה.
ועל אלו יש להוסיף גם תשתיות שברוב המוחלט של המקרים רחוקות מלספק את המעטפת הבטיחותית כמו גדרות הפרדה, תאורה בלילה ושוליים רחבים מספיק כדי לאפשר סטייה מנתיב במקרה של עקיפה על פס לבן. בנוסף, הכבישים הצרים והמפותלים גורמים לכך שמספיקה משאית איטית אחת על מנת לייצר טור ארוך של מכוניות אחריה, טור שבשלב זה או אחר יימצא המתאבד התורן שייצא לעקיפה מסמרת שיער לאורכו.
עמותת אור ירוק הגיבה לדברים באמירה: "בכל כביש שבשליטת מדינת ישראל מתקיימת גם אחריות מצידה של המדינה. הכבישים ביהודה ושומרון מרכזים לתוכם אוכלוסיות שונות ובעיקר כלי רכב שונים וכבישים רבים סובלים מתשתיות לא בטיחותיות שאינן סלחניות לטעויות הנהג. יש להתייחס למצב הכבישים בצורה שווה כמו לכל כביש אחר המדינה". בעמותה מדגישים שישנו מחסור גדול של כ-200 ניידות תנועה, וחסרים גם מאות שוטרים. "התוצאה היא היעדר הרתעה וחשש מצד הנהגים לבצע עבירות תנועה מסכנות חיים. חייבים להגביר את הנוכחות המשטרתית בכבישים ולהתמקד באותם כבישים אדומים שבהם ישנה היפגעות גבוהה בתאונות דרכים".
למרבה הצער, הללי בת השש וטוב ראי בין השלוש יהפכו לעוד שני שמות במצעד ארוך של נפגעי תאונות דרכים, שלא יביאו גם הפעם את השינוי הנדרש בגישת המדינה. כפי שצייץ ח"כ בועז טופורובסקי, יו"ר ועדת המשנה לבטיחות בדרכים: "אירוע פחע"י אחד וכל המערכת הפוליטית, התקשורתית והציבורית יעסקו בו עוד ימים שלמים, לעומת זאת שמונה הרוגים בכבישים תוך פחות מיממה בסופ"ש האחרון ומחר בבוקר כבר כולם ישכחו".
האם התאונה הזו תהייה נקודת המפנה להתגייסות הממשלה והכנסת לעצירת ההפקרות שמאפשרת למכוניות האלו לחזור לכביש? האם האסון הזה יהיה זה שיסיט תשומת לב לחוסר המשילות וההפקרות בכבישי השומרון - אם להסיק ממקרי העבר, ספק רב שזו תהיה התוצאה.