כמעט שנתיים לאחר שהקורונה נכנסה לחיינו, עתה זה ברור לכול - הסגרים הממושכים מהם סבלה מערכת החינוך תחת הממשלה הקודמת הותירו חותם על תלמידי ישראל. החל מהפערים הלימודיים עליהם יהיה קשה להתגבר, ועד לעלייה החדה במקרי האלימות, תקיפות מיניות ועוד שלל "מתנות" המוגדרות בעגה מקצועית כ"התנהגויות סיכוניות".
למרות שהדבר מתבקש, למשרד החינוך אין נתונים עדכניים הממפים את הפערים הלימודיים שצברו התלמידים בשנת הקורונה, והנתונים האחרונה נכונים רק לסוף אפריל (תום הסגר השלישי). במשרד מתכננים לערוך מבחני מיפוי בשפה בכיתות ד' ו-ח' בעוד כחודש, למרות ההתנגדויות הרבות שכבר הושמעו מצד אנשי החינוך בשל התזמון הבעייתי - שבועות ספורים לאחר שמערכת החינוך חזרה סוף סוף לרצף למידה ללא סגרים ומעט (יחסית) בידודים.
מוסדות חינוך רבים לא המתינו להנהלה בירושלים, וכבר בתחילת שנת הלימודים ערכו מבחנים פנימיים כדי לבדוק את רמת הידע של התלמידים, במטרה להכין תוכניות למידה בהתאם לצרכיהם. הרשויות המקומיות לא מוכנות לחשוף את התוצאות, ולכן פנינו בוואלה! למנהלי בתי הספר עצמם במטרה להבין איך השפיעה שנת הקורונה על הישגי התלמידים.
"אנחנו רואים פערים מאוד מהותיים, בעיקר בשתי שכבות גיל: שכבת כיתות ב' ושכבת כיתות ד'.
תהליך רכישת מיומנויות קרוא וכתוב נפגע בכיתות ב', אנחנו רואים שיש להם פער של שנה", מתארת מנהלת בבית ספר יסודי ממרכז הארץ. לדבריה, "בכיתות ב' כבר מצופה מהתלמידים לדעת לקרוא ולכתוב. לתלמידים החזקים בדרך כלל אין בעיה, אבל התלמידים שקצת יותר קשה להם ללמוד - ממש הלכו לאחור כי הם לא קיבלו את העזרה לה הם זקוקים".
עוד היא מוסיפה כי "מספר התלמידים שמטרידים אותנו מבחינת מיומנויות הקריאה הוא גבוה באופן משמעותי בהשוואה לשנים רגילות. אם מתוך כל שכבות ב', שזה כמאה ילדים, היו שמונה ילדים שהתקשו לקרוא ומוגדרים ב'סיכון קריאה', אז היום אני מוצאת את עצמי עם 22".
למיומנות הקריאה יש חשיבות מיוחדת בכיתות ב', היות ועל סמך יכולת זו מתבסס כל תהליך למידה עתידי. כך, ילד שמתקשה בקריאה בכיתה ב' עלול למצוא את עצמו בפער לימודי מול חבריו לכיתה שילך ויעמיק עם השנים.
במקרה זה, מדובר בבית ספר יסודי הממוקם ברשות מאשכול סוציו-אקונומי גבוה, וניתן לצפות כי הפערים הלימודיים ברשויות החלשות הם גבוהים בהרבה. "אם אנחנו מדברים על צמצום הפערים בחברה הישראלית, אז הקורונה נתנה לנו חתיכת אגרוף בבטן", אומרת המנהלת.
כפי שציינה המנהלת, שכבה נוספת בה צוותי בתי הספר היסודיים מדווחים על קושי מיוחד היא שכבת כיתות ד'. בקרב תלמידי כיתות אלה התגלו פערים משמעותיים באוריינות קריאה - יכולת הפקת מידע מטקסטים. הפערים דומים לאלו של כיתות ב', עם עלייה פי 3-2 במספר התלמידים המתקשים בהבנת הנקרא בהשוואה לשנים הקודמות.
פערים באנגלית - אך לא במתמטיקה
בשכבות הבוגרות יותר של כיתות ו'- ז', בולטים הפערים באנגלית. בשכבות גילים אלו מצופה מהתלמידים לקרוא, להבין טקסט כתוב ולדבר, אך בצל הקורונה מספר רב יותר של תלמידים מתקשה בכך בהשוואה לשנים שגרתיות.
לעומת זאת, כמעט ולא קיימים פערים במתמטיקה. ייתכן והסיבה לכך נעוצה בעובדה שתלמידים רבים נעזרים במקצוע זה בשיעורים פרטיים, וגם כי מדובר במקצוע הנחשב לנוח יותר לתרגול בצורה מקוונת, ופחות לשפה והבנת הנקרא, הדורשים יותר תיווך.
מבחני משרד החינוך: הכרחי, אך בתזמון בעייתי
כאמור, מבחני משרד החינוך בכיתות ד' ו-ח' (מבחני אסיף) שאמורים להיערך השנה בעוד כחודש כדי למפות את יכולות הבנת הנקרא, כבר מעוררים התנגדות עזה של מנהלי בתי הספר וצוותי ההוראה. גם אנשי החינוך שבעד סטנדרטיזציה של המבחנים מסבירים כי החשש שלהם נובע מהלחץ שעלול להיווצר בקרב התלמידים, שרק לפני חודשיים (לא כולל החגים) חזרו ללמוד בצורה רציפה. זאת, לאחר שינויים רבים שעברו במהלך קרוב לשנתיים בהן למדו לסירוגין מרחוק, מקרוב, בקפסולות ולא בקפסולות, שהו בבידודים, בסגרים ועוד.
בשונה מהמבחנים הפנימיים שנערכו על ידי מוסדות החינוך בתחילת השנה, ציוני מבחני אסיף כן יפורסמו, דבר שמגביר את הלחץ בקרב אנשי ההוראה, המתמודדים בימים אלה לא רק עם הפערים הלימודיים, אלא גם הרגשיים.
כדי להמחיש את המושג הנפוץ בקרב אנשי החינוך "פערים רגשיים", ניקח לדוגמא תלמיד כיתת ו'. אחרי שבשנה האחרונה התרגל ללמוד בקפסולות יומיים בשבוע בבית הספר וארבעה ימים בבית - לפני כחודשיים הוא חזר למסגרת למידה רציפה בכיתה מלאה של יותר מ-30 תלמידים.
אותו תלמיד לא הכיר את המחנכת שלו לפני, ובעוד הוא מרוכז בהתמודדות על המקום החברתי שלו בכיתה - הפניות שלו ללמידה בשלב זה היא נמוכה יותר. סביר להניח כי הוא מרגיש מוצף ונאלץ להתמודד עם דברים בסיסיים שהפכו לפחות טריוויאליים במשך כשנתיים - תקופה משמעותית עבור בן עשר - כמו משחקים עם החברים, הבעת תסכול, התמודדות עם הפסד.
"הטיימינג של מבחני אסיף הוא הזוי. לילדים יש הרבה מאוד התמודדויות - הם חשופים יותר השנה לאלימות, יש יותר תופעות של תסכול, של התפרצויות, הילדים יותר עצבניים, והם פשוט על הקצה", אומרת מנהלת בית ספר ממרכז הארץ.
לדבריה, "גם הקורונה שוב מרימה ראש - אין ודאות. לומדים מקרוב, לומדים מרחוק. אז עכשיו להכניס לתוך המערכת עוד לחץ של מבחנים חיצוניים - בשביל מה צריך את זה עכשיו? אנחנו יודעים מהם הפערים. זה לחץ מיותר למערכת. את המבחן הזה היו צריכים לעשות בסוף השנה. מיותר. גם כל פעם שאנחנו צריכים להעביר להם נתונים זה סרט, פשוט מייצר עומס".