בעשור האחרון תקציב משרד החינוך הכפיל עצמו, עד שלפני ארבע שנים הפך להיות התקציב הגדול ביותר במדינה. הוא ההוצאה הכבדה ביותר של הממשלה, שבהשוואה למדינות ה-OECD היא בין הגבוהות ביחס לתוצר המדינה. בתקציב 2022-2021 ההוצאה על החינוך מסתכמת ב-73.56 מיליארד שקלים וב-72.94 מיליארד בהתאמה, כולל תקציבי הפיתוח.
במהלך שנת 2021 המשרד קיבל תוספת של קרוב ל-2.4 מיליארד שקל להתמודדות מערכת החינוך עם משבר הקורונה. התוספת שימשה בעיקר לגיוסם של כ-11 אלף עוזרי חינוך לשם הלמידה בקפסולות, רכישת כ-140 אלף מחשבים מחשבים לתלמידים וכ-12 אלף לעובדי הוראה. עוד צוין בפירוט הסעיף כי נרכשו "אמצעי קצה למגזר החרדי".
כחצי מיליארד שקל יוקדש במשרד החינוך לטובת קידום "האוטונומיה למנהלים". תוספת משמעותית זו, שאף הוכנסה לבסיס התקציב, תתפרס על פני 3 שנים, מ-2021 ועד 2023, והיא אמורה לעבור אל מנהלי בתי הספר, כך שיוכלו לנהל באופן עצמאי את סל התקציב הבית ספרי. זאת, בהתאם לתפיסת שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, לפיה המנהלים מכירים טוב יותר את צרכי בתי הספר מאשר הרגולטור המרכזי בירושלים, והם יוכלו לנתב את התקציב באופן יעיל וממוקד יותר. המשרד מצוי בתהליך לגיבוש תכנית עבודה בנושא.
200 מיליון שקלים יתוקצבו ב-2022 עבור "מנגנון פיקוח ובקרה אחר מסגרות הגיל הרך - לידה עד גיל שלוש". זאת, כחלק מהמהלך הלאומי של הסדרת מעמד הגיל הרך והעברתו אל אחריות וסמכות משרד החינוך. תקציב זה הוא חלק מהפעימה הראשונה של הסדרת המסגרות, ולפי משרד החינוך הוא יוקצה לבטיחות, מוגנות הילדים, תנאי תברואה ותוכנית פדגוגית. במקביל, המשרד אמור לגבש תוכנית רב שנתית עם משרד האוצר לשדרוג מערך מעונות היום. תקציב החינוך ייהנה בשנה הבאה גם מתוספת של כ-300 מיליון שקל לטובת מה שהוגדר כ"צמצום פערים".
בין השנים 2022-2013 גדל תקציב הברוטו השוטף של משרד החינוך ב-59%. הגידול המשמעותי נעשה, לפי ספר התקציב, לטובת חינוך חינם לגילאי שלוש עד ארבע, צמצום מספר התלמידים בכיתה, סבסוד מסגרות צהרונים ותוספת סייעת שנייה בגני הילדים, ותגבור בתי ספר חלשים מבחינה חברתית-כלכלית.
לאורך השנים ישראל הצליחה לצמצם את מספר התלמידים בכיתה, על אף הקפיצה במספר התלמידים. כך, בין השנים 2019-2010 גדל שיעור התלמידים ביסודי ובחטיבות הביניים ביותר מ-18%, אך בד בבד שיעור הצפיפות בהם פחת בכ-4.5%. עם זאת, בהשוואה ל-OECD הכיתות בישראל ממשיכות להיות צפופות.
בספר התקציב נכתב כי בין השנים 2018-2014 שיעור הניגשים לבגרות עלה, "כאשר בקרב הבנים העלייה גבוהה יותר לעומת הבנות". על אף ההצלחה בבגרויות בארץ בהשוואה הבינלאומית, המצב בפועל נראה פחות אופטימי.
על אף התוספת המשמעותית שקיבל משרד החינוך במהלך השנים, הישגי התלמידים במבחנים בינלאומיים לא השתפרו. כך, לפי תוצאות מבחני פיזה האחרונים הנערכים אחת לשלוש שנים בקרב מדינות ה-OECD, תלמידי ישראל דורגו הרבה מתחת לממוצע ואף רשמו הידרדרות בתוצאות בכל שלושת התחומים הנבחנים - מתמטיקה, קריאה ומדעים ב-2018 בהשוואה ל-2015.
החלק הארי של תקציב החינוך מוקדש לשכר עובדי ההוראה המועסקים על ידי המדינה - בשנת הלימודים תש"פ, תקציב שכר המורים עמד על כ-46.1 מיליארד שקל. בשנת הלימודים התשפ"א הועסקו כ-202 אלף עובדי הוראה בגני הילדים ובתי הספר, מרביתם נשים.
שיעור המימון במערכת החינוך החרדית נע בין 55%-75% מסך ההוצאות השוטפות, ובשנים האחרונות 1-2% מתקציב החינוך החרדי מומן על ידי כספים קואליציונים. יחד עם זאת, בחלק ממערכות החינוך הפרטיות של המגזר החרדי, הוצאות מסוימות מומנו עד כה על ידי הכספים הקואליציוניים שלא נמצאים בבסיס התקציב - ולכן במקומות האלה אכן חל שינוי, אך לא מדובר בסכומים משמעותיים בהשוואה לסך תקציב החינוך במגזר החרדי.
עלויות החינוך החרדי מסתכמות בכשלושה מיליארד שקלים בשנה, והחלק ששימש את מסודות החינוך החרדים (עד גיל 18) מהכספים הקואליציוניים מוערך בעשרות מיליוני שקלים.