חמישה ימים לאחר החלטת הצוות לטיפול במגיפות (צט"ם) להמליץ על חיסון לילדים בגילאי 11-5, משרד הבריאות פרסם הבוקר (ראשון) את סיכום הדיון האחרון, שנותר חסוי לציבור מחשש לאלימות של מתנגדי החיסונים כלפי המומחים. במסמך מוסבר מדוע עדיף לחסן כעת, בזמן שהתחלואה בירידה, ומה ההתלבטות של החברים כלפי ילדים מחלימים. פרוטוקול הדיונים יעלה לעיון הציבור בימים הקרובים.
"לדעת רוב חברי הוועדות, מהנתונים שהציגו חברת פייזר, רופאי בריאות הציבור ואיגוד רופאי הילדים, החיסון של חברת פייזר הינו בעל פרופיל בטיחות טוב: מרבית תופעות הלוואי של החיסון הינן קלות וחולפות תוך פרק זמן קצר", נכתב.
עם זאת, מיעוט חברי הוועדות ציין שלדעתם לחיסון "שיעור ריאקטוגניות גדול יחסית לחיסונים
אחרים - חום, כאבי שרירים, חולשה כללית, תופעות באתר ההזרקה וכו' - ולאור היקף הילדים
שעתידים להתחסן יש סבירות להיקף משמעותי של תופעות לוואי בעקבות החיסון".
לקריאת הסיכום המלא
לקריאה נוספת בנושא
במשרד הבריאות חששו ממיוקרדיטיס, דלקת אוטם שריר הלב, שדווחה בעיקר בקרב גברים בני 30-16. במעקב תופעות הלוואי של חברת פייזר לא דווח על אירועי מיוקרדיטיס בסמיכות לחיסון ילדים בני 11-5, אם כי סביר כי מספר הנחקרים היה קטן מידי לצורך הערכת התופעה הנדירה. ההערכה של המומחים היא כי שכיחות הופעת מיוקרדיטיס בקרב ילדים תהיה דומה או פחותה מזו שנצפתה בגילאי 15-12, הן בשל הרושם לירידה בשיעור עם הגיל החל מ-16, והן בשל המינון המופחת של המנות.
חברי הצט"ם דנו גם בדיווחים על דימומים ושינויים במחזור החודשי בקרב נערות. רופאי הנשים מדווחים כי ישנה עלייה זמנית קצרה בתלונות נשים על דימומים ושינויים במחזור בסמיכות לקבלת החיסון, אך הנושא טרם הוכח מדעית על ידי מחקרים סדורים. שורת מחקרים שוללת כי חיסוני הקורונה פוגעים בפריון.
כמו בדיון במינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), גם בדיון במשרד הבריאות חברי הוועדה קבעו כי צריך לחסן את הילדים אך ורק לטובתם, ולא על מנת לשמור על המבוגרים. מהנתונים שהוצגו בדיון עולה כי הילדים בגילים הנדונים הינם כיום מנפגעי ונשאי המחלה העיקריים, בהיותם אוכלוסייה גדולה שאיננה מחוסנת כלל. בתחלואה הנוכחית שיעורם של הילדים מקרב המאומתים היומי היא כ-60% שהם כמה מאות בכל יום בממוצע.
חברי הצט"ם קבעו כי אין מקום לדחיית מבצע החיסונים להופעת גל תחלואה נוסף בשל כמה סיבות.
הראשונה בהן היא הלוגיסטיקה הכרוכה בתחילת מבצע החיסונים, שתוביל לעיכוב בהתחסנות הילדים ותדרוש קבלת שתי מנות שהשפעתן תתחיל רק כחודש אחרי קבלת המנה הראשונה. סיבה נוספת היא שלא ברורה מידת ההיענות של הציבור באותה העת.
סיבה אחרת קשורה לדעיכת החיסון: גם אם תחול דעיכה ברמת החיסוניות למניעת הדבקה עד לגל התחלואה הבא, לחיסון בעת הנוכחית עשויה להיות השפעה חיובית על שכיחות התופעות לטווח ארוך. כך או כך, ניתן יהיה להעלות את רמת החיסוניות באמצעות מנת דחף אחת שתפעל בתוך זמן קצר, וזאת להבדיל מתהליך ממושך של יותר מחודש למתן מנות חיסון ראשונות.
חברי הצט"ם התייחסו גם לסיבה נוספת - כניסה של וריאנט חדש עלולה לשנות את הכללים המוכרים של הווריאנט הנוכחי, ויכול להיות אלים ומדבק יותר. המתנגדים המעטים לאישור החיסון טענו כי אין נתוני תמותה בקרב ילדים בריאים בגילאי 11-5 בשל הדבקות בנגיף לכן החיסון בנתוני ישראל לא צפוי לשפר את נתוני התמותה בישראל. לטענתם, גם בתחלואה קשה, כמו בתמותה, צריך להפריד בין ילדים עם גורמי סיכון לבין אלה ללא גורמי סיכון. אם הילדים שחלו במחלה קשה הם ילדים עם גורמי סיכון לא ברור למה למהר לחסן ילדים בריאים, ויש לחשב עלות מול תועלת.
בתוך כך, ראש הממשלה נפתלי בנט אמר בפתח ישיבת הממשלה כי "היום יאושר החיסון לילדים בישראל. זו כמובן הבחירה של כל הורה, אבל אני קורא להורים לשמור על הילדים ולחסן אותם. את בני הקטן, דוד, אני כמובן אקח להתחסן ברגע שזה יתאפשר. יכול להיות שאמא תיקח אותו, אבל נעשה זאת".
הצט"ם מונה 79 מומחים. 73 מהם אישרו את החיסון בישראל ושניים התנגדו. מלבד מספר אנשים מצומצם, אין מידע מי הם שני המתנגדים, מכיוון שההצבעה הייתה דיסקרטית כך שאפילו חברי הצט"ם לא ידעו מי מהחברים הצביע בעד ומי הצביע נגד. בשאלת ההמלצה על החיסון היה רוב גדול, עם 68 מצביעים בעד ושמונה נגד, וטענו כי בשלב הזה כדאי לחכות עד לעלייה מחודשת בתחלואה.