תכנית החירום שתציל את הנשרים בישראל

בחודש שעבר נמצאו תשע גופות נשרים מורעלים בסמוך לפגר של עז שהורעלה בדרום הארץ באזור נחל קינה ונחל כמריר. בכך מניין הנשרים שנמצאו מורעלים ושהתגלו בזכות משדרים שסייעו לגלות אותם בעומק המדבר, עלה מתשעה ל-12.

הרעלה זו מצטרפת לכמות גדולה של הרעלות נשרים בישראל שהתרחשו לאורך השנים. בשנת 1998 אירע מקרה הרעלה של 29 נשרים בגולן מפיתיונות מורעלים בשדה שנועדו לפגוע בזאבים. ב-2007 נמצאו שבעה נשרים מתים ברמת הגולן ובשנת 2015 התרחשו שלושה אירועי הרעלה - כשבאחד מהם במבצע מיוחד של יחידת חילוץ הר הנגב, נתגלה נשר מת בקנו ותחתיו נתגלתה ביצה שחולצה והודגרה. בשנת 2019 הורעלו עשרה נשרים ברמת הגולן ורק שניים שרדו. הרשימה של מקרי ההרעלות כוללת חיות בר נוספות רבות.

לפי ד"ר עמוס בלמקר, מנהל אוסף העופות במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, הרעלות הן הגורם העיקרי לתמותת נשרים בארץ. "בלי אוכלי הנבלות היינו נתקלים בטיולים בהמון נבלות ופגרי חיות ורק בזכות מינים כמו הנשרים והצבועים לא רואים אותם. זה מעגל, ואם מוציאים משהו מהמעגל אנחנו פוגעים בו. גם אנחנו חלק מהמעגל וגם אנחנו נפגעים מכך אולם לא תמיד נדע מה אנחנו באמת מפסידים עד שיהיה מאוחר מדי".

ד"ר בלמקר מדגיש כי המרעילים בדרך כלל לא מתכננים להרוג נשרים אלא את הטורפים של עדרי הצאן והבקר. "הבעיה העיקרית היא שהנשרים הם נפגעי משנה במלחמה שלא שלהם. צריך להבין שבסופו של דבר ההרעלות האלו לא פועלות וצריך טקטיקה אחרת. יש צורך לשיתופי פעולה על מנת להגיע למצב של איזון".

ח"כ פרופ' אלון טל מסר לוואלה! כי צריך גם להבין את המניע של המרעילים - "הם הרי לא עושים זאת מרוע, אלא ממצוקה. מסיבה זו אני מנסה לגבש מנגנון שיחזיר את האיזון בין החקלאים לטבע, ושישפה את החקלאים במקרה שייפגעו מחיות בר. המדינה משקיעה בשיקום המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, וכל מקרה הרעלה שכזה פשוט מוחק מאמצים אדירים של שנים והכי גרוע - מקרב את אוכלוסיית הנשרים בישראל להכחדה".

הרעלות מחומרי הדברה אינן הגורם היחיד המסכן את הנשרים. לפי ד"ר בלמקר, ישנם גורמים רבים בעלי השפעה מצטברת על אוכלוסיית הנשרים כולל הרעלת עופרת מכדורים שנשארים בשטח בטעות על ידי צה"ל, הקטנת בתי גידול של הנשרים כתוצאה מבנייה, ורככת ביצים שגורמת לביצה שלהם להיות דקה מדי, להישבר ולא להתפתח כמו שצריך, זאת כתוצאה ממחסור בסידן. הנשרים אוכלים חלקי עצמות קטנים המספקים להם סידן, אך הם גם יכולים להתבלבל ולאכול חלקי פלסטיק ושברי מתכות או פסולת שאנשים משאירים בשטח בשטח ובכך מקבלים פחות סידן ממה שהם צריכים.

מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין מסר לוואלה! כי ביחד עם השרה להגנת הסביבה הם סיכמו לקדם תכנית מקיפה למניעת הרעלות, תוך שיתוף פעולה מלא עם משרדים וגופים רלוונטיים כגון משרד האוצר, משרד החקלאות, הרשויות המקומיות ונציגי החקלאים. עיקרי התכנית כוללים תיקוני חקיקה לחוק להגנת חיית הבר, חיזוק סמכויות האכיפה, החמרת הענישה וכן התמודדות עם בעיית הפסולת החקלאית בשטחים הפתוחים כגון הוצאת פגרים מהשטח, הצבת פחי זבל טמונים שאינם נגישים לחיות בר, בחינת הסדרי ביטוח עבור החקלאים שכיום קיימים לבקר אבל לא לצאן.

תמר זדנברג, השרה להגנת הסביבה מסרה לוואלה! כי הרעלות מסוג זה מאיימות גם על אינספור בעלי חיים אחרים במאות מקרי הרעלה בשנה. "בעקבות המקרה הכואב של הרעלת 12 הנשרים, אנחנו מקדמים יחד עם רשות הטבע והגנים תכנית למניעת הרעלות של חיות בר. אפעל כדי לקדם את התכנית במהירות האפשרית, ונעבוד בשיתוף פעולה מלא כשלמולנו מטרה אחת: למנוע מקרים דומים בעתיד".

פתרון נוסף המוצג בתכנית הינו אמצעים לזיהוי מוקדם של הרעלות, בהם מערכת התראות דיגיטלית המנטרת פעילות עופות דורסים ממושדרים וכן יחידת כלבים שמאומנים לזיהוי רעלים בשטח ולאחרונה זיהו באזור השרון 30 פיתיונות מורעלים ובכך הצילו חיות בר רבות.

בנוסף לכך שוקלים ברשות הטבע והגנים להביא נשרים מספרד על מנת להגדיל ולהמשיך לאושש את האוכלוסייה בארץ. גולדשטיין הדגיש כי התכנית צריכה להיות נרחבת ויש לקדם סל של פתרונות בשיתוף עם הגופים הרלוונטיים, כיוון שלא קיימת רק פעולה אחת שתהווה פתרון קסם, ומזהיר כי הרעלות מתכשירי הדברה חקלאיים עלולות לפגוע לא רק בחיות אלא גם בבני אדם ולכן יש גם לבחון הגברת רגולציה בנושא מכירה והחזקת רעלים בשדה ובבית. "אם ילד ישים אצבע בחומר הדברה חקלאי מסוכן או יהיה במגע עם חיה מורעלת הוא ימות מוות מהיר בייסורים כבדים מאוד. למה לחכות שמישהו ימות?"

הנשרים מורעלים בדרך כלל מחומרי הדברה חקלאיים שנועדו לשימוש בצמחים, כגון מתומיל (לאנט). על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2019 כמויות תכשירי ההדברה בחקלאות עמדו על יותר מ-7,000 טון לעומת תכשירי ההדברה התברואיים ששימושם עמד בשנת 2019 על 49 טון. לפי המשרד להכנת הסביבה, התכשירים התברואתיים מפוקחים על ידי המשרד להגנת הסביבה ומכירתם מוגבלת. לחלק מחומרי ההדברה המשרד להגנת הסביבה מנפיק היתרי רעלים.

לפי חוק הגנת הצומח, קיימת תקנה לקיום הוראות תווית האריזה ובה ישנו איסור שימוש בתכשיר הדברה שלא לפי הוראות התווית. שר החקלאות אף רשאי להתקין תקנות על מנת "להסדיר את מכירתם והפצתם של חומרים כימיים שנועדו לביעור נגעים, אריזתם וייבואם, לרבות קביעת תקנים לחומרים אלה לעניין מכירה והפצה" אך שרי החקלאות עד היום לא ניצלו את סמכותם זו.

ממשרד החקלאות נמסר כי "תכשירי הדברה מפוקחים בכל שרשרת השלבים, החל מרישום התכשיר ואישורו לשימוש, בעת מכירתו בחנויות ובזמן השימוש בתכשיר בשטח. מפקחי משרד החקלאות דוגמים את התכשירים ומוודאים כי תכולתם תואמת לתווית הוראות השימוש שאושרה על ידי הוועדות הבין משרדיות. שימוש שלא נעשה בהתאם לנדרש, מטופל בחומרה באמצעות קנסות, חקירות וכתבי אישום. בשנים האחרונות המשרד מקיים רביזיה לצמצום השימוש בחומרי הדברה. במסגרת זו, הוסרו יותר מ-200 תכשירי הדברה חקלאיים, לרבות: זרחנים אורגניים, טריאזינים ופחמנים כלוריים. לצד זאת, הוסרו משימוש חומרים רבים לשימוש וטרינרי, לרבות: זרחנים אורגניים וקרבמטים. המשרד ממשיך לקיים תהליכים אלו לטובת צמצום השימוש בתכשירי הדברה. לאחרונה, משרד החקלאות מקדם גם פיקוח על מכירת תכשירים חקלאיים למורשים בלבד".

עוד אמר ח"כ אלון טל כי השבוע תוקם בכנסת ועדת משנה לבריאות, סביבה ואקלים בראשותו ובמסגרתה בכוונתו לקיים דיון ביחד עם המשרדים הרלוונטיים בנושא הרעלות על מנת לחדד את סמכויות ופעולות המשרדים והגופים השונים להגברת פיקוח ואכיפה וכן הגבלת מכירה ושימוש נכון ברעלים, כדי שמקרים מעין אלו לא יחזרו על עצמם.

לפי סמנכ"ל שמירת טבע ושימור סביבה בחברה להגנת הטבע, דן אלון, נדרש בדחיפות לקדם את התיקון לחוק הגנת חיית הבר. "צריך חקיקה שתאפשר לרשות הטבע והגנים לאכוף את החוק ולהביא יותר עבריינים לדין, ובמקביל יש לתת לבית המשפט יכולות ענישה הרבה יותר משמעותית". ח"כ מוסי רז (מרצ) מקדם הצעת חוק פרטית בנושא לתיקון החוק להגנת חיית הבר שבין השאר תגביר את הענישה למרעילים לעד מיליון שקלים בקנסות ושלוש שנות מאסר.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "המשרד מקדם תיקון מקיף לחוק הגנת חיות הבר שיטפל בנושא של שימוש ברעל ובחומרי הדברה בנסיבות שיש בהן חשש לפגיעה בחיית בר. התיקון לחוק מבקש אף לחזק את אמצעי האכיפה באמצעות מתן סמכויות והחמרת הענישה. התזכיר פורסם להערות הציבור ונמצא כעת בשלב בחינת הערות הציבור. לאור הרעלת הנשרים האחרונה, סיכמה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, עם ח"כ מוסי רז שהגיש הצעת חוק פרטית דומה, כי המשרד יתמוך בה ויסייע לקידומה בוועדת שרים לחקיקה ובכנסת".

בוועידת האקלים בגלזגו, ראש הממשלה נפתלי בנט התחייב על איפוס הפליטות של ישראל עד שנת 2050, שיישומה יכלול גם בחינה מחדש של משק האנרגיה בישראל וכן התרחבות פוטנציאלית של תשתיות החשמל בישראל. אלית חביב-גלעד, מורה ופעילה בקבוצה "שומרים על בעלי הכנף" מסרה לוואלה! בריאיון כי יש להקפיד על יישום פתרונות לאנרגיה מתחדשת ולהפחתת פליטות באופן שלא יבוא על חשבון מעט הטבע שעוד נותר בארץ. "אם לא די באסון ההרעלה שגדע שנים של ניסיון שיקום, יש את קווי המתח הגבוה הגורמים להתנגשות עופות". כמו כן, תכניות טורבינות הרוח עצומות הממדים בישראל אינן יכולות להוות פתרון לאנרגיה מתחדשת בישראל. נשרים מתנגשים בטורבינות רוח כיוון שאבולוציונית הראייה שלהם מוכוונת כלפי מטה, דבר המפריע להם להעריך נכון את מיקום ומהירות סיבוב להב הטורבינה בזמן תעופה. אנחנו דוחקים את בעלי הכנף בישראל לסף הכחדה והפגיעה הזו תתגלגל בחזרה אלינו".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי הוא "אימץ באחרונה את מפת הרגישות הארצית להתנגשויות בקווי מתח אשר נבנתה על ידי רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע על מנת להכווין קווי מתח חדשים וכן שותף למחקר מקיף בעמק יזרעאל, לבחינת יעילות אמצעים שונים לסימון קווי מתח למניעת התנגשויות של בעלי כנף. המשרד גם בוחן בימים אלו את מדיניותו בעניין טורבינות הרוח. ככלל, המשרד מתנגד להקמת טורבינות רוח במיקומים רגישים למגוון ביולוגי בכלל, ועופות בפרט".

לפי אוהד הצופה, מרשות הטבע והגנים, אוכלוסיית הנשרים כבר פחות בסכנת התחשמלות עקב פעולות למיגון עמודי המתח המסוכנים. מאז 1996 במסגרת פרויקט "פורשים כנף" נעשתה עבודה צמודה עם חברת חשמל ובוצעו סקרים מפורטים לאורך קווי החשמל לאיתור נשרים ורחמים שהתחשמלו. עמודי המתח המסוכנים מוגנו באזורים המועדים למקרי התחשמלות. עם זאת, בעקבות מעקב אחרי נשרים ממושדרים, נמצאו בשנתיים האחרונות ארבעה נשרים שנפגעו מהתנגשות בקווי חשמל. לכן זהו יעד למחקר ולטיפול במסגרת הפרויקט ובתמיכת קרן שטחים פתוחים. הצופה מדגיש כי אמנם אוכלוסיית הנשרים במגמת התאוששות איטית ומראה מגמת עלייה, אבל מקרים כמו ההרעלה האחרונה מסכנים את השיקום של אוכלוסיית הנשרים בישראל. "יש ליישם פתרונות כוללים בהקדם על ידי כלל הגופים הרלוונטיים לפני שיהיה מאוחר מדי".