כמות כתבי האישום בגין עבירות מין וסייבר בעלייה, 90% מכתבי האישום מסתיימים בהרשעה - כך עולה הבוקר (ראשון) מדוח הסיכום השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2020 שפורסם על ידי משרד המשפטים.
לפי הדוח, במהלך 2020 נפתחו במחוזות הפרקליטות 29,263 תיקים על בסיס תיקי החקירה שהועברו מהמשטרה, 39% מתוכם סווגו מראש ע"י המשטרה כמיועדים לסגירה בלא הגשת כתב אישום. מדובר רק בעשירית מהתיקים הפליליים המוגשים לבית המשפט בישראל, מאחר והפרקליטות מטפלת רק בתיקים החמורים, ומחלקת התביעות במשטרה וגופי תביעה מטפלים בשאר התביעות.
כ-41% מתיקי הפרקליטות עסקו בעבירות אלימות, 15% בעבירות מין, 8% בעבירות רכוש וכ-7% בעבירות של הפרת הסדר הציבורי. בדומה לשנים הקודמות, אחוז התיקים בהם בית המשפט מרשיע או קובע כי הנאשמים ביצעו את העבירות המיוחסות להן הוא גבוה במיוחד ועומד על 90%.
בפרקליטות הדגישו את שיעור ההרשעות הריאלי בישראל, הנלמד לא רק מאחוזי ההרשעות הכוללים את התיקים שהסתיימו בהסדר טיעון, שבהם הנאשם מורשע בהתאם להודאתו, אלא בעיקר מתוצאות ההליכים שבהם הנאשם ניהל הליך פלילי עד תומו, ללא הסדר טיעון - שהרי כאשר אדם מודה בעבירות שביצע, אין לצפות שביהמ"ש יזכה אותו.
59% מהנאשמים שניהלו הליך פלילי עד תומו, שלא במסגרת הסדר טיעון, בסופו של יום הורשעו באופן מלא או חלקי או שנקבע כי ביצעו את העבירה ללא הרשעה. לגבי יתר הנאשמים, ב-14% מהמקרים חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום ללא זיכוי. ביחס ל-14% נוספים, ההליכים הופסקו או הותלו - לרוב מסיבות בריאותיות או במקרים שלא ניתן להמשיך לנהל את ההליך, ו-9% מהנאשמים זוכו מכל ההאשמות.
לעומת אחוזי ההרשעה הגבוהים בתיקי הפרקליטות, אחוז ההרשעות בתיקי המחלקה לחקירות שוטרים שהסתיימו בשנת 2020 עמד על 76%.
המדינה מגישה ערעורים בודדים בלבד על זיכוי נאשמים: רק 5 מתוך 81 ערעורי המדינה לביהמ"ש העליון נסבו על הכרעת הדין. רוב הערעורים מטעמה התמקדו בהחמרת הענישה שהוטלה על הנאשם בבית המשפט המחוזי.
כ-8% מתוך כ-29 אלף תיקי הפרקליטות שנפתחו כללו לפחות חשוד אחד שהוא קטין. בפרקליטות הדגישו כי ב-83% מתיקי הקטינים טופלו כבר באותה שנה, כחלק ממדיניות של קיצור פרקי הזמן בטיפול בתיקי קטינים, נוכח ההבנה שלחלוף הזמן השפעה ניכרת על חייו של קטין.
ב-2020 נמשכה מגמת העלייה במספר כתבי האישום שהוגשו על ידי הפרקליטות בעבירות מין, כאשר הוגשו 744 כתבי אישום שכללו עבירות מין. מדובר בעלייה של כ-7% לעומת 2019 ובעלייה של כ-30% בתוך חמש שנים. ב-16% מכתבי האישום הנאשמים היו קטינים.
בשנת 2020 הגישה מח"ש 64 כתבי אישום, נחתמו 34 הסדרים מותנים ו-204 תיקים הועברו לבחינת מחלקת המשמעת במשטרת ישראל. מחויבותה של מח"ש למיצוי הדין עם שוטרים שנמצאו די ראיות לכך שעברו עבירות אלימות באה לידי ביטוי בנתון לפיו כמחצית מכתבי האישום הם בגין עבירות אלימות. כ-16% מכתבי האישום הוגשו בגין עבירות על טוהר המידות והסדר הציבורי ובהן שוחד, הפרת אמונים, שיבוש הליכי משפט ובידוי ראיות, וכ-14% בגין עבירות מין והטרדה מינית.
תחום נוסף שחלה בו עלייה הוא עבירות סייבר, שמספר התיקים הוכפל יותר מפי שניים. בשנת 2020 נפתחו 144 תיקים פליליים ביחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, לעומת שנת 2019 בה נפתחו 57 תיקים.
כתבי האישום של עבירות הסייבר מאופיינים בכמות גדולה של נפגעי העבירה. כך, שניים מבין כתבי האישום כללו למעלה מ-100 נפגעי עבירה בכל אחד, וב-13 כתבי אישום נוספים היו לפחות 5 נפגעי עבירה בכל אחד.
בפרקליטות מסבירים כי ניתן להצביע על שני הסברים אפשריים לגידול בכמות התיקים: רשויות האכיפה, ובראשן משטרת ישראל, הרחיבו משמעותית את פעילות האכיפה שלהן במרחב הסייבר, הן בהקמת יחידות ייעודיות העוסקות בפשיעה במרחב הסייבר והן בפיתוח יכולות איסוף הראיות שלהן, מה שהביא לגידול בכמות התיקים העוברים ליחידת הסייבר; כמו כן, ייתכן שכתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה גדלה השימושיות והתלות במרחב המקוון, וחלקים נוספים מהפעילות העבריינית "נדדו" אל המרחב המקוון.