ועידת האקלים בגלזגו: יותר מ-100 מדינות, בהן ישראל, הסכימו לעצור את הרס היערות עד 2030

בהסכם המשמעותי הראשון שנחתם בכנס, יותר מ-100 מדינות - בהן ברזיל - התחייבו לפעול כדי להגן על "הריאות של כדור הארץ". כ-19 מיליארד דולר יושקעו בשיקום היערות ובתמיכה בקהילות ילידיות. המומחים מברכים, אך מזהירים כי ההסכם ייבחן ביישומו בשטח. "השטן בפרטים הקטנים"

סוכנויות הידיעות
02/11/2021
בווידאו: פעילת הסביבה גרטה והמלכה אליזבת במסר למנהיגי ועידת האקלים - זמן למעשים ולא למילים (צילום: רויטרס)

יותר ממאה מנהיגים, בהם ראש הממשלה נפתלי בנט, הבטיחו היום (שלישי) לעצור את כריתת היערות עד 2030, בהסכם המשמעותי הראשון שגובש בוועידת האקלים בגלזגו. בין החותמים על ההסכם, שעלותו מוארכת ביותר מ-19 מיליארד דולר, גם נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו, שתחת שלטונו התגבר הרס יער האמזונס.

מדענים קושרים בין צמצום השטחים המיוערים בעולם למשבר האקלים, מאחר שעצים קולטים כמויות גדולות של פליטות מזהמות והם חיוניים לעמידה ביעד של הגבלת ההתחממות הגלובלית לעד מעלה וחצי יותר בהשוואה לעידן הטרום-תעשייתי.

יחד עם ברזיל, מדינות משמעותיות נוספות שהתחייבו לחתום על ההסכם הן קנדה, רוסיה, סין, אינדונזיה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ארצות הברית וברטיניה. יחד, הן מכסות כ-85% משטחי היערות בעולם.

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, המארח את הוועידה בת השבועיים, אמר כי ההסכם הוא "ציון דרך להגנה ולשיקום יערות כדור הארץ" ותיאר את היערות בתור "הריאות של כדור הארץ שלנו".

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן אמר כי הוא "משוכנע" שניתן לעמוד ביעד הזה. הוא אמר למנהיגים כי "מה שכולנו צריכים לעשות הוא לזמן את הרצון ולעשות את מה שאנחנו יודעים שהוא נכון. אנחנו יכולים לעשות זאת". ביידן הוסיף כי ארצות הברית תשמש דוגמה, והכריז כי היא תשקיע תשעה מיליארד דולר בשימור ובשיקום יערות.

שטחים שרופים ביער האמזונס בברזיל(צילום: רויטרס, --)

חלק מהכספים יועברו למדינות מתפתחות לשיקום שטחים שניזוקו, למאבק בשריפות יער ולתמיכה בקהילות ילידיות. בנוסף לכך, 28 מדינות יתחייבו לסלק מוצרים הקשורים להרס יערות משרשרת הסחר, המזון והחקלאות העולמית, והם כוללים שמן דקלים, סויה וקקאו. התעשיות הללו תורמות לבירוא היערות כדי לפנות שטחים לרעיית בעלי חיים או לגידולים.

יותר מ-30 מהחברות הגדולות בעולם יתחייבו לעצור את השקעתן בפעילויות הקשורות להרס היערות, ותוקם קרן של 1.1 מיליארד איר ולהגנה על יער הגשם הטרופי השני בגודלו בעולם, באגן קונגו.

פרופ' סיימון לואיס, מומחה לאקלים וליערות מאוניברסיטת קולג' בלונדון, אמר: "אלו חדשות טובות שיש לנו התחייבות פוליטית להפסיק את כריתת היערות מכל כך הרבה מדינות, ומימון משמעותי כדי להתקדם במסע הזה".

עם זאת, הוא הזכיר שהעולם "היה כאן בעבר" עם הצהרה ב-2014 בניו יורק "שלא הצליחה להאט את כריתת היערות בכלל". הוא הוסיף כי ההסכם החדש לא התייחס לביקוש הגובר למוצרים הגדלים על אדמת יערות גשם, כמו בשר.

"השטן נמצא בפרטים הקטנים". מנהיגי העולם בוועידת האקלים בגלזגו(צילום: רויטרס)

אנה יאנג, מנכ"לית יוזמת sustainability accelerator ומחברת של דוח על יער האמזונס בברזיל, אמרה כי "ההסכם הזה כולל יותר מדינות, יותר שחקנים ויותר כסף. אבל השטן נמצא בפרטים הקטנים שאותם אנחנו עדיין צריכים לראות".

"זהו צעד חשוב באמת ב-COP26. הפגישה הזו עוסקת בהגברת השאפתנות ובשמירה על עליית הטמפרטורה העולמית מתחת למעלה וחצי - זו אבן דרך משמעותית", הוסיפה.

טונטיאק קאטן, מארגון הקהילות הילידיות של אגן האמזונס, בירך על ההסכם ואמר לרשת BBC כי הקהילות נמצאות בחזית המאבק לבלימת כריתת היערות. קאטן, מהקבוצה הילידית שהואר שבאקוודור, אמר כי הילידים מגנים על 80% מהמגוון הביולוגי בעולם, אולם הם מתמודדים עם איומים ואלימות.

"במשך שנים הגנו על אורח החיים שלנו שהגן על מערכות אקולוגיות ויערות. בלעדינו, שום כסף או מדיניות לא יכולים לעצור את שינויי האקלים", אמר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully