משרדי הממשלה השונים הגישו את הצעות התקציב שלהם לשנות הכספים 2022-2021, ובהם גם משרד התחבורה, שהציע כמה בשורות שישפיעו על החיים שלנו בטווח הזמן הקרוב והרחוק.
משרד התחבורה שם בליבת התקציב את פיתוח תשתיות התחבורה הציבורית. בין סעיפי התקציב, אלו שיבשילו ככל הנראה בשלב המוקדם יותר הם נתיבי התחבורה הציבורית בכבישים העמוסים יותר. לטובת אלו הוקצו לתוכנית החומש של נתיבי ישראל כ-3.3 מיליארד שקלים. בשלב מאוחר יותר ייכנסו לפעילות גם הנתיבים המהירים מהם יופעלו שאטלים לתל אביב וכן חניוני הענק בשפיים וראשון לציון בהיקף של כ-7.7 מיליארד שקלים.
עוד פרויקטים שאמורים לצאת לפועל במהלך השנה הבאה הם שיפור הזמינות ותוספת פעילות לקווי האוטובוסים הקיימים היום. 330 מיליון שקלים יוקצו לצורך כך ואלו יכללו הסטת נסיעות מהרכבת הכבדה לקלה, אכלוס שכונות חדשות בבנייה לגובה וקידום התחבורה הציבורית בקרב החברה הערבית. על פי חזון שרת התחבורה יוקצו גם 200 מיליון שקלים להרחבת היצע הנהגים ושיפור השירות בתוכנית החומש של המשרד. בין השאר יכללו השיפורים לשירות הקמת סככות בתחנות האוטובוס, שיפור הנגישות ועוד. החזון הירוק של התחבורה הציבורית יבוא לידי ביטוי עם תוכנית להאצת החשמול של צי האוטובוסים והקמת תשתית טעינה מתאימה.
בטווח הזמן של השנים הקרובות, מפורטת התוכנית שתשרת את שלושת המטרופולינים הגדולים של ישראל: הוספת הקו הסגול והירוק לרכבת הקלה בתל אביב (כ-29 מיליארד שקלים), הוספת קווי רכבת קלה בירושלים ובכללם הארכת הקו האדום והוספת הקו הירוק והקו הכחול (כ-22 מיליארד שקלים) ובחיפה המשך ביצוע פרויקט המטרונית (כ-2.2 מיליארד שקלים) והקמת קו נצרת-חיפה שעלותו נאמדת ב-7.6 מיליארד שקלים.
בטווח העתידי של עשור ומעלה, נכתב בהצעת התקציב כי בכל הקשור לפרויקט המטרו יוקצה תקציב ליציאה למכרזי ניהול, תכנון, הפקעות, עבודות קידום ועוד, אם כי ללא ציון סכומים או לוחות זמנים. בנוסף לכך, בכפוף לאישור חוק המטרו, תוקם רשות המטרו במשרד התחבורה, שתהיה האחראית על פיקוח ובקרה על הפרויקט.
מחוץ למרכזים אלו, יוזרמו 9.7 מיליארד שקלים להקמת קו הרכבת המשלים למסילת החוף. "המסילה המזרחית" תימשך ממזרח לחדרה, דרך כפר סבא וראש העין ועד ללוד. 46 מיליון שקלים יוקצו לשורת פרויקטים ברכבת כמו הכפלת מסילת החוף, בניית מסילה עוקפת לוד, הארכת המסילה בירושלים עד לתחנת החאן, רכישת ציוד חדש, שיפור הבטיחות ועוד.
מס הגודש: מאיפה הכסף ולאן הוא ילך?
את מה שמכנים במסמכי התקציב "מס לניהול הביקוש לנסיעה ברכב פרטי בגוש דן" רובנו מכירים כמס הגודש: אגרה שתיגבה מהנכנסים והיוצאים מגוש דן ברכב הפרטי בימות השבוע ובשעות העומס של הבוקר ואחר הצהריים. מטרת העל היא הפחתה של 30 אחוזים מעומסי התנועה הכוללים על ידי הפחתה של 15 אחוזים מכלי הרכב, בהנחה שכל רכב נכנס משמעו גם רכב יוצא. מכיוון שהחלופה לרכב הפרטי תהיה תחבורה ציבורית, מפרטים במשרד את מכלול הפעולות המתוכנן שיאפשר, ולמעשה יהיה תנאי, לאותו מס גודש; התכנון כולל שיפור תשתית הרכבת כך שתוכל להעניק מענה רחב יותר, באמצעות בניית מסילות, קרונות, הארכת רציפים ועוד. עוד יקודמו שלושת קווי הרכבת הקלה, חניוני חנה וסע, הגברת תדירות הקווים, הוספת קווים חדשים, סלילת נתיבי תחבורה ציבורית, מסופי אוטובוסים חדשים, סלילת שבילי אופניים ושיפור מרחב ההליכה.
במידה שתאושר גביית האגרה, תקודם תוכנית חומש שתגדיל את התקציב השנתי לתחבורה הציבורית לצורך שיפור השירות בסכום של כ-2.7 מיליארד שקלים בדגש על יישום מהיר באזורי האגרה. בניגוד לפרסומים מוקדמים של האוצר שדיברו על הכנסות שמוערכות ב-1.3 מיליארד שקלים, בפירוט התקציב של משרד התחבורה מתברר שהסכום נמוך בכחצי - רק 700 מיליון שקלים. יתרת הסכומים יגיעו משינוי תעריפים בתחבורה הציבורית (כ-300 מיליון שקלים), הסטות תקציב של קווי שירות לא יעילים (200 מיליון שקלים), מתוכנית החומש של החברה הערבית (150 מיליון שקלים) ועוד.
שוות פחות
ניתוחים מגדריים אודות נשים בתחבורה, בשיעור השימוש בתחבורה ציבורית, רכבות, נהיגה ועוד הופיעו גם בהצעות התקציב הקודמות וכללו אפילו סקרים בנוגע לשעות השימוש בתחבורה הציבורית ומידת הביטחון האישי תוך שימוש בה, הליכה מהתחנה והמתנה לאוטובוס - אולם הפעם נוסף עוד סעיף, בהשפעתה של השרה מרב מיכאלי.
בשלהי ספר התקציב של משרד התחבורה מופיעות השוואות בין ההשתכרות של נשים וגברים במשרד התחבורה. על פי הנתונים, בעוד השכר הממוצע במשרד התחבורה עומד על 14,205 שקלים, הממוצע לנשים עומד על 11,919 שקלים ולגברים - 16,488 שקלים.
גם בחלוקה של כלל תקציב השכר לעובדי המשרד, 57.9% קיבלו הגברים והנשים את יתרת השכר. בקרב בכירי המשרד המצב קיצוני אפילו יותר כאשר חלוקת השכר עומדת על 79% לגברים ו-21% לנשים.