הנשיא יצחק הרצוג התנצל היום (שישי) על הטבח בכפר קאסם בשם המדינה. "בשמי ובשם מדינת ישראל - סליחה", אמר בטקס לזכר 49 ההרוגים, והפך לגורם הרשמי הראשון שעושה זאת, ברקע סערה סביב החוק להכרה רשמית בטבח. לפניו, ראובן ריבלין השתתף בטקס ושמעון פרס התנצל בביקור בעיר, אך אף אחד מהם לא עשה את שני הדברים יחד.
"הרג ופגיעה בחפים מפשע הם אסורים בתכלית האיסור. הם חייבים להישאר מעל לכל מחלוקת פוליטית", אמר. "אני מרכין את ראשי בפני זיכרון 49 ההרוגים, מרכין ראשי בפניכם, בני משפחותיהם, ובפני תושבי כפר קאסם לדורותיהם".
לדבריו של הנשיא, "זוהי ההזדמנות שלנו, כציבור, להגיד לא לדעות קדומות, זוהי ההזדמנות שלנו, כחברה אנושית, להעצים את המשותף לנו כאזרחים וכשכנים. אין זו גזירת גורל, זוהי שותפות גורל. זוהי ההזדמנות שלנו לעקור מן השורש אפליה ושנאה".
"ביום זה, בחלוף 65 שנים מהאסון, נתפלל ונייחל לכך שזכרם של הקורבנות ילווה אותנו כלקח וכמצפן, וכי מעומק הכאב נצמיח יחד עתיד משותף ומלא תקווה", הוסיף.
ההתנצלות באה בתוך סערה סביב הצעת החוק החוק להכרה רשמית בטבח והכנסתו לתכנית הלימודים, שנפלה שלשום בהצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת. 12 תמכו, 93 התנגדו. חברי הכנסת של רע"מ תמכו בהצעה, הח"כים של מרצ נעדרו, מלבד ח"כ ג'ידא רינאוי זועבי ועלי סלאלחה שתמכו. בקואליציה טענו כי מדובר במהלך ש"נסגר מראש, והיה תיאום מלא בין כולם".
לקראת ההצבעה על החוק להכרה רשמית בטבח התפתחה מהומה במליאה. השר עיסאווי פריג' ממרצ עלה לדוכן הנואמים, וצעק לעבר חברי הרשימה המשותפת: "כבן לכפר קאסם, כבן למשפחה שכולה, אתם רוצים לעשות מהכאב שלנו פוליטיקה פנימית". לח"כ עאידה תומא סולימאן, יוזמת החוק, הוא אמר: "תשתקי". מאוחר יותר אמר גם ליו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה: "תשתוק, שב".
סיפור הטבח בכפר קאסם
ב-29 באוקטובר 1956, היום בו החל "מבצע קדש", היה אמור כוח של משמר הגבול להקדים את עוצר הלילה שחל אז, ימי הממשל הצבאי,על יישובי הערבים באזור שבין פתח-תקווה לנתניה, ולאכוף אותו החל מהשעה 17:00, במקום מ-21:00.
הפקודה על הקדמת שעת העוצר יצאה בצהרי היום, בשעה שרבים מתושבי הישובים שנכללו בפקודת העוצר היו בעבודה מחוץ לישוביהם ולא ידעו על כך. בצהריי אותו היום הונחה רב-סרן שמואל מלינקי להגיע לתדרוך אצל מפקד חטיבה 5, אלוף-משנה יששכר ("ישכה") שדמי, וזה הורה לו על פקודת העוצר.
לשאלתו של מלינקי מה לעשות בכל מי שאינו יודע על העוצר, ענה מפקד החטיבה שדמי: "אללה ירחמו" (או בתרגום: אלוהים ירחם עליו).
קצת אחרי השעה 17:00, כשתושבי תושבי כפר קאסם, בהם נשים, ילדים וזקנים, החלו לשוב לבתיהם, הם עוכבו על ידי לוחמי מג"ב בכניסה לכפר ונורו מטווח קצר. בין 49 האזרחים הישראלים שנורו למוות באותו היום בכפרי המשולש היו 12 נשים וילדות, שבעה ילדים בגילאי שמונה עד 13 ועוד עשרה נערים בגילאים 14 עד 17.
בגזרה הסמוכה, בכפרים- טייבה, קלאנסווה, איבטן וביר א-סיקי, הורה המ"פ, יהודה פרנקנטל, לא לירות במאחרים לשוב מהעבודה וללוות אותם לבתיהם.
התייחסויות פוליטיות לטבח לאורך השנים
ההתייחסות הפוליטית הראשונה לטבח הייתה לאחר שהתרחש ב-1956, אז יוסף שפרינצק, יו"ר הכנסת, אמר במהלך דיון על הטבח במליאת הכנסת כי הוא מביע "בשם הכנסת כולה השתתפות בצער המשפחות השכולות". ראש הממשלה דוד בן גוריון, בהודעה שנשא אודות הטבח בכנסת (באיחור של חודש וחצי), אמר "אין ערביי ישראל גרים, אלא אזרחים שווי זכויות מעיקרם (...). שני עקרונות קדושים אלה נפגעו באופן מזעזע במקרה מחריד זה - ואני בטוח שהכנסת כולה תצטרף להרגשה שניסיתי להביע בדברי אלה, ולא ייעשה עוד כן בישראל".
ב-1997, משה קצב, השר לענייני מיעוטים, אמר בטקס לזכר הנרצחים בטבח: "משפחות הנטבחים ראויות לסליחה". זו הייתה הפעם ראשונה שהממשלה שלחה נציג לטקס (ממשלת נתניהו). קצב גם הניח זר בשם הממשלה. ב-1999, יוסי שריד, שר החינוך, התייחס לאירוע ואמר כי "האזרחים הערבים במדינה ראויים - 43 שנים לאחר הטבח - לשמוע שאנו נכלמים ממה שקרה.. ושסבלם הוא חרפה עבורנו".
ב-2007, הנשיא שמעון פרס אמר בביקור בכפר קאסם כי "קרה כאן בעבר אירוע קשה ביותר, שאנחנו מצטערים עליו מאוד". ב-2014, נשיא ישראלי השתתף לראשונה בטקס לזכר הנרצחים בטבח. ראובן ריבלין אמר אז: "באתי לכאן היום כבן לעם היהודי, כנשיא מדינת ישראל, לעמוד בפניכם, משפחות הקורבנות והפצועים, ולכאוב את הזיכרון יחד אתכם".