מדינות המערב התקפלו, וארדואן נמנע מלגרש את שגריריהן

טורקיה ומדינות המערב הצליחו להימנע אתמול (שני) ממשבר דיפלומטי חריף וחסר תקדים. זאת לאחר שהשגרירויות הזרות הדגישו שהן מחויבות לאמנות הדיפלומטיות בדבר אי-התערבות בענייניה הפנימיים של טורקיה, ובכך נמנע גירוש נציגיהן של אותן עשר מדינות.

הנשיא רג'פ טייפ ארדואן אמר ביום שבת כי הוא הורה להכריז על אותם שגרירים, כולל זה של ארצות הברית, "אישיות בלתי-רצויה" אחרי שקראו לשחרר את איש העסקים הכלוא עות'מאן קאוולה. אתמול הוא כבר נשמע אחרת, ואמר במסיבת עיתונאים כי השגרירויות המערביות נסוגו ויהיו יותר זהירות עכשיו.

"המטרה שלנו היא אף פעם לא ליצור משברים, אלא להגן על הזכויות, החוקים, הכבוד והריבונות של המדינה שלנו", אמר ארדואן בנאום בטלוויזיה לאחר ישיבת ממשלה בראשותו. "עם ההצהרה החדשה של אותן שגרירויות היום, הן לקחו צעד אחורה מהשמצת המדינה שלנו והאומה שלנו. אני מאמין שהשגרירים האלה יהיו זהירים יותר בהצהרותיהם בנוגע לזכויות הריבוניות של טורקיה", התריס ארדואן.

קריאת השגרירים לשחרר את קאוולה, הכלוא זה ארבע שנים באשמת מימון הפגנות ומעורבות בניסיון ההפיכה, עוררה את זעמה של אנקרה. איש העסקים הנדבן, שתרם כספים רבים לארגונים אזרחיים בטורקיה, מכחיש את האישומים נגדו. פרט לארצות הברית, יתר השגרירויות שקראו לשחרורו היו של גרמניה, צרפת, קנדה, הולנד, ניו זילנד, נורבגיה, שוודיה, דנמרק ופינלנד.

בזמן כינוס הממשלה שבה ארדואן יכול היה לאשר את גירוש השגרירים ולגרום לקרע העמוק ביותר עם המערב ב-19 שנות שלטונו שלו, כמה שגרירויות פרסמו הצהרה קצרה. "ארצות הברית מציינת שהיא ממשיכה לציית לסעיף 41 של אמנת וינה ליחסים דיפלומטיים", צייצה השגרירות האמריקנית בטוויטר. השגרירויות האחרות פרסמו הודעות דומות או צייצו מחדש את ההודעה האמריקנית.

בגרסה הטורקית של ההצהרה האמריקנית נאמר כי השגרירות "מאשרת" את ציותה לאמנה, נוסח שניתן לפרש כהתחייבות עתידית. "עמימות אסטרטגית בעבודה מאפשרת ליועצים של ארדואן לטעון שהמערב נכנע, בעוד שהגרסה האנגלית נותנת רושם בבית שהמערב עמד על שלו", צייץ חבר הפרלמנט לשעבר אייקן ארדמיר.

בהמשך, משרד החוץ של ארצות הברית הדגיש כי ההבהרה נועדה "להדגיש שההצהרה שפרסמנו ב-18 באוקטובר עולה בקנה אחד עם סעיף 41", וכי וושינגטון תמשיך לנהל דיאלוג עם טורקיה. "אנחנו נחושים במחויבות שלנו לקדם את שלטון החוק ועל שמירה על זכויות אדם ברחבי העולם", מסר דובר משרד החוץ, נד פרייס. "ממשל ביידן מחפש לקיים שיתוף פעולה עם טורקיה בסוגיות משותפות, וכמו עם כל חברת נאט"ו, נמשיך לנהל דיאלוג כדי לפתור חילוקי דעות".

מקור דיפלומטי אמר כי השגרירות האמריקנית וגורמים טורקיים קיימו שיחות מאחורי הקלעים להנמכת הלהבות, ובהן השתתפו דוברו של ארדואן ושר החוץ מבלוט צ'בושואלו. המקור אמר כי השגרירים רצו להדגיש את עקרונות אמנת וינה תוך שהם דנו עם גורמים רשמיים בטורקיה על מהלך שעשוי לרצות את ארדואן. הוא הוסיף שהם קיוו שהציוצים בטוויטר יסייעו להפיג את המתיחות, אף שממשלת טורקיה לא נתנה הבטחות בנושא.

יו"ר הפרלמנט, מוסטפא סנטופ, אמר אתמול כי חוקת טורקיה אוסרת לדון במשפט פעילים, כולל על חברי פרלמנט, וכי הצהרת השגרירים הייתה התערבות "ברורה ולא מכבדת".

בזכות ההתפתחויות, ערכה של הלירה הטורקית טיפס אחרי שצנחה ליחס של 9.85 לדולר. המטבע הטורקי איבד השנה כמעט רבע מערכו. המתיחות הדיפלומטית הגבירה את חששות המשקיעים לגבי כלכלת טורקיה לאחר שהבנק המרכזי, בלחץ ארדואן, הוריד במפתיע את הריבית ב-200 נקודות ל-16% בשבוע שעבר למרות שהאינפלציה התקרבה לשיעור של 20%.

ארגוני זכויות אדם טוענים כי המקרה של קאוולה הוא סמל לדיכוי האופוזיציה בטורקיה תחת שלטונו של ארדואן. בית המשפט האירופי לזכויות אדם קרא לפני שנתיים לשחרורו המידי של קאוולה, ואמר כי אין
חשד סביר שהוא עבר על החוק וכי מעצרו נועד להשתיק אותו. מועצת אירופה, המפקחת על יישום
החלטותיו, הודיעה כי היא תפתח בהליכים נגד טורקיה אם קאוולה לא ישוחרר.

קאוולה טוען שהוא לא יזכה עוד במשפט הוגן אחרי דבריו של ארדואן ולכן לא ישתתף עוד בדיונים. הדיון הבא יתקיים ב-26 בנובמבר.