הממשלה אישרה תכנית החומש לפיתוח חברתי-כלכלי בחברה הערבית, בהיקף כולל של יותר מ-30 מיליארד שקלים בשנים 2026-2022. תוכנית החומש תחליף את תוכנית החומש הקודמת המוכרת במספר הסידורי שלה "922" שאושרה על ידי ממשלת נתניהו בסוף 2015, והיא כוללת תקציבים לחינוך, תשתיות, תחבורה, חינוך, רווחה, יזמות טכנולוגית, ספורט, ועוד.
כמו כן, ברקע העלייה בפשיעה במגזר הערבי, אושרה גם התוכנית הממשלתית למאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, שגובשה במשרד לביטחון פנים בהיקף של 2.4 מיליארד שקלים, להגברת האכיפה, מאבק בפשיעה ועבריינות מאורגנת, וחיזוק הביטחון האישי-קהילתי.
עוד בוואלה!
תכנית החומש החברתית-כלכלית גובשה במשרד לשוויון חברתי שבראשות השרה מרב כהן, בשיתוף פעולה עם שאר משרדי הממשלה ובליווי קרוב של יו"ר רעמ מנסור עבאס ואחרים במפלגתו. במסגרת התכנית יקודמו שורת מהלכים לצמצום פערים בחברה הערבית בשורה של תחומים, בהם פיתוח תעסוקה, באמצעות הכשרות למקצעות נדרשים למשק תוך הקניית מיומנויות שפה ולצד מעונות יום - שיאפשרו יציאת נשים לעבודה. בתחום זה, כך על פי החלטת השרים - יושקעו למעלה מ-1.4 מיליארד שקלים.
התכנית תתמקד גם בחדשנות טכנולוגית והייטק. זאת, באמצעות הגדלת שיעור התלמידים הערבים הזכאים לבגרות ברמת 5 יחידות במקצועות מתמטיקה, אנגלית ובמקצועות המחשב, הגדלת שיעור בוגרי התארים במקצועות ההיי-טק בקרב החברה הערבית, הגדלת שיעור המועסקים הערבים בענף ההייטק מסך המועסקים בענף, והגדלת מספר היזמים הערבים המובילים מיזמים טכנולוגיים.
עוד נקבע כי הממשלה תקים צוות שיממש את תכנית העבודה בתחום הבריאות, שמטרתה לפעול לצמצום הפערים בשירותי הבריאות בין התושבים ביישובי המיעוטים לכלל הארץ בשיעור של לפחות 25%, בשניים מהנושאים בהם מתמקדת התכנית: בריאות האישה, שנות החיים הראשונות, סוכרת והשמנה, בריאות הנפש, עישון ומחלות ריאה.
סעיף נוסף בתכנית מתייחס גם לסוגיית הדיור. הממשלה קבעה כי ישווקו כ-5,000 יחידות דיור בשנת 2022 ועד 9,000 שיווקים בשנת 2026 (במתווה העולה ב-1,000 שיווקים בכל שנה). בנוסף על כך, לצורך שיקום ופיתוח תשתיות בשכונות ותיקות, לרבות ניקוז מי גשם למניעת הצפות, תשתיות חשמל, תקשורת ומפגעי בטיחות - יוסרו חסמי תכנון וביצוע. כמו כן, יתוקצבו מוסדות ציבור (מועדונית, מתנ"ס, קופת חולים) במרקם הוותיק ובשכונות חדשות.
התפלגות תכנית החומש
- חינוך: 9.4 מיליארד שקלים
- תחבורה: 3 מיליארד שקלים
- דיור: 2.8 מיליארד שקלים
- תרבות וספורט: 1.05 מיליארד שקלים
- תעסוקה: 1.4 מיליארד שקלים
- רשויות מקומיות: 1.7 מיליארד שקלים
- הייטק: 600 מיליון
- בריאות: 650 מיליון שקלים
- רווחה: 615 מיליון שקלים
- צעירים: 200 מיליון שקלים
- הגנת הסביבה: 550 מיליון שקלים
- הנגשה דיגיטלית: 65 מיליון שקלים
- ביטחון פנים: 85 מיליון שקלים
השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, בירכה על המהלך. "אחרי חודשים של עבודה מסביב לשעון, אישרנו היום תכנית היסטורית בממשלה", אמרה. מדובר בתכנית שמתרגמת את ערך השוויון למעשים, כש-21 משרדי ממשלה תרמו את חלקם למהלך. כדי להעניק הזדמנות שווה לכולם, יהודים וערבים, בחמש השנים הקרובות נוציא אל הפועל פרויקטים בהיקף של 30 מיליארד שקלים. אני מאמינה שתכנית זו תספק תקווה להרבה מאוד אנשים שחיים בישראל ובסופו של יום גם תפחית את תופעת האלימות והפשיעה. בעיניי לא ניתן למגר אלימות רק באמצעות שוטרים ושופטים, אלא יש לייצר עבור אותם צעירים שכיום מידרדרים לפשע, אלטרנטיבה טובה יותר.
יו"ר רע"ם מנסור עבאס הצטרף אף הוא לדברים. "אנו בפתחם של ימים חשובים בענייני החברה הערבית", הצהיר. "אין ספק שהתוכנית הזאת לא תסגור את כל הפערים שהצטברו במשך עשרות שנים, ואנחנו לא מתיימרים לטעון זאת, אבל בהחלט התוכנית אמורה לצמצם את הפערים בצורה משמעותית, ומשאירה אותנו בפני עבודה נוספת על מנת לסגור את כלל הפערים בין החברה הערבית לחברה היהודית".
לצד תכנית החומש, התכנית למיגור הפשיעה מתמקדת בכמה אספקטים, במטרה לבלום את האלימות בחברה הערבית: חיזוק שרשרת האכיפה, ובכלל זה תיקוני חקיקה נדרשים; דגש על אכיפה כלכלית ומשולבת; הגברת המשילות ויכולת ההתמודדות של הרשות המקומית; שילוב של כלים "רכים" לטיפול ומניעה; הגברת שיתוף הפעולה בין המשרדים וביצוע מעקב ובקרה הדוקים אחר יישום התכנית.
בין מטרות התכנית שאישרה הממשלה - פירוק ארגוני פשיעה; הפחתת תופעות פשיעה ואלימות בחברה הערבית והפחתת האמצעים הכלכליים העומדים לרשות ארגוני הפשיעה; העלאת תחושת הבטחון האישי של אזרחי ישראל בכלל, ושל תושבי הנגב, האזרחים והתושבים הערבים בפרט; הקטנה משמעותית של מספר כלי הנשק המוחזקים באופן בלתי חוקי בידי אזרחים בחברה הערבית; הגברת אמון הציבור הערבי במערכת אכיפת החוק; הגברת השיתוף והשותפות עם נציגים מהחברה הערבית, לרבות ראשי הרשויות המקומיות הערביות והערים המעורבות, ביישום התכנית; העצמת החברה הערבית וחיזוק החוסן הקהילתי להתמודדות עם אלימות במרחב המקומי והוקעת תופעות אלימות ופשיעה.
עקרונות התכנית למאבק באלימות בחברה הערבית
- עקרונות התכנית למאבק באלימות בחברה הערבית
- חיזוק שרשרת האכיפה, ובכלל זה תיקוני חקיקה נדרשים.
- יושם דגש על אכיפה כלכלית ומשולבת (לצד אכיפה פלילית קלאסית)
- הגברת המשילות ויכולת ההתמודדות של הרשות המקומית
- שילוב של כלים "רכים" לטיפול ומניעה - טיפול ממוקד בצעירים ערבים שלאורך זמן אינם מצויים במסגרת קבועה של תעסוקה, לימודים או הכשרה מקצועית, מענים חינוכיים, רצף שיקומי וחיזוק חוסן קהילתי
- הגברת שיתוף הפעולה בין המשרדים וביצוע מעקב ובקרה הדוקים אחר יישום התכנית
החלטת הממשלה בעניין התכנית לטיפול בפשיעה והאלימות בחברה הערבית היא ההחלטה הרב-מנגנונית הגדולה ביותר שהובאה לשולחן הממשלה בנושא זה, זה שנים. התכנית תכלול, בין היתר, את פעולת המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל, לצד פעולות תיאום בין המשרדים השונים, לרבות פעולות חקיקה, כמו גם הקמת צוותים בין-משרדיים שיתכנסו ויהיו אחראיים לטיפול ממוקד בבעיות כגון אמל"ח ופשיעה כלכלית. זאת, במקביל למבצע חירום שאורכו שישה חודשים, בהובלת סגן השר יואב סגלוביץ.
"אנחנו מאשרים היום את התכנית הלאומית למאבק בפשיעה מהמגזר הערבי, שכמו שראינו בסוף השבוע, זולגת לכל המדינה", אמר היום ראש הממשלה, נפתלי בנט, בפתח ישיבת הממשלה. "התכנית בהיקף של 2.5 מיליארד שקלים נוספים. אני מאחל הצלחה בעניין לכל משרדי הממשלה. זו לא משימה במעמד צד אחד, זו לא משימה רק של הממשלה, זה יעד משותף של ממשלת ישראל עם הציבור הערבי. המדינה תעשה את שלה, אבל הרחוב הערבי חייב להירתם גם הוא. זה לא יהיה קל, אבל אנחנו חייבים להצליח".
השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב: "ההחלטה שקיבלנו היום היא תקדימית ומצביעה שלממשלה כולה ברור כי האלימות והפשיעה ברחוב הערבי מהווה איום על מדינת ישראל. משפחות הפשע בחברה הערבית אוחזות בגרון של המגזר הערבי. עיקר המטלה האופרטיבית תהיה מונחת לרגלי המשרד לביטחון הפנים, אך ההחלטה הזאת רותמת את הממשלה כולה להתגייס באמצעות מנגנונים רבים שנקים למטרה החשובה הזאת. אומנם מדובר בתוכנית חומש, אבל במידה והבלימה והצמצום לא יתחילו לקרות ב-2022, הם לא יקרו גם אחרי זה. לכן המבחן של כולנו יהיה ב-2022 - ואנחנו נצליח".
שר המשפטים גדעון סער אמר בישיבת הממשלה כי "יש היום שלטון של פחד במגזר הערבי. המטרה חייבת להיות לפרק את ארגוני הפשיעה. הנושא הזה הוא נושא של בטחון לאומי במובן הרחב של המילה. אנחנו חייבים להצליח במערכה הזאת, כי אם לא החברה שלנו תהיה בסכנת התפוררות מבפנים".
סער ציין במהלך הישיבה את אחוז הפענוח הנמוך בעבירות במגזר הערבי ממקרי ירי ועד למעשי רצח, והוסיף שעד כה פחות ממחצית הכספים שהוקצו לנושא בתקציב המדינה השתמשו בהם בפועל. בנוסף, סער הציע בישיבה "ללכת למהלך רחב של רישות הישובים הערבים במצלמות רחוב".
בשיחה עם כתבי משטרה, אמר בר-לב כי יש לפעול באופן מידי לעצירת האלימות בחברה הערבית. "היה דיון משמעותי ודרמטי בממשלה על התכנית לטיפול בפשיעה בחברה הערבית. זה נושא שהוזנח שנים רבות על ידי ממשלות ישראל, המשטרה ומשרד המשפטים".
"ישנה החלטה ונחישות חד-משמעית של הממשלה כולה לאחוז את השור בקרניו ולהתמודד עם הפשיעה במטרה לצמצם אותה בצורה דרמטית", ציין בר-לב. "משפחות הפשע במגזר לא רק שולטות ברחוב, הן מחליפות את ועדת הסולחה וקובעות מה יהיה בסכסוכים הפנימיים. הם השתלטו על מכרזים, מאיימים על חלק מראשי הערים הערביות. אנחנו בדקה ה-89. כמו שבין 2002 ל-2004 הגיעו למסקנה שצריך לצאת לחומת מגן (מבצע חומת מגן - ל"ל), עכשיו חייבים לצאת לבלימת ההידרדרות, ואחרי זה צמצום של התופעה".
עוד אמר בר-לב כי "מדובר על תכנית חומש עד 2026. במידה והצמצום בבלימה לא יקרה ב-2022, זה לא יקרה אחר כך. המבחן של הממשלה כולה יהיה ב-2022, אם לא נצליח לבלום ולצמצם את הפשיעה - זה לא יקרה אחרי זה. ראש הממשלה אמר בצורה ברורה שהוא מבין ואמר שאם יצטרכו תוספות תקציב לגופי האכיפה, התקציב לא יהיה מגבלה".