החל שלב העדויות במשפט החוזר לרומן זדורוב: "אני אופטימי מתמיד"

בבית המשפט המחוזי בנצרת החל הבוקר (שלישי) שלב ההוכחות במשפט החוזר לרומן זדורוב, הנאשם ברצח תאיר ראדה בשנת 2006. זדורוב אמר טרם פתיחת משפטו החוזר כי "אני אופטימי, אני תמיד אופטימי ואמות אופטימי. מתרגל לחיים".

יורם הלוי, פרקליטו של רומן זדורוב, ביקש בפתח שלב העדויות במשפטו החוזר של זדורוב לעתור נגד הרכב השופטים ולעצור את הדיון, אך בקשתו נדחתה. הלוי אמר כי "אילן ישועה נחקר במשך 33 ישיבות. למה אני לא יכול לחקור 5 ישיבות? לא אתחיל חקירה נגדית אם בית המשפט יעצור אותי אחרי שעה". לאחר מכן טען הלוי בפני השופט אשר קולה "אתה לא מפחיד אותי, תטיל עלי הוצאות. המשפט הזה לא יהיה מכור".

כמו במשפט הראשון שהחל לפני כ-14 שנה, עד התביעה הראשון יהיה קצין המשטרה, יורם אזולאי, היום בדרגת ניצב-משנה. בעת חקירת הרצח היה אזולאי ראש מחלק תשאול של היחידה המרכזית של מרחב גליל, היחידה שהיתה אחראית על חקירת פשעים חמורים בתחום אותו מרחב, דרגתו אז היתה רב-פקד. הוא שניהל בפועל את חקירת הרצח, וזדורוב הודה בפניו כי רצח את תאיר ראדה.

החל מהיום ייערכו בפני בית המשפט המחוזי בנצרת מדי שבוע שני ימי דיונים, כשהמשפט אמור להימשך כשנה. בראש ההרכב יעמוד השופט אשר קולה ואיתו ידונו בתיק השופטים דני צרפתי ותמר נסים-שי.

בשלב זה החלה עדותו של יורם אזולאי, שהיה ראש מחלק תשאול במשטרה וסגנו של ראש הימ"ר באותה התקופה. אזולאי אמר כי "ניהלתי את החלקים המרכזיים של החקירה. צוות חקירה מיוחד הוקם ביום הרצח וכלל תשאול של מעל 40 חוקרים בזירה. המעורבות שלי הייתה מלאה. זה צח"מ ענק עם הרבה מרכיבים. רומן הודה וחזר בו. זה קרה פעמיים.

עוד תיאר אזולאי את שראה ביום הרצח ושטח את סדר הפעולות שהורה על ביצוען לאחר מכן: "כינסנו בלילה את המורים כדי להבין את הלך הרוח בבית הספר. ביקשתי שידווחו על כל דבר חשוד. אמרתי להם שדבר לא יפגע בילדים. הקמנו צוותים שיתחילו לחקור את שכבת המנוחה, את תלמידי בי"ס ברנקו-וייס שהיו מגיעים לנופי גולן. המטרה הייתה לחקור מנקים, לחקור דיבורים על כת השטן ועל סמים. בדקנו שמועה שהמנוחה אולי הייתה עדה לביצוע עסקת סמים".

בנוגע לסוגיה העומדת בלב המשפט החוזר - עקבות הנעל הבלתי מזוהות, העיד אזולאי כי לאחר מכן "נשלח מייל שיש בזירה טביעות נעל. גם אני ראיתי טביעות נעל. אני בטוח שלא הגענו לכל מי שהיה בזירה. ראינו כתמי דם על הקורה מעל השירותים. היו בחברי הצוות הרפואי אנשים שאמרו "טיפסנו". תא השירותים הרביעי היה נעול ואנשים טיפסו כדי לראות אם יש שם משהו".

אזולאי סיפר על פגישתו עם זדורוב: "היה צוות שבדק עובדי קבלן ומנקים, ואמרתי שצריך לתשאל לעומק. זדורוב הגיע אחרי יום והיה ללא זקן, למרות שזכרתי שביום אחרי הרצח הוא היה עם זיפי זקן. עשיתי לו תשאול ושאלתי אותו מה לבש. הוא השיב שהוא לבש חליפת עבודה שיש לו מאוקראינה, ושהבגדים נמצאים במקלט. ירדנו במדרגות ואז הוא אמר לי 'סליחה, זרקתי את המכנסיים' - ועלה לי חשד".

עקב כך החליט אזולאי לחקור את זדורוב באזהרה. "זדורוב טען כי לקח הכל לראובן ג'אנח אצלו היה צריך לעבוד" סיפר אזולאי והוסיף כי "חיפשנו אצל ג'אנח ותפסנו נעליים, כלים ועוד, כי יום אחרי הרצח היה צריך להתחיל לעבוד בביתו של ג'נאח".

"ג'נאח התקשר ואמר לו שלא יבוא לעבוד למחרת כי קרה משהו. זדורוב, לאחר השיחה עם ג'נאח, אמר לאשתו שילדה נפלה בשירותים", העיד אזולאי והוסיף כי "ג'נאח העיד שהוא לא אמר לו דבר כזה. זדורוב הסביר שהוא חשש כי היא נפלה אצלו בשירותים במקלט בו עבד - אבל במקלט בו עבד לא היו בכלל שירותים".

עו"ד מרדכי (מוטי) טימסית, פרקליטה של אילנה ראדה אימה של תאיר, ביקש מבית המשפט לשאת דברים אך בקשתו נדחתה. טימסית אמר לאחר מכן כי "15 שנים אילנה ראדה כורעת תחת העול הנורא של הספק שלא נותן לה לנוח. ביקשנו דבר קטן שלא משפיע על המשפט". ראדה אמרה במסדרונות בית המשפט כי היא "לא נותנת אמון בהליך שמתנהל פה". את אזולאי כינתה "שקרן ועבריין".

אזולאי שב והעיד בפני השופטים על הממצאים שעלו משיחות שקיים זדורוב עם מדובב שהושם בתאו. "זדורוב ביצע התוודות ושחזור בפני המדובב. בליל ההתוודות הוא סיפר גם על אירוע בו תקף בעבר קשות את אחיו. אחר כך הוא סיפר זאת גם לחוקר, והוסיף פרטים על האירוע. הוא סיפר שאחיו 'השתין דם'".

אזולאי הוסיף כי בחקירתו של זדורוב "שאלתי אותו איך הוא הרגיש כשתקף את אחיו. אחר כך שאלתי מה הוא זוכר מיום הרצח. נכנסתי לחקירה כשאני לא מאמין לו. הוא התחיל להתוודות, כשטען שלא זוכר, אמרנו שמאמינים לו. בסוף החקירה הוא התוודה וסיפר איך רצח וגם הדגים. זדורוב ידע שהיו שני שיסופים בצוואר המנוחה, ואני עצמי לא ידעתי. הופתעתי מאופן העמידה והשיחזור שלו. גם לא זכרתי שהיה חתך בחזה, אך הוא הדגים איך החליקה הסכין וחתך בחזה. למדובב הוא אמר כי 'לא ימצאו את המכנסיים כי הם בבטון'".

הפרקליטות מצידה הציגה חוות דעת שגרסה כי דמה של ראדה היה יכול לזלוג על עקבת הנעל גם אחרי שנמצאה הגופה והוזזה ממקומה. צוות התביעה מורכב מעורכי הדין ויאאם קבלאוי, שרון הר ציון, מיטל רוזנפלד ומשה מרציאנו.

בין עדי התביעה החדשים יהיו עדים שיספקו חוות דעת שסותרות את טענת מומחה ההגנה, לפיה על עקבות הנעל שלא זוהו היה כתם דם שיכול היה להיווצר רק סמוך לרצח. הבולט שבהם הוא ד"ר מרקוס רוטשילד, ראש המכון לרפואה משפטית בבית החולים האוניברסיטאי בקלן, גרמניה. כמו כן, יעידו סנ"צ עמיהוד לייפר, ראש מדור מעבדות ניידות-מז"פ במשטרה, וד"ר אלון קריספין מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית. עד תביעה מעניין נוסף הוא פרופסור ורנר שפיץ מארצות הברית, פתולוג בעל שם עולמי שבין השאר השתתף בחקירת רצח מרתין לותר קינג והעיד במשפט או ג'יי סימפסון.

המשפט החוזר נערך בעקבות החלטתו של חנן מלצר, שופט בית המשפט העליון, שהתקבלה לפני חמישה חודשים. השופט מלצר קבע כי יש לבחון בהליך של משפט חוזר כמה שאלות שהועלו על ידי עו"ד ירום הלוי, סניגורו של זדורוב. "די בכך שיש ראיות, או עובדות המצביעות על היתכנות לשינוי תוצאת המשפט לטובת המבקש", קבע.

החלטת מלצר התבססה, בעיקרה, על חוות דעת של מומחה מטעם ההגנה, שנגעה למשך הזמן שדם עשוי לנזול מגופה לאחר המוות. חוות הדעת התייחסה לעקבת נעל שהתגלתה על מכסה האסלה בתא השירותים בו בוצע הרצח - עקבה שאיננה שייכת לזדורוב ושעליה נזל דמה של תאיר ראדה. מחוות הדעת החדשות של מומחה ההגנה עלה כי לא תיתכן נזילת דם מגופה כחמש שעות לאחר הרצח, פער הזמנים בין מועד הרצח לבין מועד גילוי הגופה. המשמעות האפשרית של קביעה זו היא כי העקבה הוטבעה בזמן ביצוע הרצח, או בסמוך לו - וגילוי זה איננו עולה בקנה אחד עם גרסת התביעה, לפיה העקבה על גבי מכסה האסלה הוטבעה על ידי "מחלץ אלמוני" שהגיע לזירה לאחר גילוי הגופה, כחמש שעות לאחר הרצח.

על פי טענת הפרקליטות, קיים מארג ראיות עשיר המצביע על אשמתו של זדורוב בביצוע הרצח ובמרכזן - ההתוודות בפני המדובב, ההודאות בפני החוקרים והשחזור, וכן ראיות רבות נוספות שאינן מותירות ספק בדבר הרשעותיו של זדורוב בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון.

ברשימת עדי התביעה שיעידו במשפט מופיעות גם אולה קרבצ'נקו, שכונתה בעבר א"ק וסניגורו של זדורוב ייחס לה את הרצח, אך התיק נגדה נסגר מחוסר אשמה, וכן שי מיקה יפרח, שהייתה חברה של תאיר וישבה איתה תחת סככה בחצר בית הספר, זמן קצר לפני שתאיר נכנסה למבנה שבתוכו נרצחה.