בית משפט השלום בירושלים התיר היום (חמישי) לפרסום כי תושב מעלה אדומים חשוד כי רצח את אשתו בת ה-50 בביתם בחודש שעבר. גיא שפירא, בן 49, חשוד כי חנק למוות את אשתו, רחל, עימה הוא נמצא בהליך גירושים. מעט זמן לאחר הרצח, שפירא נמלט מהמקום, ירה בעצמו לעיני שוטרים ופונה לטיפול בבית חולים במצב קשה. מעצרו של שפירא הוארך בשבעה ימים. לזוג היה ילד כבן 16, ולנרצחת היו עוד שש בנות מנישואים קודמים.
ב-19 בספטמבר בשעות הצהריים התקבל במשטרה דיווח ממד"א על חשד לאירוע התאבדות של אישה בביתה שבמעלה אדומים. חוקרי המשטרה שהגיעו לזירה ביצעו פעולות חקירה, שבמסגרתם נשלחה גופתה לנתיחה במכון המשפטי באבו כביר. לאחר נתיחת הגופה, התקבלו ממצאים המעידים כי ככל הנראה לא מדובר היה באירוע התאבדות, ומיד לאחר מכן הוקם צוות חקירה שהחל בביצוע פעולות חקירה סמויות, כולל איסוף ממצאים וראיות.
החשוד, שהיה בפיקוח, נמלט ברכבו לדרום הארץ בכביש 6, התעלם מקריאות השוטרים שהורו לו לעמוד בצד, המשיך בנסיעה פרועה ובהמשך עלה על מחסום דוקרנים שהציבו השוטרים. לאחר שרכבו עצר, שפירא יצא מרכבו עם נשק, שאותו נשא ברישיון, וירה בעצמו. הוא פונה לבית החולים סורוקה בבאר שבע במצב קשה.
עו"ד עידן גמליאלי שמייצג את גיא שפירא מטעם הסניגוריה הציבורית: "מדובר באירוע טראגי וקשה. גיא שיתף פעולה עם החוקרים ומסר את גרסתו להשתלשלות האירועים לדבריו לא הייתה לו כל כוונה לגרום למותה של המנוחה. אנו ממתינים לסיום החקירה".
בתה של שפירא כתבה השבוע פוסט בפייסבוק על רצח אמה: "אני רוצה להתעורר מהסיוט הזה. אמא, את היית יודעת מה לעשות ומה להגיד עכשיו".
"אמא שלי, כבר תשעה ימים שאת איננה וזה מרגיש כמו נצח. הלב מרוסק, קרוע לרסיסים. אמא שלי, אהובה שלי, יקרה שלי, הגוף שלי בוגד בי. נפער לי בור עצום בנפש וזה לכל החיים. אני רוצה לומר שאני אוהבת אותך אהבת נפש, אהבת אמא ובת. אני מעריצה אותך וגאה בך. אמא תראי אותנו, תראי את היצירה שלי", כתבה הבת.
עוד כתבה "אמא שלי, כואב לי, כואב לי כל כך חזק, איבדתי את אמא שלי. אל תדאגי, אני אשמור בשבילך על כולם. אני לא מבינה איך אני יכולה להיפרד ממך ולשחרר אותך לכל החיים, אני לא מוכנה לזה עדיין, אמא. רציתי אותך לידי בדרך הזאת אמא. עכשיו את נחה וזה לתמיד".
במשפחתה של שפירא, שעבדה במוזיאון יד ושם, כמו גם חברים ומכרים שרר הלם מוחלט עם היוודע דבר מותה בחודש שעבר. רחל עבדה בשנים האחרונות כתחקירנית באגף הארכיונים ביד ושם.
בפוסט ששיתפה רחל לפני מותה נכתב בין השאר "ובחיוך גדמו הם את כנפי, כשצרידותי דמתה מעת לעת ליבבה, ואיברי קפאו, ותש כוחי, ורק בלחישה הודיתי שאני חי".
מיד ושם נמסר לאחר מותה: "יד ושם המום וכואב את לכתה בטרם עת. מדובר בשעה קשה למשפחת יד ושם ואנו נושיט יד חמה ותומכת למשפחה שהתייתמה מדמות כה משמעותית".