מחקר מקיף מאשר: ירידה משמעותית בנוגדנים נגד קורונה - חצי שנה לאחר החיסון השני

מחקר חדש של המרכז הרפואי שיבא מספק נתונים על 5,000 עובדי בריאות בישראל, ומדגים באופן מובהק את דעיכת התגובה החיסונית ואת הצורך במנת חיסון שלישית. עוד נמצא כי לנשים היו יותר נוגדנים מלגברים לאחר המנה השנייה, וכי ככל שצעיר מחוסן יותר - הוא מפתח יותר נוגדנים

בווידאו: מחקר מאשר: מתוך 2.5 מיליון מחוסנים - רק 54 לקו בדלקת שריר הלב (צילום: גרגורי באדו)

מחקר חדש של המרכז הרפואי שיבא, שמתפרסם הלילה (חמישי) בThe New England Journal of Medicine-, מספק נתונים על 5,000 עובדי בריאות בישראל שהיו במעקב סרולוגי במשך כחצי שנה לאחר מתן המנה השנייה של החיסון נגד קורונה. לפי הממצאים, המחקר מדגים באופן מובהק את דעיכת התגובה החיסונית, ומכאן - את הצורך במנה שלישית.

מהממצאים עלה כי במהלך חצי השנה שלאחר מתן המנה השנייה של החיסון, נצפתה ירידה מתמשכת ומשמעותית הן ברמות נוגדני IgG והן ברמות הנוגדנים המנטרלים - שככל הנראה משמעותיים יותר במניעת מחלה. עוד נמצא כי רמות הנוגדנים המנטרלים ירדו תחילה באופן חד, והחל מהחודש השלישי לאחר מתן המנה השנייה - באופן מתון יותר. לפי הנתונים, לאחר חצי שנה מסתמן כי רמת הנוגדנים בגילאי 60 ומעלה חצתה את הרף התחתון.

עוד עולה מהמחקר כי רמת הנוגדנים של נשים הייתה מוגברת יותר מגברים בעקבות החיסון השני. כמו כן, הירידה בנוגדנים הייתה זהה ומקבילה בקרב גברים ונשים, אך רמת הנוגדנים של נשים אחרי חצי שנה הייתה גבוהה יותר משל הגברים, זאת מאחר והרמה אצלן החלה גבוה יותר. המחקר בדק גם את השפעות הגיל, ומצא כי ככל שהמחוסן צעיר יותר, הוא מפתח נוגדנים ברמה גבוה יותר. עם זאת, הירידה בנוגדנים מתרחשת בכל הגילאים ובאופן דומה - בשלושת החודשים הראשונים ירידה חדה, ולאחר מכן הירדה ממשיכה אך מתמתנת. לפיכך, החיסון השלישי נחוץ והכרחי גם לבני 45 ומטה.

עוד בוואלה!

בנט הנחה להפסיק את הבידוד לתלמידים בערים ירוקות; משרד הבריאות: "זה לא תואם איתנו"

לכתבה המלאה
ירידה משמעותית בנוגדנים כחצי שנה לאחר המנה השנייה. קופ"ח כללית ברמת גן, בשבוע שעבר (צילום: ראובן קסטרו)

המחקר בדק מה הסיכויים של מתחסן לחלות חצי שנה לאחר המנה השנייה, על פי משתנים של גיל, מגדר ומחלות רקע. מהממצאים עולה כי הסיכויים של אישה צעירה ובריאה לחלות הוא 2.5%, ולעומת זאת של אישה מעל גיל 65 הסיכויים עולים ל-6%. בקרב גברים הסיכויים עומדים על 4% לצעירים ומזנקים ל15% בקרב מבוגרים. בתוך כך, מדוכאי החיסון נמצאים בסכנה הגבוה ביותר, כיוון שלגבר מבוגר יש סיכוי של 50% לחלות, בעוד שלאישה מבוגרת מדוכאת חיסון - 30%.

המחקר בדק רק מתחסנים בישראל שקיבלו את המנה השנייה לפי ההתוויה של חברת התרופות "פייזר" - שלושה שבועות לאחר המנה הראשונה. מחקר מקביל המתרחש באנגליה, שם רבים קיבלו את המנה השנייה חודשיים-שלושה לאחר המנה הראשונה, מראה שהירידה פחות חדה ורמת הנוגדנים אף נשמרת. יכול להיות שבעקבות זאת יוחלט על שינוי בהתוויה במדינות שבהן אחוז ההתחסנות נמוך ושיכולות ללמוד מהניסיון של שתי המדינות.

פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים במרכז הרפואי שיבא, שהובילה את המחקר, מסבירה: "הצלחנו לבנות מודל המציג את הסיכוי של אוכלוסיות שונות להיות עם רמות נוגדנים שונות - למשל גברים, מבוגרים ומדוכאי חיסון, שהיו להם רמות נוגדנים נמוכות. בהתאם למודל שפיתחנו, נוכל בעתיד לנסות ולהעריך את הסיכויים לתחלואה קשה או קלה בקרב אוכלוסיות שונות, ובהתאם - לקבוע את אופי הטיפול שיידרש".

לדברי פרופ' רגב-יוחאי, "בעולם מנסים כיום לזהות את ערך הסף הקריטי של נוגדנים כדי למנוע הדבקה, תחלואה, תחלואה קשה ואף תמותה. זיהוי קבוצות האוכלוסייה תחת ספים שונים, כפי שבוצע במחקר, יאפשר בבוא העת להעריך את רמת הסיכון לחלות לכל קבוצה כזו ובכך להעריך את הצורך במנת דחף מחד, ובאמצעים לא פרמקולוגיים כגון בידודים או בדיקות מאידך".

"זיהוי קבוצות תחת ספים שונים יאפשר להעריך את רמת הסיכון לחלות לכל קבוצה" (צילום: רויטרס)

מחקר זה, בשילוב עם המחקר הקודם של הקבוצה בשיבא שפורסם בחודש שעבר ב-NEW ENGLAND ושהצביע על קשר בין רמות הנוגדנים והסיכון לתחלואה, כמו גם המחקר שהובילו משרד הבריאות ומכון גרטנר בשיבא שהצביע על שיעורי תחלואה גבוהים יותר בקרב מי שחלף זמן רב יותר מאז שהתחסן - היוו את הגורם המכריע להחלטת המדינה להתחיל במתן מנת הדחף (בוסטר).

פרופ' רגב-יוחאי סיכמה: "לממצאי המחקר יש משמעות רבה במיוחד למדינות העולם שטרם התחילו במתן מנת הדחף או למדינות שבהן חלפה כחצי שנה ממועד מתן המנה השנייה של החיסון. כבר התחלנו בשלב הבא במחקר ואנו עוקבים אחר הדינמיקה של רמות הנוגדנים לאחר מועד מתן מנת הדחף של החיסון. נתונים אלו צפויים להוות חלק בלתי מבוטל בקביעת המשך מדיניות ההתחסנות בעתיד".

מחקר נוסף: 54 מחוסנים חלו בדלקת שריר הלב, כמעט כולם גברים

במקביל, מחקר נוסף שהמתפרסם הלילה באותו כתב העת רפואי מוביל,The New England Journal of Medicine, שנערך על ידי מערך הקרדיולוגיה בבית חולים בילינסון ומכון כללית למחקר, בחן את שכיחות דלקת בשריר הלב ואת חומרתה לאחר קבלת חיסון קורונה במנה ראשונה ושנייה.

בקרב 2.5 מיליון מחוסנים מעל גיל 16, אותרו 54 מטופלים שחלו בדלקת שריר הלב במהלך תקופה של עד 42 ימים לאחר קבלת החיסון. 51 מתוך אותם מטופלים היו גברים ושלוש היו נשים. הדבר מבטא שכיחות של 2.13 מקרים לכל 100,000 מחוסנים (4.12 בגברים ו-0.23 בנשים). נמצא כי תופעת הלוואי הופיעה לעיתים קרובות יותר לאחר מנת החיסון השנייה (69%) מאשר הראשונה, בקרב גברים מאשר בנשים, ויותר בקרב מחוסנים בגילאי 29-16 לעומת כאלו שהינם מעל גיל 30.

(צילום: ראובן קסטרו)

היארעות דלקת שריר הלב בקבוצה בה נצפתה השכיחות המרבית - גברים בגילאים 29-16, הגיעה ל- 10.7 מקרים לכל 100,000 מחוסנים. 76% מהחולים (41 מטופלים) לקו בדלקת שריר הלב בצורה קלה (תסמינים קלים וללא עדות לפגיעה בשריר הלב), 22% מהחולים (12 מטופלים) בחומרה בינונית (תסמינים קלים אך עם עדות לפגיעה לא חמורה בשריר הלב) ורק חולה אחד בחומרה קשה (תסמינים קשים ופגישה קשה בשריר הלב) היארעות של 0.04 ל-100,000 מחוסנים.

חשוב במיוחד לציין שלמרבית החולים (71%) לא היו סימנים לפגיעה בתפקוד הלבבי באף שלב וזאת בהתאם לבדיקת אקו-לב שעברו כ-90% מהחולים בעת האשפוז. מתוך 29% מהחולים בהם נצפו סימנים לפגיעה בתפקוד הלבבי, במעל ל-85% מהמקרים הפגיעה הייתה קלה-בינונית ובשאר המקרים (למעט האחד שצוין) בהם בוצעה הערכה של התפקוד הלבבי לאחר השחרור, הוא חזר לנורמה תוך תקופה קצרה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully