עמי בן אלי, אחיו הגדול של ראובן שנפצע קשה בתאונה סמוך לחורפיש ואיבד את אשתו ושלושת ילדיו אמר היום (שישי) לוואלה! כי המצב של אחיו השתפר והוא צפוי לעבור עוד סדרת בדיקות רפואיות. עמי, נמצא מאז התאונה ליד מיטתו של ראובן וגם ליווה אותו באמבלונס בדרכו ללוויה של אשתו ושלושת ילדיו.
עמי מספר על התחושות שליוו את המשפחה במסע הלוויה אתמול בבית העלמין במעלות תרשיחא. "הייתה לנו אתמול הלוויה מאוד מאוד קשה, קברנו את גיסתי ואת שלושת האחיינים המדהימים האלה שבעצם היו כל עולמו של אחי, אשתו והילדים שלו. אסון בסדר גודל שעדיין לא נתפס, אנחנו לא מצליחים עדיין לעכל את גודל האסון הזה".
עוד אמר עמי כי "בגלל המוגבלות של אחי, אנשי חברת קדישא כיבדו אותו ונתנו לו להגיע לגופות עצמן בדרכן האחרונה והביאו גופה גופה ליד מיטת חוליו והוא פשוט נפרד מכל אחד באופן אישי".
עוד בוואלה!
"ההלוויה הייתה מחזה שלא השאיר אף בן אדם שלא הזיל דמעה", הוא משחזר. "אבא שקובר את אשתו ושלושת ילדיו, זה מקרה לא פשוט, אני לא מאחל לאף בן אדם בעולם לעבור חוויה מסוג זה. הוא לא יכול היה אפילו לנשק אותם, הוא פשוט החזיק להם את היד, ביקש מהם סליחה. נפרד מהם, פשוט נפרד מהם בדרכם האחרונה".
עמי סיפר כי ראובן ביקש באמבולנס, בדרכו ללוויה, שייתנו לו משהו כדי לישון, הוא פשוט רצה לנוח מכל הסיטואציה שהוא עבר. "המחשבה שלי שאחרי הלוויה יש איזה מן תחושה של לא יכול להגיד 'הקלה', אבל סוג של אתנחתא קלה, מהעניין של חוסר הוודאות, לחשוב שאתה בתוך חלום, פתאום אתה מבין שאתה במציאות, מציאות קשה, ולאט לאט הוא כל הזמן עוד קצת ועוד קצת מתחיל להשלים עם העניין הזה שהמשפחה שלו בעצם כבר לא תהיה".
"הפגיעה הפיזית מתישהו בסופו של דבר תחלים", ממשיך עמי. "אבל הפגיעה הנפשית זה משהו שיילך איתו לאורך כל החיים שלו, זה לא משהו שחולף. למרות האסון הכבד שפקד את המשפחה שלנו, אנחנו אנשים שבאים מבית מסורתי-דתי והעניין באמונה, בבורא עולם, זה משהו שגדלנו עליו וחונכנו עליו. האמונה שלו בבורא עולם עדיין נמצאת, הוא ביקש את התפילין שלו וספר תהילים להתפלל על הילדים שלו, אז אני לפחות שמח מכל העצב המטורף הזה, שיש איזה משהו קטן שהוא נמשך אליו כדי לפרוק את האבל שלו דרך תפילין וקריאת תהילים".
לגבי נהג האוטובוס שפגע במשפחה וגרם למותה, עמי אומר כי אין לו שום כעס כלפיו. "אני לא בקיא בחוקים שיש בארץ אבל אני כן חושב שצריך לתת את הדעת על גילאים מסוימים, לסוגי רישיון מסוימים לאנשים מסוימים, יכול להיות שהוא היה הבן אדם הכי מצוין בעולם אבל מפאת גיל הוא לא יכול להיות נהג רכב ציבורי".
"יש עניין של בלימה, של גורם הפתעה, בכל זאת זה בן אדם מבוגר. אני מאוד משתתף בצער המשפחה ומבין שגם הם איבדו את היקר להם מכל, אבל מישהו צריך לתת את הדעת והפקת לקחים מכל האירוע הזה". הוא הוסיף כי "אני לא מאמין שהוא קם בבוקר והחליט שהוא הולך לרצוח משפחה, זה לא נתפס בשום מחשבה. קרה פה משהו".
"חשוב למשפחה שנציג מטעם המשטרה יבוא ויבדוק את כל האירוע הזה ממה שהם רואים, הם אנשי מקצוע, היו שם בוחני תנועה, אולי יש ממצאים שאנחנו לא יודעים עליהם". אולם עמי מספר כי זה עדיין לא קרה. "כל מה שאנחנו יודעים אנחנו יודעים מאחי, אף גורם מקצועי לא בא וישב איתנו".
עמי תיאר השתלשלות האירועים כפי שתיאר לו אחיו. "הם יצאו מחורפיש ובעקלתון הראשון ביציאה מחורפיש לכיוון הר מירון, ראובן היה הרכב השלישי, כביכול היו שני רכבים לפניו. האוטובוס סטה מהנתיב ופגע ברכב הראשון, בחלקו האחורי. זה חתך את הרכב לחצי. ואז, כתוצאה מהפגיעה ברכב הראשון, הוא התחיל להחליק עם המעקה בכיוון הנגדי ופגע ברכב השני. אחי מתוך אינסטינקט, כשאתה רואה סכנה אתה בורח ממנה, אז הוא ניסה לברוח כדי שהאוטובוס והרכב השני לא יחליקו כלפיו, הוא ניסה לברוח שמאלה, אבל האוטובוס החליק והתהפך לרוחב הכביש ונחת על האוטו שלו".
עמי מספר שכשראובן יצא מהאוטו "הוא ניסה לאתר את הילדים שלו באמבולנסים. באיזשהו שלב הוא פשוט השתטח על הכביש".
עמי ביקש להעביר הערכה לסולידריות של אזרחי ישראל. "שהאירוע הפרטי שלנו הפך לאירוע לאומי. זה יהיה טוב אם מי שיש ביכולתו יעלה את התודעה של המלחמה בתאונות דרכים בכבישים, תודעה של חינוך נהגים בכבישים. אני אשמח מאוד שגם בתקופה הקרובה תנציחו את המשפחה הזו בכל דרך שתבחרו, אם זה במשחקי כדורגל, בהצגות, בדקת דומייה לזכר הקורבנות התמימים האלה שהלכו בסך הכול לסעודת הודיה ומצאו את מותם".
"וגם בהעברת מסר מה מחיר הדמים בכבישים. אוהד כדורגל שיעמוד דקת דומייה ,זה אמור לגעת בו איפשהו. בעצם בכל בן אדם, כל בן אדם שאתה יודע שיש לו משפחה וילדים ואנשים שנוסעים בכבישים המסר הוא סעו בשלום ותחזרו בשלום", סיכם.