מפלגת השלטון ברוסיה שמרה על הרוב בפרלמנט, אך איבדה מכוחה בהשוואה לבחירות הקודמות - כך עולה מספירה של כ-75% מהקולות. ועדת הבחירות המרכזית מסרה כי "רוסיה מאוחדת", התומכת בנשיא ולדימיר פוטין, קיבלה קרוב ל-49% מהקולות כשלמקום השני הגיעה המפלגה הקומוניסטית, עם כ-20%.
ב-2016, מפלגת השלטון קיבלה יותר מ-54% מהקולות, אולם בחמש השנים האחרונות חלה ירידה באיכות החיים ובכירים בקרמלין הואשמו בשחיתות על ידי מנהיג האופוזיציה הכלוא אלכסיי נבלני. בחודשים שקדמו לבחירות, הרשויות ברוסיה ערכו דיכוי חסר תקדים של מבקרי הממשל שנותרו עם אופציה אחת - להצביע למועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר לגבור על נציג מפלגת השלטון בכל מחוז בחירה ברוסיה - כולל בקומוניסטים.
אל המקום השלישי הגיעה המפלגה הליברלית-דמוקרטית הלאומנית, עם כ-8%, ואחריה מפלגת "רוסיה הוגנת" עם כ-7%. שלוש המפלגות הללו בדרך כלל תומכות בהצעות החוק של מפלגת השלטון ובאופוזיציה רואים בהן כלי בידי הקרמלין ליצירת מצג שווא של פלורליזם פרלמנטרי. בנוסף אליהן, התוצאות הראו שמפלגה חדשה, "אנשים חדשים", הצליחה להיכנס לפרלמנט עם קצת יותר מ-5% מהקולות.
במושב היוצא של הדומא למפלגת השלטון היו כמעט שלושה רבעים מכלל 450 המושבים, רוב מוחץ שאפשר לקרמלין להעביר את הרפורמות בחוקה המאפשרות לפוטין להתמודד פעמיים נוספות בבחירות ולהאריך את שלטונו עד 2036. פוטין, שהצביע מבידוד שאליו נכנס אחרי שכמה מקורביו נדבקו בקורונה, טרם הכריז אם בכוונתו לעשות זאת.
עוד בנושא
תומכיו של נבלני טוענים כי הבחירות לא היו הוגנות או תחרותיות, וקולות רבים זויפו לטובת מפלגתו של פוטין. לטענתם, אילו היה מתנהל קמפיין חופשי ושוויוני, התוצאה של רוסיה מאוחדת הייתה רעה בהרבה. המשטר הוציא מחוץ לחוק את הארגון של נבלני במהלך הקיץ האחרון, אסר על נציגיו להתמודד בבחירות ופעל להשתקת כלי תקשורת עצמאיים וארגונים לא ממשלתיים.
הרשויות ניסו לחסום את היוזמה באינטרנט ואילצו את חברות הטכנולוגיה הגדולות - גוגל ואפל - להסיר את האפליקציה מהחנויות המקוונות שלהן, מהלך שעורר גינויים נרחבים והאשמות דבר כניעתן בפני הקרמלין.
"יום אחד נחיה ברוסיה שבה יהיה אפשר להצביע עמוד מועמדים טובים, עם עמדות פוליטיות שונות", כתב בטלגרם ליאוניד וולקוב, בעל ברית של נבלני החי בגלות לפני סגירת הקלפיות אתמול.
גולוס, ארגון משקיפים עצמאי שהואשם על ידי הרשויות בתור סוכן זר, תיעד אלפי דיווחים על הפרות טוהר הבחירות, כולל איומים על משקיפים ומילוי קלפיות הצבעה. חלק מאותן תקריות הופצו ברשתות החברתיות, ובהן תועדו במצלמות אנשים תוחבים קולות רבים לתוך כדים.
הרשויות דוחות את הטענות, וועדת הבחירות מסרה כי בסך הכול התחרות הייתה "הוגנת". היא ציינה 12 מקרים של זיופי קולות בשמונה אזורים שונים, וטענה כי התוצאות מאותן קלפיות יבוטלו.
לתוצאה לא צפויה השפעה של ממש על המפה הפוליטית ברוסיה. פוטין, שנמצא בשלטון כנשיא או כראש ממשלה מאז 1999, הוא עדיין המנהיג הבלתי-מעורער שלרוסיה. פוטין עדיין לא אמר אם יתמודד בבחירות לנשיאות ב-2024, שבהן הוא יכול להתמודד אחרי שינויים בחוקה שעברו בשנה שעברה בפרלמנט, המשמש למעשה חותמת גומי של הקרמלין.
פוטין בן ה-68 נותר דמות פופולרית בקרב חלקים גדולים בציבור ברוסיה, בזכות עמדתו התקיפה מול המערב והחזרת הגאווה הלאומית לאחר קריסת ברית המועצות.
"מדינות כמו ארצות הברית ובריטניה פחות או יותר מכבדות אותנו עכשיו כמו שהן כיבדו את ברית המועצות בשנות ה-60 וה-70, האנגלו-סקסים מבינים רק את שפת הכוח", אמר אנטולי, גמלאי ממוסקבה, שסיפר כי הוא הצביע למפלגת השלטון משום שהוא גאה במאמצים של פוטין להשיב לרוסיה את "מעמדה החוקי" בתור מעצמת על.
בעצרת חגיגית במטה מפלגת השלטון, ששודרה בטלוויזיה הממלכתית, צעק ראש עיריית מוסקבה, סרגיי סוביאנין, בעל ברית קרוב של נשיא רוסיה "פוטין! פוטין! פוטין!" בפני קהל תומכים שהניף דגלים וחזר על קריאתו.
במקביל, ועדת הבחירות המרכזית עיכבה את פרסום הנתונים מההצבעה המקוונת במוסקבה. באופן מסורתי, מפלגת השלטון מתקשה במוסקבה לעומת אזורים אחרים ברוסיה, וייתכן שהיא איבדה כמה מושבים בבירה.
באופן כללי, בציבור הייתה ניכרת תחושת אדישות ביחס לבחירות, לאור העובדה שהתוצאות שלהן היו ברורות מראש.
"אני לא רואה שום טעם להצביע", אמרה ספרית ממוסקבה, שהזדהתה בשם אירנה. "הכול כבר הוחלט עבורנו ממילא".