קורונה, משבר האקלים וחיזוק החברה הערבית: הממשלה פרסמה את יעדיה לקדנציה הקרובה

יצירת תשתיות לצמיחה כלכלית ארוכת טווח, הגדלת השקעה בתשתיות, הגדלת שיעור המועסקים בהייטק, התמודדות עם השפעות משבר האקלים, שיפור מדיניות הרגולציה, חיזוק הפריפריה הגיאוגרפית, טיפול בסוגיות חברתיות – חיזוק החברה האזרחית במגזר הערבי, חיזוק היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים והמשך שילוב יוצאי אתיופיה.

מעבר להתמודדות והסתגלות של המשק למשבר הקורונה, יעדי האוצר מגדירים בעיקר את הרפורמות והתכניות בחוק ההסדרים, שיגיע לקריאה שניה ושלישית בכנסת בחודש נובמבר: הרפורמה בייבוא, בחקלאות ובבנקאות הפתיחה, הקמת פרויקט המטרו בגוש דן ורכישת דירות בדיור הציבורי, העלאת גיל הפרישה ומיסוי כלים חד פעמיים, השקעה בתשתיות, תכנית לאומית לשיפור הרגולציה ומלחמה בהון השחור.

קידום האינטרסים הביטחוניים הכלכליים והמדיניים של ישראל ושיפור תדמיתה בעולם, הידוק היחסים עם ארה"ב, סיכול איום הגרעין האיראני והתמודדות מדינית עם ההתבססות של איראן באזור, תוך פגיעה בערוצי הסיוע לארגוני הטרור בנות חסותה. וגם: ביסוס והרחבת מעגל השלום והנורמליזציה, העמקת הסכמי השלום עם מצרים וירדן, קידום מיזמי שיתוף פעולה אזרחי באזור והמשך נקטת צעדים בוני אמון בינינו עם הפלסטינים.

הידוק הקשרים הביטחוניים עם הקהילה הבינלאומית ומדינות האזור, שמירת העליונות הביטחונית ו"הבטחת קיומה של אופציה צבאית בת הפעלה, באם תידרש", אישור תכנית רב שנתית לצה"ל, קידום העברת בסיסים לנגב ופינוי שטחים צבאיים, חיזוק התעשיות הביטחוניות והגדלת הייצוא הביטחוני, קידום תכניות למיגון ולעורף, רפורמת נפש אחת בתהליכי השיקום של נכי צה"ל וקידום מתווה שירות חדש לשירות אזרחי של ערבים וחרדים.

ההתמודדות עם הקורונה בראש יעדי משרד הבריאות אך הם מסתכלים גם למערכת שאחרי המשבר: הגדלת סל הבריאות, חיזוק מערך בריאות הנפש, חיזוק רפואת הקהילה וקידום אשפוזי וטיפולי בית, חיזוק מערכת האשפוז והמחלקות הפנימיות, הקמת שני בתי חולים חדשים בנגב ובגליל ותכנית לאומית לבריאות באוכלוסיה הערבית. וגם: תכניות לאומיות לצמצום סטרס, לשימוש מושכל במסכים, לתזונה בריאה ועידוד פעילות גופנית.

הקורונה, גם כאן, בראש היעדים – ובתוך כך סגירת הפערים לימודיים וחברתיים שנוצרו במגיפה, והרחבה וביסוס של מערכות תשתיות למידה מרחוק. וגם: העברת האחריות על הגיל הרך למשרד החינוך ושיפור ההדרכה והפיקוח במעונות היום, הרחבת האוטונומיה של המנהלים והגמישות הפדגוגית והתקציבית בבתי הספר, קידום השכלה גבוהה וחיזוק הקשר בינה ובין שוק העבודה כולל הקמת אוניברסיטה בגליל וחיזוק המכללות להוראה.

הגברת היעילות של ההליך הפלילי וקידום מהלכי דה פליליזציה של עבירות לא חמורות, קידום אכיפה אלטרנטיבית וחלופות מאסר ומענים לפתרון סכסוכים מחוץ לבתי המשפט, הפחתת רגולציה וביורוקרטיה לשיפור הסביבה הגברת האכיפה נגד האלימות בחברה הערבית בעבירות שקשורות באמל"ח, ירי ואלימות, הנגשת שירותים משפטיים לאוכלוסיות ייעודיות, וחיזוק הקשר עם הציבור דרך קידום שקיפות ופרסום מידע יזום.

שיפור השירות לתושב, דיגיטציה ושיפור מערך רישוי העסקים, חיזוק השלטון המקומי וקידום רפורמה לביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי, היערכות לשינויי אקלים וקידום אנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות. ברשות לאוכלוסין והגירה, שנמצאת תחת סמכות משרד הפנים, מפורטים גם היעדים לגבי תופעת המהגרים והמסתננים הלא חוקיים – ובראשם, הצעה למתווה ליציאת מסתננים מישראל.

הגברת אמון הציבור וחיזוק תחושת הביטחון האישי, מיגור האלימות והפשיעה ברחוב הערבי תוך אכיפה מוגברת והגברת הנוכחות המשטרתית, חיזוק תהליכי אכיפה באלימות במשפחה ושיפור הטיפול בנפגעות, שיפור ברמת השירות לאזרח, היערכות למצבי חירום – שינויים אקלים, גלי שריפות, התפשטות מחודשת של הקורונה והפרות סדר, ייעול מערך הכליאה בשירות בתי הסוהר, בניית מתקני כליאה והרחבת שטח המחיה של האסירים.

הרחבת ושיפור שירותי התחבורה הציבורית, כולל הגדלת היצע האוטובוסים והוספת נתיבי תחבורה ציבורית, האצת פרויקט המטרו בגוש דן, שיפור רמת הבטיחות בדרכים דרך קידום חלופות לרכב פרטי ועידוד תחבורה קלה, הגברת השימוש במערכות הסעת המונים והפיכת התחבורה הציבורית לירוקה, סלילת שבילי אופניים והולכי רגל, עידוד שימוש ברכבים חשמליים חדשנות וטכנולוגיה, פיתוח תחבורה חכמה ורכבים אוטונומיים.

בהמשך להחלטת הממשלה שקבעה לראשונה יעד לאומי למעבר לכלכלה דלת פחמן, יקודם חוק אקלים שיכלול הכרזה על מצב חירום אקלימי, ולהגדיר את משבר האקלים כתרחיש ייחוס במפת האיום האסטרטגיים של המדינה. בנוסף ביעדים: שימור ושיקום המערכות הטבעיות והאקולוגיות, קידום מהפכת המחזור וגיבוש אסטרטגיית פסולת ארוכת טווח, הגבלות על כלי רכב מזהמים וקידום תוכניות אקלים ייעודיות ליישובים במגזר הערבי.

מעבר לאנרגיה מתחדשות והפחתת שימוש בפחם, קידום מעבר לתחליפי דלקים ולרכבים חשמליים, ייעול אוצרות הטבע, הרחבת היקף הייצוא של הגז הטבעי וחיזוק שיתוף הפעולה האזורי בתחומי גז וחשמל, כולל עם ירדן, האמירויות והרשות הפלסטינית.

האצת הצמיחה, פיתוח תעשיה מקומית, הגדלת סחר חוץ ומשיכת השקעות זרות, צמצום האבטלה והגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה, חיזוק מערך ההכשרות המקצועיות, הגברת התחרות והפחתת יוקר המחיה על ידי רפורמות בייבוא ובתקינה, הגדלת משאבים להגברת אכיפה ופיקוח על איכות מוצרים ועמידתם בתקן.

גיבוש תכנית לאומית רב שנתית שתגדיר תחומי עדיפות לאומיים טכנולוגיים מדעיים, חיזוק תחום החלל האזרחי, קידום מדיניות ממשלתית בתחום הקוונטום והבינה המלאכותית, השקעה בתחום מדעי החיים כמנוע צמיחה ליציאה ממשבר הקורונה הגדלת מספר המועסקים בהייטק תוך שילוב אוכלוסיות נשים, ערבים וחרדים, והטמעת לימודי תכנות וקוד במערכת החינוך .

צמצום העוני והפערים החברתיים, צמצום האלימות במשפחה, תוכנית לאומית לאזרחים ותיקים בקהילה. גם הרשות לפיתוח והתיישבות הבדווים נמצאת תחת סמכות שר הרווחה ולפי החוברת יעדיה המפורטים הם קידום תוכנית להקמת שלושה יישובים חדשים עבור הבדווים בנגב, תהליכי הסדרה של כלל היישובים וקידום תוכניות תב"ע ליישובים הקיימים. המדיניות להסדרת התיישבות הבדווים, כך לפי החוברת, "מתחשבת בתביעות הבדווים וצרכיהם אך בה במידה אינה מתעלמת מצרכי המדינה ומן המשאבים הקרקעיים והכספיים".

קידום והאצה של מענים ממשלתיים לאזרחים ותיקים, הגברת תעסוקת מבוגרים, קידום שוויון מגדרי ומאבק באלימות כלפי נשים, קידום תוכניות חומש חדשות למגזר הערבי הדרוזי והצרקסי, קידום מדיניות צעירים לאומית, הרחבת טיפול באוכלוסיות ייחודיות כמו חרדים ולהט"בים.

העלאת שארית בני הפלשמורה מאתיופיה עד לסגירת מחנות ההמתנה, שילוב עולים בשוק התעסוקה, זירוז הליכי רישוי והכשרות מקצועיות, קידום תוכניות ללימוד השפה העברית, הרחבת המענה לסיוע נפשי ורווחתי לעולים חדשים, שיתוף פעולה עם רשויות מקומיות לעידוד הקליטה בנגב ובקליל ועלייה מוסדרת ומורכזת לקבוצות קהילתיות מחו"ל.

בראש יעדי המשרד הרפורמה בכשרות - הפרטת תהליך הכשרות לגופים הפרטיים והפיכת הרבנות הראשית לרגולטור מפקח בלבד, חיזוק נציגי הדת במועצות הדתיות ופתיחת אפשרויות למינויי נשים, שיפור וחיזוק מערך הגיור והעלאת נושאים ביחסי דת ומדינה על סדר היום – (מבלי לפרט כיצד ייפתרו המחלוקות העמוקות שיש בהם גם בתוך הממשלה).

ביסוס רשת חינוך של בתי ספר יהודיים ופעילות חינוך לא פורמלי בקמפוסים וקהילות יהודיות בתפוצות, פיתוח תכניות קהילתיות לקהילת יהודיות בתפוצות, חיזוק הקשר בן ישראלים בארץ ליהודי העולם – העמקת הידע של ישראלים לחיים היהודיים בתפוצות, מאבק באנטישמיות ברשת, קידום תוכניות ומענה מקצועי ליהדות מתחדשת.

חיזוק תעשיית התיירות נוכח משבר הקורונה, הורדת מחירי התיירות, הגדלת היצע של מלונות ושיפור חווית התייר, מיצוי פוטנציאל תיירות פנים פיתוח חניוני לילה ומתחמי גלמפינג, פיתוח תשתיות תיירות ציבורית ויצירת תכנית אסטרטגית ליום שאחרי הקורונה.

קידום פריסת רשתות דור חמש ופריסת תשתיות פס רחב ברחבי הארץ, קידום התחרות בשוק התקשורת, הפרטת הדואר ושיפור והנגשת שירותי הדואר לציבור, קידום התחרות בתחום השידורים ובשוק הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל.

שמירה על עולם התרבות והספורט בימי הקורונה ויישום תוכניות אסטרטגיות לתמיכה בספורטאים ומועדוני ספורט, והרחבת חשיפה לתרבות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. ייעול מנגנון התמיכות בעולם התרבות עם קריטריונים ותמריצים להעדפת אוכלוסיות מגוונות ופריפריה, קידום נשים בספורט ומיגור האלימות והגזענות בספורט.

האצת ענף הנדל"ן והתמודדות עם משבר הדיור על ידי הגדלת היצע הדירות, הסכמי גג, סיוע ברגישת דירה ראשונה ושיפור דיור, פיתוח תהליכי התחדשות עירונית והרחבת מלאי הדירות בדיור הציבורי, והקמת פורטל שכירויות לאומי שינגיש לשוכרי ומשכירי דירות מידע על דירות להשכרה.

פיתוח אגן העיר עתיקה, תוכנית חומש לפיתוח כלכלי של ירושלים והמשך פעולה להעברת משרדי ממשלה ויחידות ארציות לבירה, קידום מזרח ירושלים וצמצום פערי תעסוקה,תחבורה ותשתיות, קידום תוכנית חומש לשימור הצלה ופיתוח של אתרי מורשת , שימור והצלה של אתרי מורשת ועתיקות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן והגברת האכיפה על פעילויות שוד והרס עתיקות.

הרפורמה בחקלאות – שיפור ופיתוח התחרות בחקלאות, שיפור פונטציאל הייצור המקומי תוך שמירה על זמינות ומחיר תחרותי לצרכן, ותמיכות וסיוע לחקלאים במענקים, מכסים ותוספות עובדים זרים, קידום יזמות חדשנות ופריון בחקלאות, וחיזוק מעמד החקלאי בשרשרת השיווק, קידום חקלאות משמרת סביבה ושטחים פתוחים, הפחחת שימוש בחומרי הדברה, חיזוק המרחב הכפרי ועידוד פתרונות לשימוש כפול בקרקע חקלאית.

קידום מנועי צמיחה לעסקים ורשויות מקומיות, צמצום פערים ועיבוי מערך רפואת החירום בפריפריה, קידום חינוך לא פורמלי.

קידום שיתופי פעולה בין ישראל והרשות הפלסטינית, חיזוק הכלכלה הפלסטינית ושיפור רווחת העובדים הפלסטינים בישראל, קידום שיתופי פעולה כלכליים וחברתיים בין ישראל ושכנותיה ומדינות האזור, קידום תוכניות לצעירים ולדור הבא – פיתוח פעילות תנועת נוער אזורית עם צעירים ממדינות האזור לחינוך וסובלנות לחינוך דיגיטלי.

חיזוק ופיתוח של יישובים כפריים ביהודה ושומרון, נגב, גליל, בקעת הירדן ורמת הגולן, חיזוק גרעיני המשימה של צעירים ברשויות מקומיות בפריפריה, הסדרת המכינות הקדם צבאיות והסדרת הבטיחות בהן, כחלק מאסון צפית, ופתיחת מכינות קדם צבאיות חדשות, תמיכה בהקמת מחלקת סיור קרקעות ביהודה ושומרון נגד פעילות פלסטינית בלתי חוקית בקרקע.

פיתוח המודיעין הלאומי להתמודדות עם סוגיות בנטיות לחוסן הלאומי, ביסוס המשרד כגוף מטה לתיאום ותכלול בין גופי קהילת המודיעין הישראלים, גיבוש תוכניות ארוכות טווח עבור הממשלה כולל תחזיות סדורות למגמות ולאתגרים העתידיים ב-2040 ו-2050.