ביקור בנט במצרים: השלום הקר נראה לכמה שעות לוהט מאי פעם

שעתיים וחצי אחרי תחילת הפגישה בארבע עיניים בין נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי וראש הממשלה נפתלי בנט במתחם הנשיאותי בשארם א-שייח, היועצים של שני המנהיגים נתקלו בבעיה. נושאי השיחה שלהם החלו לאזול והרעב החל להציק. כשנפתחה הדלת התעוררה התקווה שהגיעה ארוחת הצהריים, אך זו נעלמה חיש קל כשהתברר שבנט וא-סיסי רק ביקשו לחדש את אספקת הקפה.

בשלוש שעות של שיחה צפופה בנט וא-סיסי דיברו על המתיחות בעזה, על היחסים עם הרשות הפלסטינית, על איראן ועל שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל למצרים. אבל יותר מכל אלה - הפגישה עסקה במערכת היחסים ביניהם. כמו בפגישה הראשונה עם נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, גם בפגישה עם נשיא מצרים בנט הקדיש לא מעט זמן להיכרות אישית.

הנשיא המצרי א-סיסי תחזק מערכת יחסים אישית טובה עם נתניהו. הוא הכיר אותו וידע איך לעבוד איתו. במהלך 2020, כשישראל הייתה נתונה במשבר פוליטי ונעה בין מערכות בחירות לממשלה לא מתפקדת, ניסה נתניהו כמה פעמים לארגן לעצמו הזמנה לביקור פומבי במצרים. בקשותיו סורבו פעם אחר פעם, אחרי שלא הסכים לבקשה המצרית ללוות את הביקור במחווה בתחום הפלסטיני.

במקרה של בנט המצב היה הפוך. המצרים הם אלה שיזמו את הזמנתו לביקור פומבי ולא דרשו כל תמורה בנושא הפלסטיני. המצרים עשו מאמץ חסר תקדים כדי להחצין את ביקורו של בנט ולשדר חום. הם נקטו בשורה ארוכה של מחוות פומביות שלא נראו ביחסים בין ישראל למצרים ב-15 השנים האחרונות. השלום הקר בין ישראל למצרים נראה לכמה שעות לוהט יותר מאי פעם.

הצד הישראלי רצה לשמור על המועד המדויק של הביקור בסוד. גם מסיבות ביטחון וגם כדי לא להביך את המצרים בזירה הפנימית. לשכת ראש הממשלה אף ביקשה להטיל איפול על הביקור עד לשובו של בנט ארצה. אלא שלמצרים היו תכניות אחרות. במסגרת החיבוק שהם העניקו לבנט, הם פרסמו הודעה רשמית על ביקורו מיד כשמטוסו המריא מנתב"ג.

כשבנט נחת בשדה התעופה, חיכו לו על המסלול במורד גרם המדרגות שר החוץ המצרי סאמח שוכרי וראש המודיעין הכללי עבאס כאמל, שליוו אותו למתחם הנשיאותי. בפגישות ההכנה, ביקש הצד הישראלי מהמצרים פעם אחת בלבד שאם יהיו דגלים בחדר בו תתקיים הפגישה - הם מבקשים שיהיה גם דגל ישראל. זה אולי נשמע מובן מאליו, אך המצרים לא הציבו דגל ישראלי בפגישות שקיימו א-סיסי ולפניו חוסני מובארק עם נתניהו. כשבנט נכנס לחדר שני הדגלים היו שם זה לצד זה.

המצרים המשיכו במחוות הפומביות לכל אורך הביקור. הם הפיצו תמונות מהפגישה מיד אחרי שהתחילה, פרסמו הודעה מפורטת בסיומה ואפילו שיגרו למערכות התקשורת במצרים סרטון וידאו מתוך הפגישה שבו נושא א-סיסי מונולוג בשבח היחסים עם ישראל. ערוצי הטלוויזיה הממשלתיים המצרים שידרו את הסרטון במהדורות החדשות. במצרים, שבה קיימת תנועה אזרחית חזקה נגד נורמליזציה עם ישראל, זה אינו דבר של מה בכך.

החום ששידרו המצרים והפומביות של הביקור לא קשורים לבנט אלא לא-סיסי. הנשיא המצרי זקוק לישראל יותר מאי פעם. לכן גם עבורו בניית מערכת יחסים טובה עם הממשלה החדשה בישראל היא קריטית מבחינה מדינית ומבחינה ביטחונית. המצרים זקוקים לסיוע ישראלי מול הממשל הדמוקרטי בוושינגטון בשלל סוגיות, הבוערת שבהן היא העימות מול אתיופיה סביב הסכר שהאתיופים מקימים על הנילוס. מבחינת המצרים זהו איום קיומי.

אבל יש עוד סיבות להיפתחות המצרית. אחת מהן קשורה ללוח השנה. השבוע לפני שנה התקיים הטקס בבית הלבן בו נחתמו "הסכמי אברהם" בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין. הנורמליזציה בין ישראל למדינות המפרץ ומרוקו נתנה לא-סיסי את הגיבוי המדיני מול דעת הקהל בארצו לחמם את היחסים עם ישראל. הנשיא המצרי גם ראה את הדף החדש שנפתח בין ירדן לבין ישראל מיד אחרי כניסת בנט לתפקיד ואת הרווחים וההישגים המדיניים והכלכליים שהירדנים קיבלו כתוצאה מכך.

ראש הממשלה לא היה יכול לבקש פתיחה יותר טובה למערכת היחסים שלו עם נשיא מצרים - המדינה הערבית החשובה ביותר מבחינת ישראל. אבל הפגישה בשארם א-שייח הייתה רק הזדמנות לרושם ראשוני. רגעי מבחן משמעותיים למערכת היחסים יגיעו במהרה. אולי כבר בשבועות הקרובים על רקע ההסלמה ברצועת עזה.