שלוש שנים וחצי מאז אישרה הכנסת תקציב, מליאת הכנסת צפויה להתכנס היום (חמישי) כדי לאשר את הצעת התקציב והתוכנית הכלכלית בקריאה ראשונה. לפי החוק, על הכנסת לאשר את התקציב עד ל-14 בנובמבר, כדי למנוע את פיזור הכנסת, ובממשלה מתכננים להקדים את ההצבעה על האישור הסופי ל-10 בנובמבר.
חלק מראשי סיעות הקואליציה - יו"ר סיעת העבודה, ח"כ רם שפע, יו"ר סיעת כחול לבן, איתן גינזבורג ויו"ר סיעת מרצ, ח"כ מיכל רוזין, קיימו ביממה האחרונה מרתון פגישות בניסיון להגיע להסכמות על המחלוקות שמקשות על אישור חוק ההסדרים. במרצ ומפלגת העבודה דורשים לשנות או להוציא שלוש רפורמות שכלולות בחוק - הרפורמה בחקלאות, העלאת גיל הפרישה לנשים, והקמת רשות לרגולציה.
חברי הכנסת במפלגות מאיימים להתנגד בהצבעה לחוק במידה ולא ייענו דרישותיהם. שר האוצר, אביגדור ליברמן, מנגד, מתעקש שחוק ההסדרים, יובא להצבעה ללא שינויים מהותיים ביחד עם התקציב.
אל תפספס
גורמים באוצר טענו אמש כי "ככל שמתקדמים להצבעות, כך מתקדמים להסכמות". לדבריהם, "יש התקדמות בכל הגזרות - גיל פרישה, חקלאות ורגולציה". עם זאת, ח"כ מוסי רז ממרצ שמתנגד לרפורמת רגולציה בנוסח הנוכחי הודיע כי אין התקדמות במגעים והאשים כי "במפלגת ימינה מסרבים לכל פשרה כעת ומוכנים לפרק את הקואליציה על מנת להעביר את החוק כלשונו".
בתוך כך, היעוץ המשפטי של הכנסת פרסם אמש ביקורת חריפה על חלק מחוק ההסדרים שיובא לאישור הכנסת, ובמסמך שהפיץ לחברי הכנסת התייחס בין היתר לסוגיות שמעוררות בו מחלוקת בקואליציה.
במסמך נכתב למשל על סוגיית גיל הפרישה לנשים כי "חוק ההסדרים אינו המסגרת לדיון בנושא". על החלק ברפורמה בחקלאות שנוגע בביצים: "סוגיה שנויה במחלקות בעלת השלכות כבדות, ראוי לאפשר בה דיון ממצה שלא במסגרת ההסדרים". על הרפורמה במערך הכשרות: "אין קשר לתקציב ולא ברור מדוע נכלל בחוק ההסדרים. מומלץ לפצל להליך חקיקה רגיל".
55 מליארד לבריאות, 62 מיליארד לביטחון
תקציב המדינה לשנת 2021 יעמוד על כ-438 מיליארד שקל ולשנת 2022 על 562 מיליארד שקלים. עיון בספר התקציב שקיבלו חברי הכנסת לפני 48 שעות מגלה כי תקציב משרד ראש הממשלה לשנת 2021 יעמוד על 3.13 מיליארד שקלים, והוא כולל בתוכו גם גופים שחלקם היו בעבר משרדים בפני עצמם כמו משרד הדיגיטל הלאומי. תקציב משרד האוצר יעמוד על 3.227 מיליארד, משרד החוץ - 1.6 מיליארד שקל, משרד המשפטים - ארבעה מיליארד שקל, משרד הפנים 314 מיליון שקל, משרד הפנים על 314 מיליון שקל, המשרד לביטחון פנים 19.4 מיליארד שקל, משרד הביטחון - 62 מיליארד שקל, המשרד לשירותי דת - 762 מיליון שקל, משרד החינוך - 67 מיליארד שקל ומשרד הרווחה - 9.7 מיליארד שקל.
תקציב משרד הבריאות יעמוד על 55.3 מיליארד שקל, מתוכם 38.8 מיליארד יוקצו לקופות ולבתי החולים. בנוסף, תקציב הרשויות המקומיות יעמוד על 7.356 מיליארד שקל; בספר התקציב הופיע גם "הוצאות ביטחוניות שונות" בסך 8.9 מיליארד שקל, אך לא ניתן פירוט לגבי ההוצאות או הגופים שיקבלו את הסכומים הללו.
תקציב נשיא המדינה יעמוד על 59 מיליון שקל ותקציב הכנסת על 825 מיליון שקל. לטובת שכר חברי הכנסת יעמדו 80 מיליון שקל ולתנאיהם עוד 94 מיליון שקלים.