דוח חריף של מבקר המדינה בנושא הלמידה מרחוק מצביע על הליקויים הרבים בהליך קבלת ההחלטות הממשלתי בכל הנוגע למערכת החינוך בשנת הקורונה - הליקויים אותם הרגישו היטב 1.8 מיליון תלמידי בתי הספר בישראל. מעט מאוד ימי לימוד בבתי הספר, והרבה מאוד למידה מרחוק - במהלכה נרשמה "נשירה סמויה" בהיקפים לא מבוטלים, לגביהם למשרד החינוך כלל אין נותנים.
הנשירה נרשמה גם בקבוצות האוכלוסייה שלא הוגדרו קודם לכן כבעלות סיכון לנשירה, אבל הנפגעים העיקריים של הלמידה מרחוק הם הילדים מהפריפריה שלהוריהם היו גם קשיים כלכליים וכן תלמידים להורים המשתייכים לחברה החרדית ולחברה הערבית בדגש על החברה הבדואית.
"הלמידה מרחוק הגבירה את חוסר השוויון הקיים במערכת החינוך. נוכח החשש להגדלת הפערים החברתיים והלימודיים בין התלמידים ונוכח הנתונים שמוצגים בדוח זה, עולה החשיבות שמשרד החינוך יוודא כי הלמידה מרחוק מתנהלת בצורה מיטבית המספקת מענה לימודי, חברתי ורגשי עבור כל תלמידי מדינת ישראל, תוך שימת דגש על אוכלוסיות מיוחדות", כתב מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.
בחודשים מרץ 2020 עד פברואר 2021, ומאז הסגר הראשון, לא התקיימו בבתי הספר ימי לימודים שבהם כל התלמידים נכחו. מרבית הלמידה בכיתות ה'-י"ב (92%) התקיימה באמצעות למידה מרחוק או באמצעות למידה משולבת, אשר היקפן וחלוקתן השתנו משכבה לשכבה ומבית ספר לבית ספר. מבין השכבות השונות - תלמידי חטיבות הביניים בילו את הזמן הרב ביותר בלמידה מרחוק בלבד, ללא הגעה לבית הספר וללא קיום מפגשים חברתיים ולימודיים פרונטליים - תלמידי כיתות ז'-ט' למדו באופן הזה 53 ימים (שהם 41% מכלל ימי הלמידה).
זאת, בשונה מהמקובל במרבית המדינות בעולם. לפי נתוני ארגון אונסק"ו, המובאים בדוח המבקר, מספר הימים שבהם מערכת החינוך בישראל הייתה פתוחה לגמרי לכלל התלמידים בשנת 2020 הוא כמעט הקטן ביותר מבין 210 מדינות שנסקרו.
משרד החינוך לא דרש לקבל דיווח מספרי מבתי הספר אודות מידת ההשתתפות של התלמידים בלמידה מרחוק, וכתוצאה מכך לא היו בידיו נתונים שהיו יכולים לאפשר לו לעקוב אחר יישום הנחיותיו, לנתח אותם, להסיק מהם מסקנות, להפיק לקחים לטיוב למידה זו ולפעול להסרת חסמים שמונעים יישום מיטבי של למידה זו. מסקר ההורים הראשון שעשתה הרשות הארצית למדידה והערכה עלה כי שיעור התלמידים שלא השתתפו במרבית או בכל המפגשים הסינכרוניים שקיימו בתי הספר היה 22%.
כמו כן, עלה כי משרד החינוך לא הפיץ הנחיה סדורה המבהירה אם זו חובה או רשות להפעיל מצלמות באמצעי הקצה של התלמידים, ואם אכן ניתן לחייב זאת - מי הגורם הרשאי להורות על כך. כתוצאה מכך, בחלק מהמקרים התלמידים התחברו ללמידה מרחוק אך השאירו את המצלמה כבויה, כך שלא באמת ניתן היה לדעת האם הם נוכחים בשיעור המקוון.
בדוח נכתב כי הלמידה המקוונת לא התאימה לכלל התלמידים, למשל לתלמידים המתקשים בסוג זה של למידה, הדורשת ריכוז רב, וכי מספר השיעורים היה גדול מדי. "האוכלוסיות העיקריות שנפגעו מהיעדר תמיכת ההורים בלמידה מרחוק היו תלמידי הפריפריה החברתית-כלכלית-תרבותית שלהוריהם היו גם קשיים כלכליים וכן תלמידים להורים המשתייכים לחברה החרדית ולחברה הערבית בדגש על החברה הבדואית; ההישגים של תלמידים מרקע כלכלי-חברתי נמוך ושל תלמידים דוברי ערבית נמוכים בשגרה לעומת הישגי כלל התלמידים, כך ששיטת הלמידה מרחוק, שהיא אחד מכלי הלמידה המתקדמים הנכללים בארגז כלי הלמידה של בתי הספר, עשויה דווקא להעמיק את הפער בין התלמידים מהחברות השונות", כותב המבקר בדו"ח.
חוקרים בארץ ובעולם מעריכים כי תופעת הנשירה צפויה להחמיר בעקבות משבר הקורונה ובעקבות המעבר ללמידה מרחוק, ולהופיע גם בקרב אוכלוסיות שלא הוגדרו קודם לכן ככאלו שיש בהן סיכון לנשירה; על אף האמור, משרד החינוך לא אסף מבתי הספר נתוני מעקב אחר נוכחות התלמידים בשיעורי למידה מרחוק והשתתפותם במהלכה, ואף אין בידיו נתונים מלאים על הנשירה הסמויה בכלל מערכת החינוך וכן על שיעור מנותקי הקשר בתקופת הקורונה ובשנה שקדמה לה בכלל המערכת.
מאות אלפי שיעורים מוקלטים ללא הנחייה לצפות בהם
בביקורת עלה שבחודשים מרץ 2020 עד דצמבר 2020 (למעט בחודשים יולי-אוגוסט שבהם שהו התלמידים בחופשת הקיץ) 55% - 80% מהתלמידים לא התחברו לתכנים הדיגיטליים באתרי התוכן של ספקי התוכן, בקביעות או בכלל, שיעור השימוש של החברה החרדית והבדואית בתוכן הדיגיטלי היה קטן משיעור השימוש של המגזר היהודי ממלכתי והיהודי ממלכתי-דתי; וככל שהאשכול החברתי-כלכלי היה נמוך יותר, שיעור השימוש באתרי התוכן הדיגיטלי היה קטן יותר.
מפרוץ משבר הקורונה פעל משרד החינוך להרחיב, בהשקעה של כ-20.2 מיליון שקל, את מספר הצילומים של השיעורים המוקלטים, וזאת אף שהנתונים שהיו בידיו הצביעו על ירידה במספר הצפיות מכ-376,000 צפיות במרץ 2020 לכ-112,000 צפיות בנובמבר 2020, ואף שתהליכי הפקת הלקחים שנעשו עמדו על כך ששיעור לא מבוטל מהמורים לא הנחו את תלמידיהם לצפות בשיעורים. מעבר לכך, הגדלת מספר השיעורים המוקלטים לא לוותה על ידי התייעצות עם השטח לשם בחינת הצורך להמשיך ולהקליט שיעורים נוספים, ואם כן - האם התלמידים, שהם קהל היעד, עושים שימוש במערכת השידורים הלאומית.
עוד עלה בביקורת כי בעת משבר הקורונה עלו פערים בכל הנוגע ליישום ההנחיות שנתן משרד החינוך להפעלת מערכת החינוך, בין היתר בשל ריבוי חוזרים והנחיות, מורכבותם, הפצתם בסמיכות למועדים ליישומם ובנוגע להתאמת החוזרים לאוכלוסיות ייעודיות.
בביקורת עלה כי רמת הכשרתם של המורים להוראה מרחוק קודם הקורונה היוותה חסם למוכנותם להוראה מסוג זה עם פרוץ הקורונה. גם בפברואר 2021 20% -25% מהמורים חשו שיש בידיהם הכלים והיכולות הנדרשים להם לשם הוראה מרחוק במידה בינונית ומטה, ו-32% מהמורים ציינו שהפיתוח המקצועי שבו השתתפו במהלך הקורונה תרם להם ברכישת הידע והמיומנויות הנדרשים במידה בינונית ומטה. למרות האמור, אין בידי משרד החינוך מסד נתונים מלא על הכשרת המורים בכלל ובנוגע להוראה מרחוק בפרט: המשרד אינו מרכז באופן מלא את כל נתוני ההכשרות שעברו המורים ובפרט את ההכשרות בנושא הוראה מרחוק.