הממשלה אישרה היום (ראשון) את חוק הגיוס, כולל הורדת גיל הפטור לבני ישיבות לגיל 21. בנוסף לכך, אישרה הממשלה את מתווה הפנסיות הצה"לי החדש שמכשיר את "הגדלות הרמטכ"ל" והתוספות הפנסיוניות לפורשים מצה"ל.
לפי הצעת הפשרה שהעלה השר זאב אלקין והתקבלה, גיל הפטור יירד ל-21, אך יעלה בהדרגה בתוך שלוש שנים ל-23 - במקביל לאימוץ מתווה השירות האזרחי של שר הביטחון בני גנץ. המשמעות היא שבעוד כשנתיים גיל הפטור יהיה 23, ובני 21-23 יקבלו פטור משירות רק בכפוף לשנת שירות אזרחי או לאומי.
במקביל, גם כאשר יועלה גיל הפטור לגילאי 22 ו-23, יוכל צעיר חרדי להשתחרר משירות חובה בצה"ל כבר בגיל 21, אם יצטרף לשוק התעסוקה על ידי ביצוע מסלול הכשרה מקצועית או הכשרה לפעילות ביטחונית, או פעילות חירום והצלה.
העימות על הורדת גיל הפטור בחוק הגיוס יצר בשבועות האחרונים מתיחות בקואליציה. מדובר בהבטחת בחירות של ראש הממשלה נפתלי בנט, שאף כלולה בקווי היסוד של הממשלה ובהסכמים הקואליציוניים, עליהם חתמו כל ראשי המפלגות, כולל כחול לבן. עם זאת, גנץ התנגד והניח על שולחן הממשלה הצעת חוק ממשלתית שלא כוללת את הורדת גיל הפטור, והיה מוכן לקדם זאת רק בכפוף לאימוץ מתווה שירות אזרחי כולל שיתנה את קבלת הפטור בשנת שירות לאומי או אזרחי.
ראש הממשלה נפתלי בנט כינה את ההחלטה "מהלך היסטורי לעתיד ישראל". לדבריו, "אנחנו מסירים את החסמים ומאפשרים את חופש הבחירה לרבבות צעירים חרדים, בלי כפייה ובלי טנקים בבני ברק. זו הדרך הארוכה והנכונה למען האינטרס הלאומי. שילוב החברה החרדית בשוק התעסוקה הוא יעד ראשון במעלה, של כולנו".
שר הביטחון בני גנץ התייחס לאישור המתווה ואמר כי "המתווה אומר שאנחנו לא מוותרים על אף אחד ולא מוותרים לאף אחד, והוא גשר למתווה השירות שבכוונתי להביא לממשלה בחודשים הקרובים שיסדיר את סוגיית השירות במדינת ישראל. אנחנו מאפשרים לחרדים לצאת לתעסוקה איכותית, שומרים על ערך השוויון ועל צבא העם. הצטרפות החרדים ואוכלוסיות נוספות במסגרת מתווה השירות למערך ההצלה, החירום והחסד של מדינת ישראל, הוא צורך אסטרטגי של מדינת ישראל".
גם שר החוץ יאיר לפיד בירך על הורדת גיל הפטור ואמר כי "אחרי שנים שהממשלות הקודמות לא הצליחו להעביר חוק גיוס - עכשיו זה קורה. הבטחנו וקיימנו". שר האוצר אביגדור ליברמן הוסיף כי "מדובר בלא פחות מחזון אחרית הימים בדרך למתווה כולל שיאפשר שירות משותף לכל הפנים בחברה הישראלית - חילונים וחרדים כאחד, יהודים וערבים כאחד".
במהלך הדיון על הורדת גיל הפטור וחוק הגיוס המשנה ליועמ"ש רז ניזרי הזהיר מקשיים משפטיים שהחוק עשוי לייצר בבגצ. לדבריו, מדובר במהלך "לא פשוט מבחינה משפטית - היו עתירות בטענה לפגיעה בשוויון ועכשיו מורידים עוד יותר, לגיל 21". נזרי גם טען שנוסח החוק לא הוצג כראוי בפני השרים, מה שעשוי לייצר קשיים נוספים. שר האוצר ליברמן השיב ש"זה היגיון כלכלי כמהלך ביניים שבסופו נגיע לשוויון".
בנוסף לחלוקה בשוויון בנטל עם הורדת גיל הפטור, נשמעו קולות בדיון הקוראים להיטיב עם חיילי צה"ל המשרתים שירות מלא.
השרה מירב כהן: "צריך לראות איך מתגמלים יותר את חיילי החובה. זה הצד השני של השוויון בנטל".
הרמטכ"ל, אביב כוכבי: "צריך לראות בהמשך, בקרוב, איך עושים את זה".
גנץ: " מתווה השירות שאנחנו נשמח להביא יכלול תגמול הולם של המשרתים בצה"ל בכלל ובקרביים בפרט. הוא גם יכיר בערך לימוד התורה".
בנוסף לכך, אישרה הממשלה את מתווה הפנסיות הצה"לי החדש שמכשיר את "הגדלות הרמטכ"ל" והתוספות הפנסיוניות לפורשים מצה"ל. שרי מרצ ותקווה חדשה הצביעו נגד, וכך גם יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי, שהצביעה מרחוק. השרים עמר בר לב, אלעזר שטרן, מתן כהנא, אורנה ברביבאי ונחמן שי, לא השתתפו בהצבעה בשל ניגוד עניינים, עקב עברם כקצינים בקבע וזכאותם לפנסיה צה"לית.
ההצעה, שעלותה מוערכת בכ-1.3 מיליארד שקלים בשנה, מסדירה בדיעבד תוספת שניתנה עד היום לפורשים באופן לא חוקי, בעקבות עתירה שמונחת לפתחו של בג"ץ. במשרד האוצר מתנגדים לתוספת הפנסיונית בשל עלותו הגבוהה למשק וגם במשרד המשפטים אומרים שהוא מעורר קשיים משפטיים, אולם ראש הממשלה בנט, שר הביטחון גנץ ושר האוצר ליברמן כבר הסכימו על קידום ההחלטה והיא אושרה ברוב גדול.
להחלטה קדם דיון מתוח, שכלל כמה עימותים בין שקרים בממשלה. כשהתחילו לדבר על הפנסיות הצה"ליות, השרים אלעזר שטרן ומתן כהנא יצאו מהדיון בשל חשש לניגוד עניינים, שכן השניים שירתו בקבע וזכאים להגדלת הרמטכ"ל.
בעקבות זאת, שרת הפנים איילת שקד התפרצה ושאלה: "ראש הממשלה מה זה השטויות האלה?! שלא יצביעו, אבל למה הם לא יכולים לשבת להקשיב לדיון".
כהנא: הכל בסדר, הכל בסדר.
המשנה ליועמ"ש, רז ניזרי: השרה שקד, זה נוגע ישירות לכיס שלהם ולכן רצוי שהם לא ישתתפו בדיון.
בשלב מסוים, השרים זאב אלקין וגדעון סער ביקשו לשמוע את עמדת אגף התקציבים בסוגייה. שר האוצר אביגדור ליברמן השיב להם: "עמדת הדרג המקצועי הייתה נגד, מי שקובע את עמדת המשרד הוא השר וזה בסדר".
אלקין: אם שר האוצר מסכים, אנחנו נשמח לשמוע את גורמי המקצוע. אם לא, זה גם בסדר.
ליברמן: סליחה, החומרים הופצו כבר לפני שבוע וקיבלתם את זה ממזכירות הממשלה. אני מצפה מהשרים לקרוא. כתובה ומפורטת שם עמדת גורמי המקצוע.
אלקין: העמדה נגד? עם כל הנימוקים?
ליברמן: העמדה נגד, והנימוקים שזה פחות חשוב. בסוף מה שחשוב זה שהייתה עמדה נגד של הדרג המקצועי ואני לא קיבלתי אותה. השיקולים לא רק כלכליים.
עימות בין הורוביץ לגנץ
בהמשך, פרץ עימות בין שר הביטחון בני גנץ לאנשי אגף התקציבים. "אתם מנצלים את זה ששר האוצר בחוץ ועושים מחטף. זה סוכם איתכם. אני לא אתן לזה לקרות. באף מקום לא מקצצים רטרואקטיבי, אני לא אתן לזה יד", אמר. בנט הוסיף: "אני מגבה לחלוטין שאין מצב לפגוע רטרואקטיבית במי שכבר התחיל בהתאם לעמדת גנץ".
הרמטכ"ל אביב כוכבי נימק את הצורך בהחלטה. "לאנשים שלנו מחכות המון הזדמנויות בחוץ וצריך להשאיר אותם אצלנו, אין קביעות בצה"ל, אין זכות התאגדות ושביתה, מעבירים אותם ממקום אחד לאחר בארץ בלי לשאול אותם. השכר בצה"ל נשחק במשך עשרים שנה. זו החלטה עקרונית מהותית וערכית על כמה ממשחת ישראל חושבת שצהל צריך להישאר איכותי. התחרות היום קשה הרבה יותר מאשר בימים שבן גוריון ישב בראש השולחן הזה", הסביר.
לאחר מכן גם שר הבריאות, ניצן הורוביץ, התעמת עם גנץ. "זה שהצבא ומערכת הביטחון כל כך קפוצים ומתרעמים כשמתחילים לדבר איתם על נושאי כסף ותקציב, רק מראה שחושפים פה משהו לא תקין. וטוב וראוי שעושים את זה", אמר הורוביץ. "עם כל הכבוד, בסוף, האנשים האלה שאתם מדברים עליהם מרוויחים 17 אלף שקל".
גנץ: לא נכון! תפסיקו עם הדבר הזה! תפסיקו לומר מספרים לא נכונים, זו בושה וחרפה.
הורוביץ: תרגיע בבקשה, אני רק מדבר מתוך החומרים שהפצתם לנו.
גנץ: לא יודע מאיפה אתם מביאים את זה, אני לא אתן לזה יד!