"הכי קשות היו הצרחות הבלתי פוסקות, חולים קשים הרגישו שהם נחנקים"

בכל פעם שי', אחד מחברי הצוות הרפואי של מחלקת קורונה ב' בסורוקה, נכנס למחלקה, הוא הרגיש כאילו הוא נכנס לבית קברות. עובדים ומתנדבים סיפרו על צוותים שלא קיבלו הכשרה מתאימה, על גופה שנשארה שעות במסדרון ומחסור בציוד. "אם קרוב משפחה יחלה, אני אטפל בו בבית"

ליאת רון

מחלקת קורונה ב' בסורוקה, תחילת פברואר 2021, בעיצומו של הגל השלישי. אנשי הצוות קורסים מעייפות אחרי תורנויות בלתי נגמרות והחולים ממשיכים להציף את מיון הקורונה של בית החולים, ומשם מחולקים לפי מצבם: הקלים יחסית למחלקה א', הקשים מאוד לטיפול נמרץ קורונה, ואלה שבמצב בינוני - קשה לקורונה ב', מחלקה פנימית ה' שהוסבה לטיפול במגיפה.

בכל פעם שי', אחד מחברי הצוות הרפואי של המחלקה המבודדת, נכנס בשער האחורי, המאובטח, המוביל אליה, הוא הרגיש כאילו הוא נכנס לבית קברות. "התחושה שלנו היתה קשה", הוא אומר, ומבקש לשמור על עילום שם וטשטוש כל פרט מזהה, שכן הוא, כמו שאר המרואיינים בכתבה, עדיין עובד בסורוקה. "הרגשנו כאילו מוותרים על החולים מראש, לא נלחמים עליהם באמת. זרקו נשים וגברים יחד לתוך החדרים, שישה - שמונה באותו חדר, נשים, גברים, בדואים, חרדים, מחברים אותם למכונת הנשמה, סוגרים וילון, ואז הצוות היה נכנס לחדר הבקרה מאחורי הזכוכית ונעלם מהשטח.

עוד בוואלה!

בערים החרדיות החלו לחסן בבתי הספר: "נמנע את הפסקת הלימודים"

לכתבה המלאה
מחלקת קורונה בבית החולים סורוקה (צילום: אתר רשמי, דוברות סורוקה)

"הכי קשות היו הצעקות, הצרחות הבלתי פוסקות. חולים קשים בקורונה מרגישים שהם נחנקים מחוסר חמצן ומתחילים להשתולל בלי שליטה. אני זוכר איך אחד מהם היה צורח, 'תוציאו לי מה שהכנסתם לי לגרון, תוציאו את זה', בגלל שלא היה לו חמצן, ונאבק להוריד את המסכה. אם היה מוריד אותה הסטורציה היתה יורדת וזה היה הסוף שלו. לחלקם היינו קושרים את הידיים כדי שלא יוכלו להגיע למסכה, והם היו צורחים שעות, משתוללים, לא מסוגלים ללחוץ על לחצני המצוקה ולקרוא לאחיות, והצוות בחוץ, ליד המוניטורים, לא נכנס פנימה. רק כוחות העזר והסיעוד היו מסתובב בין החולים".

התיאורים הקשים האלה מובאים כאן לראשונה, כשבוע אחרי שסורוקה הכריז על פתיחת מחלקת הקורונה מחדש. כאמור, לא מדובר על תחילת המגיפה, אלא על הגל השלישי שלה, לפני חצי שנה בדיוק, ואחרי שהצוותים הרפואיים כבר עברו שני גלים קשים והיו אמורים להיות מיומנים בטיפול בחולים שנדבקו בווירוס ולשלוט בנהלים. בסורוקה זה לא קרה.

כדי לאייש את מחלקה ב' לעבודה סביב השעון, הצוות של פנימית ה' לא הספיק והיה צורך ללקט אחיות ורופאים ממחלקות שונות בבית החולים, בלי שעברו הכשרה מתאימה ובלי שמץ של מושג איפה מונח הציוד הרפואי מציל החיים ואיך להפעיל אותו. משפחות שניסו להשיג את מנהל המחלקה, לשמוע על מצב יקירם ולהתייעץ אתו, לא הצליחו להגיע אליו במשך ימים ארוכים.

"המחסור בציוד היה מטורף"

העדויות מדליקות נורות אזהרה על הטיפול שניתן לחולי הקורונה הקשים בישראל, כשבני משפחתם אינם מורשים להיות ליד מיטתם ויכולים לבקר אותם למספר דקות בלבד ביום, עם איסור להכניס טלפונים סלולאריים ולתעד את המתרחש, ואין להם את היכולת לעקוב אחרי הטיפול שהם מקבלים ולבדוק מקרוב את ההתנהלות היומיומית של הצוות הרפואי, כמו באשפוזים שגרתיים.

מתוך הדברים עולה, שהעובדה שהצוות הרפואי אינו נמצא תחת עין בוחנת, מאפשרת לחלק ממנו להקטין ראש ולא לבצע את תפקידו נאמנה. כאן המקום להדגיש, שהיו אחיות ורופאים שעשו ככל שביכולתם לסייע, אך גם הם נתקלו בקירות בטון ודחיות של האחראים, כשביקשו אישור לתת לחולים אפילו טיפול קל, כמו תרופות הרגעה.

באמצע פברואר 2021 דיווח בית החולים על 47 חולי קורונה מאושפזים, מהם 39 במצב קשה, מתוכם עשרה מונשמים. כעשרים שהו בקורונה ב'. "המחסור בציוד היה מטורף", אומרת חברת צוות במחלקה. "מתחילים לעשות הנשמה ואין רכיב פשוט יחסית שעולה כמה גרושים. המטופל כבר היה כחול. איך דבר כזה קורה? כשצריך להעביר חולה מחדר לחדר ולחבר למכונת הנשמה, לכל שניה יש משמעות. לקח המון זמן עד שמישהו נכנס ומצאו אלונקה.

"מתחילים לעשות הנשמה ואין רכיב פשוט". עובד במחלקת קורונה בסורוקה (צילום: פלאש 90, יוסי זלינגר\ פלאש 90)

"או כשלחולה יורדת הסטורציה, ואנחנו צועקים שמישהו יכנס מהר. אומרים שזה ייקח זמן כי צריך להתלבש. למה הצוות לא לבוש מיד כשהוא נכנס למשמרת? היו שם אחים ואחיות מאורתופדית, מחלקות פנימיות, כירורגיה, ושאלתי אותם, 'אתם בסדר עם הטיפול שנותנים פה? הרי זה נוגד את כבוד האדם' והם אמרו לי, שהם מתים לעוף משם. היינו כולנו מתוסכלים, אף אחד לא רצה לבוא לעבודה, הגיעו בכוח, מישהו קרא למחלקה 'סיוט של מקום'. איך אפשר לשבת בשקט כשאין אף אחד בתוך המחלקה, ופה נופלת כוס והמים נשפכים, פה עירוי יצא ואף אחד לא שם לב?

"בגלל שהחולים לא היו מסוגלים ללחוץ על לחצני המצוקה, הייתי מצלצלת בפעמון עשר דקות, רבע שעה, עד שמישהו היה עונה. החולים היו אומללים. הם צועקים, אחות, אחות, סיר, כוס מים' וכלום. אין מי שיצלם ויעלה לרשתות, אף אחד לא יודע מה קורה שם. כשמגיע ביקור של עיתונות, הכל עובר מסדר המפקד וזה נראה מעולה. בשגרה זה בית קברות".

"איך אפשר לשבת בשקט כשאין אף אחד בתוך המחלקה?" (צילום: רויטרס)

"הייתי מנהל מאבקים עם הצוות כדי שיתנו לחולים כדורי הרגעה", מספר איש צוות בכיר. "כשלאדם אין חמצן - הוא משתולל, כמו טובע במים שמנסה לנשום אוויר ולא מצליח. כדור הרגעה מקל על אי השקט ועל הכאב ועוזר להם לא לבזבז חמצן שגם ככה בקושי יש להם. כל כדור הרגעה - מלחמה. ולא בגלל שיש קונטרה אינדיקציה של מחלות כרוניות שיכולות להתנגש עם החומר של הכדור או הזריקה, אלא כי יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. התשובות היו, 'אין הוראה מרופא', הוא עסוק עכשיו בהחייאה' וככה שלוש - שעות המטופל סובל. הצוות עסוק בהחייאה, אז שאחרים ימותו בינתיים. כשסוף סוף מגיע האישור, האחיות צריכות להתלבש, אז עוברות עוד לפחות 20 דקות של סבל. ככה שוב ושוב. לא היה רישום מסודר ולכן למי שנכנס לא היה מושג מה המטופל קיבל ובאיזו שעה".

עובדת חדשה יחסית בסורוקה היתה בהלם שכשהגיע אחד מאנשי הצוות ולא היה לו מושג איפה הערכות ההחייאה. "לא היה לצוות מושג איפה נמצאים מכשירי החמצן ואיך פותחים אותם. ראיתי שחיברו מטופלת לחמצן ובמקום שמצבה ישתפר, היא התחילה להכחיל, השתוללה והסטורציה צנחה למטה, עד שהבינו שהחמצן פשוט לא היה פתוח.

"מיטה ליד שכב קשיש מהפזורה הבדואית שנפטר. הכניסו אותו לשקית שחורה אטומה של נפטרי קורונה. הגופה היתה מונחת שם שעות, ליד חולים בהכרה שרואים אותה, ואף אחד לא בא לפנות. אמרתי באינטרקום שצריך לקחת אותו משם ואמרו לי שאין אף אחד פנוי בפתולוגיה. אחרי יותר משמונה שעות, כשהיה כבר לילה, מישהו נכנס והתחיל לחפש את הגופה".

"הכי גרועות הן הצרחות, אנשים נחנקים, משתוללים והם לבד שם". מחלקת הקורונה בסורוקה, ספטמבר 2020 (צילום: פלאש 90, יוסי זלינגר\ פלאש 90)

"הכי גרועות הן הצרחות, אנשים נחנקים, משתוללים והם לבד שם, חוסר אונים נוראי", אומר אחד המתנדבים במחלקה. "היתה אישה שמנה מאוד שהרגליים שלה היו מחוץ למטה והיא כמעט נפלה ממנה וביקשתי עזרה. מישהו נכנס לדקה וזרק לי, 'מה אתה רוצה, שנידבק בקורונה?' וחשבתי לעצמי, אתה לבוש בחליפת הגנה, איך תדבק? לאנשי העזר צריך למחוא כפיים, הם היחידים שהיו נוכחים במחלקה כל הזמן.
"מה שמדהים הוא ההבדל בין קורונה ב' לטיפול נמרץ קורונה, ששם הצוות מתרוצץ בין המיטות כל היום, מתאבד על כל אחד. ואצלנו? יושבים בחדר הבקרה ומרוכזים בעצמם. היתה אפיזודה במיון, שזה מן אוהל גדול כזה, שנותן לבאים אליו תחושה של מצורעים, היתה סיטואציה שאחות אחת טיפלה בשישה - שמונה חולים שהגיעו באמבולנסים מחוברים למסיכות חמצן. הם היו שם שעות בלי שאף אחד הסתכל עליהם. ראיתי חולים משתוללים ומתחילים לרוץ לכיוון הדלת של המיון הרגיל וצריך היה לעצור אותם בכוח, כשכדור הרגעה או זריקה היו מקלים עליהם את הסבל.

"יש לי טראומה מהעבודה בקורונה ב'", אומר י', ."לקח לי זמן להתאושש פיסית ונפשית. דבר אחד בטח - אם קרוב משפחה שלי יחלה בקורונה, אני אעדיף לטפל בו בבית ולא להביא אותו למחלקת הקורונה בסורוקה. אם לא תהיה ברירה - אני אשאר צמוד אליו שם כל שעות היממה ואשגיח מקרוב".

סורוקה: "המטופלים במחלקה קיבלו יחס חומל ומקצועי"

ממשרד הבריאות נמסר כי "מבירור הנושא עולה כי במשרד הבריאות לא התקבלה כל תלונה בנושא זה. במידה ותתקבל תטופל כמקובל. כמו כן ,מבדיקה ראשונית של משרד הבריאות עולה כי לא היתה התנהלות חריגה

מבית החולים סורוקה נמסר כי "אנו שוללים מכל וכל את הטענות שמועלות בפנייתכם. מערך הקורונה בבית החולים פועל ופעל באופן מיטבי ואף הרואי מיום פרוץ המגיפה, ועל כך יעידו מאות מטופלים ובני משפחותיהם שטופלו על ידי הצוותים המקצועיים והמסורים, ואף הביעו זאת במכתבי תודה והוקרה נרגשים לצוותים כולם.

הרופא המוזכר הוא רופא ומנהל מוערך ובעל שם במערכת הבריאות בישראל, אשר הקדיש את חייו לטיפול בחולים באשר הם, ולהצלת חייהם. במשך חודשים ארוכים התגייס צוות המחלקה בניהולו לטפל בחולי קורונה קשים, תוך השקעת כל כוחם וזמנם למשימה הלאומית החשובה הזו.

כל המטופלים במחלקה קיבלו יחס חומל ומקצועי מהמעלה הראשונה, והצוותים הרפואיים פעלו מתוך תחושת שליחות והקרבה, ועשו הכל כדי להציל את חייו של כל חולה וחולה, למרות האתגר הקשה של טיפול בנגיף חדש, קטלני ולא מוכר והתמודדות לא פשוטה עם מקרי תמותה של מטופלים שלא ניתן היה להצילם.

נדגיש כי כל הצוותים שעבדו ועובדים במחלקות הקורונה בבית החולים, מאז התפרצות המגיפה, עוברים הכשרות ייעודיות ומעמיקות לפני תחילת עבודתם במחלקה. הטיפול הרפואי התנהל ומתנהל בהתאם לפרוטוקולים רפואיים טיפוליים ידועים ומוכרים, ובכל רגע נתון נוכח במחלקה איש צוות רפואי.
לא קיבלנו אף פרט לגבי מקרים ו/או מטופלים ספציפיים לתלונות המועלות בכתבה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully