בית המשפט העליון החליט היום (שני) פה אחד כי משפטית, בני זוג אינם חייבים לספר זה לזה על נטייתם המינית או אמונה ומחויבות דתית, וזאת מטעמים של מדיניות משפטית. ההחלטה התקבלה בעקבות תביעה שהגישו אם וביתה נגד הגרוש של הבת, שלא גילה לה כי הוא חד-מיני. "המשפט אינו הזירה המתאימה שתביא מזור לכאב זה, והוא אינו נועד למשטר את נטיות הלב", נכתב בפסק הדין.
על פי התביעה, האישה, שעלתה לארץ מאוסטרליה, הכירה בישראל את מי שהפך לבעלה מאוחר יותר, שהציג את עצמו אז כאדם דתי. לאחר מספר פגישות הגבר הציע לה נישואים, והשניים התחתנו ונולדו להם שלושה ילדים. הוריה של האישה, שהינם אנשים אמידים, מימנו את החתונה שלהם בעלות של 250 אלף שקלים, וכן רכשו עבור בעלה משרד עורכי דין.
לאורך שנות הנישואים הגבר ניהל מערכות יחסים עם גברים ללא ידיעת אשתו, ולבסוף, לאחר שגילתה זאת, ביקשה להתגרש ממנו. במקביל לבקשת הגירושין הגישו היא ואמה תביעת נזיקין לבית המשפט לענייני משפחה באמצעות עו"ד אריאל עטרי, וטענו כי האיש הוא הומוסקסואל אשר חי "חיים כפולים", כשמצד אחד הציג עצמו בפניהן כאדם דתי והטרוסקסואל, ומצד שני ניהל אורח חיים חילוני והומוסקסואלי.
עוד בוואלה!
בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה על הסף, והאישה ערערה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שהורה לבטל את פסק הדין ולהחזיר את התביעה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה. "אף ששותפים אנו לתחושת האי נוחות של בית המשפט קמא מניהול הליך נזיקי וחוזי המתייחס לפני ולפנים של יחסי קירבה בין בני זוג, לא נראה שהיה מקום לנעול את הדלת בפני המערערות", נימקו השופטים בבית המשפט המחוזי.
בפסק הדין שניתן היום בבית המשפט העליון בבקשת רשות הערעור של הגבר, הפכו שופטי העליון את ההחלטה "המשפט והכלים המשפטיים אינם המסגרת המתאימה לריפוי כאבי לב כתוצאה ממערכות יחסים בין בני זוג שבאו אל קיצן או 'לסגירת חשבונות' בשל אכזבות רגשיות. טענות כלפי בן זוג שהסתיר את רגשותיו הכנים כלפי בן זוגו האחר; את מניעיו האמיתיים למיסוד הקשר בניהם; את עוצמת משיכתו המינית לבן זוגו ולאחרים או לאחרות; את מושאי תשוקתו; את הרהוריו וצפונות לבו - כל אלה אינן טענות שראוי להן להתברר ולהתלבן בבית המשפט", כתבה השופטת יעל וילנר "המשפט אינו הזירה המתאימה שתביא מזור לכאב זה, והוא אינו נועד למשטר את נטיות הלב, המשיכה, והמחשבה של בני זוג במהלך מערכות היחסים הזוגיות שהם מנהלים".