בג"ץ ביטל היום (חמישי) את החלטתו של שר החינוך הקודם, יואב גלנט, לדחות את המלצת ועדת פרס ישראל להעניקו לפרופ' עודד גולדרייך. כמו כן, השופטים בדעת הרוב הורו להחזיר את ההחלטה לשיקולה של שרת החינוך החדשה יפעת שאשא-ביטון.
השופט יצחק עמית סבר כי יש לקבל את העתירה ולהורות על הענקת הפרס לשנת תשפ"א בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב לגולדרייך.
שני השופטים בדעת הרוב, השופט נועם סולברג ויעל וילנר, נחשבים לשופטים שמרנים, ועיקר פסק הדין לא מתייחס לשיקולים הפוליטיים של קריאות החרם של המועמדים אלא לכך שזה לא תפקידו של בית המשפט להתערב בנושא.
"בית המשפט העליון איננו 'ועדת-על' להענקת פרס ישראל, ולא עלינו, שופטי בג"ץ, להעניק במו ידינו את פרס ישראל, לראשונה מאז היווסדו", כתב השופט סולברג. "לפיכך, משלא נשקלו השיקולים המתאימים על ידי שר החינוך, יש להביא את העניין לשרת החינוך על מנת שתשקול את הסוגיה כדבעי, לשבט או לחסד, ותחליט כהלכה לגבי הזכיה בפרס ישראל", הוסיף.
אל תפספס
השופט יצחק עמית, שכתב את פסק הדין המרכזי, קיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, וקבע כי לא היה מקום להתערב בהחלטת הוועדה להעניק לפרופ' גולדרייך את הפרס. השופט עמית הזכיר את הפסיקה בנושא של פרס ישראל, שהבהירה כי שיקולי הוועדה בבואה להמליץ על מתן הפרס באים להצביע על מקצועיות ומצוינות בלבד, בעוד שדעות אישיות והתבטאויות של מועמדים לפרס בנושאים שאינם נוגעים לתחום המקצועי - אין מקומם במערך השיקולים של הוועדה.
הפסיקה אמנם הכירה בכך שייתכנו מקרים חריגים וקיצוניים שבהם זה יהיה בלתי סביר להתעלם מהתבטאויות חריפות של מועמד לפרס, אך המקרה של פרופסור גולדרייך אינו מהמקרים הקיצוניים האלו.
במרץ 2021 החליטה ועדת פרס ישראל להעניק לגולדרייך את הפרס, על פועלו בנושא סיבוכיות חישובית. לאחר שגלנט גילה שגולדרייך חתום על פנייה לפרלמנט הגרמני לבטל את ההכרה בתנועת ה-BDS כתנועה אנטישמית, לצד חתימה על עצומה הקוראת להחרים את אוניברסיטת אריאל, הוא פנה לוועדת הפרס בבקשה לבחון מחדש את הענקתו.
בעקבות זאת, הוועדה עתרה לבג"ץ, ובהחלטת ביניים אישר בית המשפט לשר לבדוק תוך 30 ימים האם עמדותיו של פרופ' גולדרייך מנוגדות לחוק למניעת פגיעה במדינה באמצעות חרם ולכן מצדיקות שלא לאשר את המלצת הוועדה.
בחודש יולי הודיעה השרה שאשא-ביטון כי לא תהפוך את החלטת קודמה בתפקיד. לאחר הודעה זו כתב היועץ המשפטי לממשלה בחוות דעתו לבג"ץ כי ההחלטה לשלול את הפרס לא עומדת במבחן משפטי.
יו"ר תנועת הימין אם תרצו מתן פלג כינה את החלטת בג"ץ "חרפה וכפולה" ואמר כי הוא "הכשיר את שרץ ה-BDS ואף הפך את המשילות למושג חסר משמעות. בנוסף, היועץ המשפטי לממשלה ושופטי בג"ץ כלל לא היו צריכים להתערב בשיקול דעתם של שני נבחרי ציבור בכירים, שרי חינוך משתי ממשלות שונות".