היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט קבע היום (חמישי) כי פסילת מועמדותו של פרופ' עודד גולדרייך לפרס ישראל היתה שגויה. מנדלבליט הגיש את עמדתו בעתירה לבג"ץ שעסקה בהחלטת שר החינוך לשעבר, יואב גלנט, שדחה את המלצת ועדת הפרס, ובחר שלא להעניק לגולדרייך את הפרס בתחום חקר המתמטיקה, עקב תמיכתו לכאורה בחרם על מוסדות ישראלים.
בעמדה המהווה תקדים, קבע היועמ"ש כי קריאה לחרם על מדינת ישראל או מוסדותיה יכולה לשמש כשיקול רלוונטי ולגיטימי במסגרת קבלת החלטה ביחס להענקת פרס ישראל, אך כי במקרה של גולדרייך, פעולותיו "אינן מספיקות לעמוד בסטנדרט הגבוה הנדרש כדי לפסול את מועמדותו לקבלת הפרס".
מנדלבליט נימק את החלטתו בכך שמדובר היה בפעולות בודדות, שלמעט אחת מהן, קרו לפני שנים רבות. זאת, לצד שיקולים נוספים שפורטו בעמדה, ומהם יוצא שלא מדובר בפעילות עדכנית, חוזרת ונשנית, שיכולה להיכנס בתחת ההגדרה של מקרים קיצוניים וחריגים.
לפני כשלושה חודשים קיבל בג"ץ את הבקשה של גלנט לבדוק האם יוכל לסרב להענקת פרס ישראל במתמטיקה ומדעי המחשב לפרופ' גולדרייך. זאת, כשבוע לפני הענקת הפרס, מה שלמעשה ביטל בפועל את השתתפותו של גולדרייך בטקס.
כשבועיים לפני כן חתם גולדרייך על עצומה של אנשי אקדמיה מהארץ ומהעולם הקוראת לאיחוד האירופי לא לאפשר לתוכניות מחקר הממונים על ידה לשתף פעולה עם אוניברסיטת אריאל. בפסק הדין של בג"ץ נכתב כי גולדרייך עומד מאחורי חתימתו על העצומה, אך שהוא הבהיר והצהיר כי אינו תומך בתנועת ה-BDS. "בהינתן כל אלה, אנו סבורים כי יש לאפשר לשר החינוך לחזור ולעיין בדברים ולקבל החלטה בתוך חודש ימים מהיום", קבע בג"ץ.
עוד קבע בית המשפט כי אם בכל זאת יחליט גלנט להעניק את הפרס לגולדרייך, יוכל לעשות זאת בהזדמנות אחרת. "רשמנו לפנינו כי ככל שיוחלט להעניק לפרופ' גולדרייך את הפרס, ניתן יהיה לעשות כן בטקס פרסי ישראל שייערך בשנה הבאה או במועד מוקדם יותר לפי בחירתו של פרופ' גולדרייך", כתבו.
בתנועת אם תרצו אמרו בתגובה כי "היועץ מנדלבליט לא רלוונטי לעניין. שני שרי חינוך, השר גלנט והשרה שאשא ביטון, שנבחרו על ידי הציבור משתי מפלגות וממשלות שונות, קיבלו החלטה צודקת ששומרת על עקרונותיה של מדינת ישראל כיהודית ציונית ודמוקרטית. אנו קוראים ליועץ שלא נבחר על ידי הציבור להתעסק בענייניו ולא להפוך לחוד החנית של החרם נגד ישראל".