בעשרות שנות עבודתו כעורך דין בפרקליטות הצבאית, בסניגוריה הצבאית ובשוק הפרטי פגש עורך הדין ד"ר צבי הדר אנשים רבים, אבל בין כולם בולט בחייו המקצועיים תיק משמעותי אחד: מאבקו על הגנת קצין צה"ל, עיזאת נאפסו, שהורשע בריגול ובבגידה - אך בהמשך זוכה מהאשמות אלה.
עבור הדר, המאבק להוכחת חפותו של נאפסו היה חסר פשרות. בישראל של שנות ה-80, בה ניתן אמון עיוור כמעט בדברי מערכת הביטחון, יצא הדר - שרק שבע שנים קודם עוד היה הפרקליט הצבאי הראשי - למערכה לזיכויו של הקצין הצ'רקסי, שזעק לעלילה שנרקמה נגדו. "הדר האמין בכל ליבו שהאיש חף מפשע וקורבן עלילה נוסח דרייפוס", כתב ב-1987 העיתונאי נחום ברנע, כשפרשת נאפסו הותרה לפרסום.
לפני שבוע וחצי הלך הדר לעולמו, ונאפסו הגיע מכפר כמא לבית הקברות בסביון כדי ללוות אותו בדרכו האחרונה.
הדר נולד בתל אביב בשנת 1929 למניה ונחמן זלינגר. הוא למד בגימנסיה הרצליה וכשהיה בן 15 התגייס לארגון "ההגנה" שבמסגרתו שירת בחי"ש (חילות שדה). עם פרוץ מלחמת העצמאות הפכו לוחמי החי"ש, שהיה גוף חשאי, למסגרת הצבאית המרכזית של כוח המגן העברי ובהמשך לשלד שעליו הוקמו חטיבות צה"ל.
במלחמה לחם במסגרת חטיבת "גבעתי", בזמן ההפוגה במלחמה יצא לקורס קצינים ואחריו הוצב כמפקד מחלקה באותה חטיבה, שלחמה בקרבות הקשים בחזית הדרום לבלימת הצבא המצרי. בריאיון לסא"ל ארז חסון ורס"ן שרית שמר מהפרקליטות הצבאית, שראיינו את הדר לפני תשע שנים, הוא סיפר כי באחד הקרבות מחלקת חיילים מצריים ברובים מכודנים הסתערה לכיוון הכוח שעליו פיקד. לפתע נשבר הדורגל (החצובה - א"א) של המרגמה, והדר פקד על אחד החיילים להשעין את קני המרגמה על ברכו וכך ירה לעבר המצרים המסתערים.
דרכו של משפטן מובהק
למרות שנמשך לתחום הביולוגיה, "התגלגל" הדר אחרי שחרורו מהצבא ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית, בעקבות חבר לשירות בצבא שאביו היה עורך דין. בין המרצים היו השופט שמעון אגרנט, פרופ' גד טדסקי, פרופ' גואלטירו פרוקצ'יה ופרופ' יצחק-הנס קלינגהופר. לאחר לימודיו, הוא התמחה בבית המשפט העליון אצל השופט אגרנט, שכעבור מספר שנים מונה לנשיא העליון.
ערב מלחמת סיני, באוקטובר 1956, שב לצבא והשתלב בפרקליטות הצבאית. אחרי כיבוש סיני ורצועת עזה מונה להיות תובע צבאי ברצועת עזה, ובהמשך הוא מונה לתפקיד ראש מדור הדרכה בפרקליטות הצבאית שבו יזם את כתיבת הסקירות המשפטיות של פסקי הדין של בתי הדין הצבאיים. עד אז לא היו בנמצא סקירות מתומצתות של ההלכות שיצאו מאת בית הדין הצבאי לערעורים.
לאחר מכן מונה לסניגור צבאי ראשי, ובהמשך שימש פרקליט מחוז דרום וגייסות השיריון. אחר כך יצא ללונדון ללימודי משפט בין-לאומי, וכתב עבודת דוקטורט בנושא הגנת רכוש פרטי בזמן מלחמה.
ב-1968, אחרי ששמגר סיים את תפקידו כפרקליט צבאי ראשי, הוחלט כי הדר יחליף אותו, והוא הועלה לדרגת אלוף-משנה (דרגת תא"ל נכנסה לצה"ל זמן קצר לאחר מכן - וזו גם הדרגה שקיבלו הפרקליטים הצבאיים אחרי הדר ועד היום).
השטח עליו שלטה ישראל גדל בצורה ניכרת אחרי מלחמת ששת הימים וישראל כוננה ממשל צבאי על מרחב סיני, על רצועת עזה, הגדה המערבית ורמת הגולן, ומשימות הצבא לאורך הגבולות גדלו, כמו גם המאבק בטרור שהחל להתעצם. בהתאם גם התרבו מאוד משימות הפרקליטות הצבאית ומספר אנשי היחידה גדל.
בדברים שכתב לזכרו של הדר הפצ"ר המכהן, אלוף שרון אפק, הוא ציין את הגידול המשמעותי בתחומי העיסוק של היחידה, את הגידול בהיקף ההליכים המשפטיים ואת השינויים המבניים והארגוניים שהדר יזם והוציא לפועל. "הדר נודע בצה"ל ומחוצה לו כמשפטן מובהק, בעל ידע אקדמי נרחב וכישורי ליטיגציה מזהירים", כתב.
מלחמה על האמת והצדק
ב-1973, אחרי חמש שנים בתפקיד הפצ"ר, פרש הדר משירות צבאי. הוא פתח משרד פרטי ועסק רבות גם במסגרת זו בתחומי המשפט הצבאי.
בתחילת 1980 פנתה אליו משפחה של סגן עיזאת נאפסו, ששירת כקצין מודיעין ביחידת הקישור ללבנון, בבקשה כי ייצג את בנם שנחשד בריגול ובבגידה. הוא נעצר זמן קצר אחרי שהשתחרר מהצבא, ובמשך חודש שלם מאז מעצרו כלל לא יוצג משפטית. בתחילה משפחתו אפילו לא ידעה לאן נעלם, וכמובן שעל הפרשה הוטל חיסיון מוחלט ולא הייתה ידועה כלל לציבור הישראלי.
"המשפחה שלי הבינה שצבי הוא המומחה מספר אחד בישראל למשפט צבאי וביקשו ממנו שייצג אותי", סיפר נאפסו לוואלה!. "הוא הציב להם תנאי ודרש שלפני שייקח את הייצוג, עליי לעבור בדיקת פוליגרף. הוא אמר שהוא לא ייצג קצין שבגד. עברתי את הבדיקה - והשאר היסטוריה", אמר נאפסו. לדבריו, "צבי לקח את החומר ולמד אותו לעומק ומהרגע שהשתכנע בצדקתי ושנגרם לי עוול, הוא נלחם למעני והלך איתי עד הסוף".
כמי שבא מלב לבה של מערכת המשפט הצבאית וכמי שעמד בראשה, הדבר לא היה קל עבור הדר. העיתונאית זוהרה רון, שבאותן שנים שירתה כחיילת בכלא 4, כתבה השבוע שהיא זוכרת את ביקוריו של הדר אצל נאפסו בכלא. "הוא עמד לצידו כשזה לא היה פופולרי, ונלחם למען האמת והצדק ומה שהאמין בו, גם כשזה אמר לצאת נגד המערכת שהשתייך אליה ובא ממנה ואף היה ממנהיגיה".
"כיום, כשאני מבינה מה משמעות הדבר לביטחוניסט כמוהו להתייצב מול המערכת ולומר במפורש ששב"כ שיקר, אני מעריכה אותו אפילו יותר. זה היה עוד לפני פרשת קו 300, ומי חשב בכלל שצה"ל ושב"כ הטהורים שלנו יכולים לשקר, ועוד בבית משפט ובוועדת חקירה", הוסיפה.
נאפסו העריך כי הייצוג שלו "גבה מצבי מחיר גבוה, אבל הוא היה מוכן ללכת למען האמת והצדק עד הסוף. באותה תקופה הוא לא לקח תיקים אחרים והפסיד כסף רב בגלל שייצג אותי. הוא עבד על כך ללא הפסקה. זה דרש ממנו הרבה כוחות וזמן".
"גם פרסום הוא לא חיפש, שהרי התיק הזה היה חסוי יותר משבע שנים", הסביר. "הוא לא קיבל תשלום ריאלי, לא השיג פרסום ולא חיפש תהילה. הוא ביקש צדק, וזה מול מערכת ביטחונית חזקה אליה השתייך, מול התביעה, מול שב"כ. אני יודע שמאותה מערכת היו אליו פניות וביקשו ממנו שירפה קצת".
"כמו אבא שני"
הדר לא הירפה גם אחרי שנאפסו הורשע ונגזרו עליו 18 שנות מאסר. הוא נשאר לצידו וערער על ההרשעה, כשהערעור נפרש על פני 2,000 עמודים שנכרכו ב-12 כרכים. הוא העלה 150 הסתייגויות, ואת חלקן הציג בחריפות. ואולם, בפסק דין קצר דחה הרכב השופטים של בית הדין הצבאי את הערעור ואף מתח ביקורת על הדר נוכח חריפות טענותיו נגד הערכאה הראשונה שדנה בתיק ועל ההשוואה שעשה בין נאפסו לדרייפוס. גם זה לא גרם לו להרפות. "דחיית הערעור בהינף יד לא שברה אותו", אמר נאפסו.
פריצת הדרך הדרמטית הייתה כשהשופט שמגר נתן לנאפסו רשות ערעור לבית המשפט העליון. במקביל התפוצצה באותם ימים פרשת קו 300 ובעקבותיה נחשפה ההתנהלות המפוקפקת של שב"כ בוועדת זורע שכללה עדויות שקר ותיאום גרסאות. התנהלות זו תאמה את כל מה שטענו לאורך השנים נאפסו והדר.
"אז, כשהייתה לראשונה הזדמנות לערער על החלטת ערכאה צבאית בפני בית המשפט העליון, צבי הציע לצרף עורך דין נוסף", מספר נאפסו. "הוא אמר שאולי הוא כבר לא אובייקטיבי ולא רואה דברים מסוימים. אמרתי שאני מסכים להצעתו, בתנאי שהוא נשאר איתי, וכך היה. בהמלצתו הצטרף לייצוג שלי עו"ד אהרון קמר".
התביעה הצהירה אז בפני בית המשפט העליון כי להודאות שניגבו מנאפסו בחקירותיו אין ערך משפטי, פסק הדין נגדו בוטל ובמסגרת הסדר טיעון הוא הורשע בעבירה קלה בהרבה. בעקבות זאת נגזרו עליו שנתיים מאסר - והוא שוחרר מיד מהכלא, אחרי שכבר ריצה קרוב לשבע שנים וחצי בכלא.
לחגיגה הגדולה שנערכה בכפר כמא, בהשתתפות אלפים מבני הכפר הצ'רקסי ומכל יישובי הסביבה היהודיים, הוזמנו גם הדר, אשתו הרופאה פרופ' הרצליה הדר, ובנותיהם - רותי ותרצה. בהמשך הוכרז הדר כיקיר העדה הצ'רקסית. נאפסו אומר שעבורו "צבי היה אבא שני. הוא החזיק אותי ולא נתן לי להישבר. שבע וחצי שנים שמרתי על התקווה בזכותו".
לפני כ-15 שנים פרש הדר מעיסוקו בעולם המשפט והחל להקדיש זמן לתחביביו, בעיקר בתחומי אמנות ומדע, ואף הוציא ספר עם שיריו. לפני שבוע וחצי הלך לעולמו והוא בן 92. הוא נקבר בתאריך יום הולדתה של אשתו, הרצליה, "אהובתו הנצחית", כדברי בתם, תרצה.