האירועים האחרונים בגבול הצפון, ברקע תהליך ההתפרקות של לבנון, מציבים בפני ישראל דילמות כבדות משקל: מצד אחד בצה"ל ובדרג המדיני לא רוצים להיגרר לתוך הקלחת הלבנונית, אבל מצד השני אין לישראל את הפריבילגיה שגבול הצפון יהפוך גם הוא - כמו בדרום מול עזה - לקו של טרור וחוסר יציבות ביטחונית.
כמו שקורה לעיתים במצבים מורכבים מהסוג הזה, כאשר קבלת ההחלטות מורכבת, גם הפעם מערכת הביטחון מנדבת את עצמה על מנת להסביר את פעולות הצד של האויב. דובר צה"ל רן כוכב אמר היום בתדרוך לעיתונאים כי "חיזבאללה ירה בכוונה לשטחים פתוחים ולא לעבר אזרחים. גם הוא לא רוצה במלחמה, והוא מחפש לסגור את האירוע".
מדינה ריבונית חזקה כמו ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להצהיר באופן פומבי, ובמיוחד לא על ידי דובר צה"ל, כי ארגון טרור כמו חיזבאללה שביצע רק לפני שעות בודדות ירי של עשרים רקטות לעבר שטח ישראל, בעצם מורתע - וכי ההוכחה לכך היא שבחר לירות לעבר שטחים פתוחים. במידה רבה, ישראל מעגנת בכך שהיא מקבלת את המשוואה של חיזבאללה, שהגיב לתקיפות של חיל האוויר והארטילריה של צה"ל לאחר ירי הרקטות לפני שלושה ימים לעבר קריית שמונה - למרות שצה"ל נזהר מאוד שלא לשבור את כבודו של הארגון והעביר מסרים ברורים כי הוא לא חלק מהסיפור ולא נמצא על הכוונות של צה"ל.
התותחים ירו, וחיל האוויר תקף ברביעי בלילה בפעם הראשונה מזה שמונה שנים בלבנון - אבל גם התקיפות הללו נועדו בעיקר להעברת מסר ולא כדי לפגוע באנשים בצד השני. בצה"ל הגדירו את אחד היעדים לתקיפה כתשתית של טרור, אבל כביש אספלט הוא בסופו של דבר רק כביש - גם אם הרכב שממנו שוגרו הרקטות נסע עליו. גם התקיפה הזו הייתה בבחינת העברת מסר בלבד.
אם כן, המסר של צה"ל היה רועם אומנם, אבל למעשה הייתה זו תגובה מאופקת ומתונה שלא כוונה נגד חיזבאללה והייתה עדינה גם כלפי לבנון. צה"ל עשה כל מאמץ על מנת להעביר לחיזבאללה את המסר כי החשבון הפתוח הוא עם ארגוני הטרור הפלסטיניים בלבד. אבל לחיזבאללה מתברר הייתה פרשנות משלו.
מסר חמור מאוד
הערכת המודיעין בצה"ל גם לאחר תקיפת מטוסי הקרב בלבנון הייתה שחיזבאללה לא יגיב. יתרה מכך: במערכת הביטחון העריכו כי לצה"ל יש חופש פעולה לפגוע ואף להרוג מחבלים פלסטינים במחנות הפליטים לפני או אחרי ירי רקטות לעבר ישראל, כשחיזבאללה יישאר ישוב על הגדר ולא יתערב. התרעת מודיעינית לא עלתה וגם בזמן אמת מרכב השיגור, שיש לו חתימה גבוהה הרבה יותר מצלף בשיחים - אך לא זוהה.
תושבים בכפר דרוזי בלבנון מנסים לעצור את פעילי חיזבאללה מירי על ישראל דרך הכפר
אם כן, מהר מאוד הערכת המודיעין הזו התבררה כטעות וקריאה לא נכונה של הצד השני. בישראל אומרים היום שכבר אתמול זיהו ויכוח בתוך חיזבאללה בשאלה אם להגיב - אבל בשורה התחתונה בישראל הופתעו מהתגובה. זאת, למרות פריסת סוללות כיפת הברזל, ששוב הוכיחה את יעילותה. בצה"ל יצטרכו לבדוק לעומק את דרך ניתוח המודיעין, ולבחון אם לא הייתה זחיחות יתר בהערכות שחיזבאללה לא יגיב לתקיפות צה"ל.
המציאות בצפון מורכבת ודורשת קבלת החלטות מושכלת. מלחמה בלבנון אינה משרתת בשום דרך את האינטרסים של ישראל, אבל אסור לקבל את מה שקורה בגבול הצפון - מציאות שהולכת ומזכירה יותר ויותר את מה שקורה בגבול ברצועת עזה, רק שבלבנון האויב הוא חזק הרבה יותר.
זאת תהיה טעות קשה מצד ישראל להמעיט בחומרת הירי של חיזבאללה להר דב. זה שהארגון ירה מבחירה לעבר אזור שבו יש רק מטרות צבאיות, לא צריך להוביל את צה"ל להצהיר כי חיזבאללה ירה לשטח פתוח רק על מנת להוכיח לציבור בישראל כי חיזבאללה מורתע. הארגון אולי לא חיפש הבוקר לפגוע באנשים או ביישוב בישראל, אבל הוא חיפש להציג משוואה ולהעביר מסר שמשמעותו חמורה מאוד, לפיו ישראל מוגבלת לכאורה מאוד ביכולת שלה להגיב לטרור וירי רקטות מלבנון.
נכון, ירי הרקטות היום אולי לא פגע באיש - אבל מבחינה אסטרטגית, מדובר בהתפתחות חמורה מאוד לישראל, כאשר לכל הצדדים ברור שתקרית ירי הרקטות הבאה עומדת כבר בפתח.
מבחינתה של ישראל, אם בכל זאת אפשר לסמן נקודה חיובית מהאירוע הבוקר, זה דווקא מה שקרה לאחר הירי והתמונות המדהימות והלא שגרתיות שהופצו ברשתות החברתיות. תושבי העירה הדרוזית חצביא בדרום לבנון עצרו את הרכב ממנו בוצעו השיגורים והתעמתו עם נוסעי הרכב. סביר להניח שמהאירוע הזה חיזבאללה מוטרד אפילו יותר מהתגובה של ישראל, שאם תגיע תהיה מאוד מאופקת.