הפלגים בעזה מאיימים: אם יאושר הפינוי משייח ג'ראח - הירי לישראל יחודש

הפלגים הפלסטיניים ברצועת עזה הודיעו למתווך המצרים כי אם יאושר פינויין של ארבע המשפחות הפלסטיניות מבתיהן בשכונת שייח ג'ראח בירושלים, יחודש שיגור הרקטות למעבר ישראל - כך מדווח הבוקר (שלישי) העיתון אל-אח'באר מפי מקורות פלסטיניים.

לפי הדיווח, הפלגים אמרו לנציג המצרי כי הם עוקבים אחר המתרחש בירושלים, ובפרט אחר המצב בשכונת שייח ג'ראח, והזהירו כי אם "ייחצו הקווים האדומים" - משמעות הדבר היא פיצוץ, כפי שאירע במבצע "שומר החומות". הצד המצרי השיב להם, לפי הדיווח, כי ישראל העבירה במפגשים קודמים מסר לפיו היא "פועלת לנטרול המתח בירושלים".

המתיחות בשייח ג'ראח החלה סביב סכנת הפינוי של ארבע המשפחות, המתגוררות בשכונה כ-70 שנה, לאחר שברחו ב-1948 מאזורים שונים בתוך הקו הירוק. השטח שבו הן מתגוררות שוכן באזור קבר שמעון הצדיק היה בבעלות ועד העדה הספרדית, כמו גם ועד העדה האשכנזית, לפני מלחמת העצמאות. בשנות ה-50 בנו השלטון הירדני והאו"ם את הבתים בשטח עבור פליטים פלסטינים, והבטיחו להם בעלות תמורת ויתור על תעודת הפליט וכל הזכויות הנכללות מכוחה.

כעת, רבים מהתושבים מתמודדים עם תביעות פינוי שהגישו נגדן עמותות ימין, הטוענות לבעלות יהודית על השטח לפני 1948. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה כמה ערעורים שהוגשו וקבע כי על המשפחות הפלסטיניות המתגוררות במקום עשרות שנים להתפנות. כעת, בג"ץ דן בערעור בבקשת המשפחות לערער על ההחלטה.

בתחילת השבוע הגישו עו"ד חוסני אבו חוסיין ועו"ד סאמי ארשיד, המייצגים את המשפחות הפלסטיניות בשייח ג'ראח, חוות דעת משפטית של ד"ר רונית לוין-שנור, מומחית בדיני מקרקעין, שקובעת כי למשפחות בשכונה יש זכויות קנייניות מלאות בבתים שלהם. לדבריה, זאת משום שהממשלה הירדנית העניקה להם את הבעלות, ואף החלה בהליך הסדר ורישום הנכסים על שם המשפחות, עד שההליך נקטע במלחמת 1967. המשפחות ויתרו על מעמדן כפליטים תמורת הבטחת הממשלה הירדנית לרשום את הבתים על שמן.

בתוך כך, ההחלטה בערעור תשפיע על משפחות נוספות המתגוררות בשכונה, הכוללות מאות נפשות. פינוי המשפחות הפלסטיניות עומד במוקד המחאות היומיות שנערכו בשכונה בחודשיים האחרונים והידרדרו לעימותים עם שוטרים. הסוגייה הפכה למשבר בינלאומי, והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התלבט אם להצטרף להליך, אך לבסוף החליט להימנע.

אתמוך העליון דן בבקשת רשות הערעור של ארבע המשפחות הפלסטיניות. בפתח הדיון, הציע השופט יצחק עמית הצעת פשרה לצדדים, לפיה הדיירים הנוכחיים יוכרו כדיירים מוגנים בשכירות מופחתת. "אנשים צריכים להמשיך ולחיות שם, ננסה להגיע להסדר פרקטי בלי הצהרות לתקשורת כאלו ואחרות כמו ניצחונות", הדגיש.

לפי הצעתו של השופט עמית, "המשיבה (בעלי ההקדש 'נחלת שמעון', י"פ) תצהיר שהיא הבעלים, המבקשים (המשפחות המתגוררות בבתים בשייח ג'ראח, י"פ) יצהירו בזה שהם דיירים מוגנים, הנה פתרנו את הבעיה".

נציג ההקדש "נחלת שמעון" התנה את הסכמתו להצעת הפשרה בכך שהדיירים יכירו בבעלות של ההקדש על האדמות. "אף אחד לא יפנה אותם, ההורים שלהם חתמו לנו שהם דיירים מוגנים. אבל אנחנו צריכים הצהרה שהם לא יכפרו בבעלות שלנו בשום שלב", הבהיר.

"כשמישהו דייר מוגן ומשלם דמי שכירות מה זה אומר? למי הוא משלם דמי שכירות, לסבתא שלו?" תהה השופט עמית, ודחק בצדדים להגיע לפשרה: "נקבל רשימה, כל משפחה תתן שם אחד שהוא הדור הראשון, זה יתן לנו מרחב נשימה של כמה שנים טובות - שעד אז או שיהיה הסדר מקרקעין או שיגיע השלום". המשמעות של רשימה של דייר אחד מכל משפחה שיוגדר כדייר דור ראשון - היא שגם לדור שני וייתכן שגם לדור שלישי יהיו זכויות. אפשר להגדיר ברשימה גם בן משפחה צעיר, ואז המשמעות היא שסכנת הפינוי תידחה בעשרות שנים.

מנגד, עו"ד סאמי ארשיד, המייצג את המשפחות, הסכים להצהרות על הדיירות המוגנת, אך סירב להכיר בבעלות ההקדשים על הנכסים: "אנחנו לא מכירים בהם כבעלים של הנכסים. אנחנו דיירים מוגנים מתוקף ההסכם עם ממשלת ירדן. שלא יהיו אשליות שאנחנו לא מתחרים איתם בטענת הבעלות על הסכם עתידי".

השופט נועם סולברג אז רמז לארשיד כי עדיף לו לקבל פשרה: "אדוני דוחק בנו להגיע לפסק דין", והשופטת דפנה ברק ארז הוסיפה: "יש דברים שאולי לא התבררו עד תום ואולי כדאי לא לברר אותם עד תום אלא להגיע להסכמה".