בית המשפט העליון דן היום (שני) בבקשת רשות הערעור של ארבע משפחות פלסטיניות על החלטת בית המשפט המחוזי כי עליהן לפנות את בתיהן בשכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים - שהיו בבעלות יהודית לפני 1948. בפתח הדיון, הציע השופט יצחק עמית הצעת פשרה לצדדים, לפיה הדיירים הנוכחיים יוכרו כדיירים מוגנים בשכירות מופחתת. "אנשים צריכים להמשיך ולחיות שם, ננסה להגיע להסדר פרקטי בלי הצהרות לתקשורת כאלו ואחרות כמו ניצחונות", הדגיש.
לפי הצעתו של השופט עמית, "המשיבה (בעלי ההקדש 'נחלת שמעון', י"פ) תצהיר שהיא הבעלים, המבקשים (המשפחות המתגוררות בבתים בשייח ג'ראח, י"פ) יצהירו בזה שהם דיירים מוגנים, הנה פתרנו את הבעיה".
נציג ההקדש "נחלת שמעון" התנה את הסכמתו להצעת הפשרה בכך שהדיירים יכירו בבעלות של ההקדש על האדמות. "אף אחד לא יפנה אותם, ההורים שלהם חתמו לנו שהם דיירים מוגנים. אבל אנחנו צריכים הצהרה שהם לא יכפרו בבעלות שלנו בשום שלב", הבהיר.
"כשמישהו דייר מוגן ומשלם דמי שכירות מה זה אומר? למי הוא משלם דמי שכירות, לסבתא שלו?" תהה השופט עמית, ודחק בצדדים להגיע לפשרה: "נקבל רשימה, כל משפחה תתן שם אחד שהוא הדור הראשון, זה יתן לנו מרחב נשימה של כמה שנים טובות - שעד אז או שיהיה הסדר מקרקעין או שיגיע השלום". המשמעות של רשימה של דייר אחד מכל משפחה שיוגדר כדייר דור ראשון - היא שגם לדור שני וייתכן שגם לדור שלישי יהיו זכויות. אפשר להגדיר ברשימה גם בן משפחה צעיר, ואז המשמעות היא שסכנת הפינוי תידחה בעשרות שנים.
מנגד, עו"ד סאמי ארשיד, המייצג את המשפחות, הסכים להצהרות על הדיירות המוגנת, אך סירב להכיר בבעלות ההקדשים על הנכסים: "אנחנו לא מכירים בהם כבעלים של הנכסים. אנחנו דיירים מוגנים מתוקף ההסכם עם ממשלת ירדן. שלא יהיו אשליות שאנחנו לא מתחרים איתם בטענת הבעלות על הסכם עתידי".
השופט נועם סולברג אז רמז לארשיד כי עדיף לו לקבל פשרה: "אדוני דוחק בנו להגיע לפסק דין", והשופטת דפנה ברק ארז הוסיפה: "יש דברים שאולי לא התבררו עד תום ואולי כדאי לא לברר אותם עד תום אלא להגיע להסכמה".
במקביל לדיון, מתקיימות הפגנות מחוץ לבית המשפט של תומכים ומתנגדים לפינוי. באופן חריג, את המחאות מאבטחים כוחות משטרה כבדים, בפיקודו של מפקד מרחב מוריה נצ"מ קובי יעקובי.
בין המפגינים היו פעילי אם תרצו. יו"ר התנועה מתן פלג: "הסיפור של שמעון הצדיק היה צריך להיות שורה קטנה בעיתון מקומי. העובדה שזה הפך לסיפור בינלאומי מוכיחה את עומק המעורבות של השמאל הקיצוני והממשלות הזרות בניסיון לתדלק את האזור ולהסית לאלימות את התושבים הערבים השוהים שם. בג"ץ צריך להעביר מסר מאוד ברור של אפס כניעה לאלימות ולטרור".
אל הדיון הגיעו חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, אחמד טיבי, עופר כסיף ויו"ר ועדת המעקב של ערביי ישראל מוחמד ברכה. בנוסף, הגיעו נציגים של האיחוד האירופי וארגונים של האו"ם.
בתחילת השבוע הגישו עו"ד חוסני אבו חוסיין ועו"ד סאמי ארשיד, המייצגים את המשפחות הפלסטיניות בשייח ג'ראח, חוות דעת משפטית של ד"ר רונית לוין-שנור, מומחית בדיני מקרקעין, שקובעת כי למשפחות בשכונה יש זכויות קנייניות מלאות בבתים שלהם. לדבריה, זאת משום שהממשלה הירדנית העניקה להם את הבעלות, ואף החלה בהליך הסדר ורישום הנכסים על שם המשפחות, עד שההליך נקטע במלחמת 1967. המשפחות ויתרו על מעמדן כפליטים תמורת הבטחת הממשלה הירדנית לרשום את הבתים על שמן.
בתוך כך, ההחלטה בערעור תשפיע על משפחות נוספות המתגוררות בשכונה, הכוללות מאות נפשות. פינוי המשפחות הפלסטיניות עומד במוקד המחאות היומיות שנערכו בשכונה בחודשיים האחרונים והידרדרו לעימותים עם שוטרים. הסוגייה הפכה למשבר בינלאומי, והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התלבט אם להצטרף להליך, אך לבסוף החליט להימנע.
המשפחות מתגוררות בשכונה כ-70 שנה, לאחר שברחו ב-1948 מאזורים שונים בתוך הקו הירוק. השטח שבו מתגוררות שוכן באזור קבר שמעון הצדיק היה בבעלות ועד העדה הספרדית, כמו גם ועד העדה האשכנזית. בשנות ה-50 בנו השלטון הירדני והאו"ם את הבתים בשטח עבור פליטים פלסטינים, והבטיחו להם בעלות תמורת ויתור על תעודת הפליט וכל הזכויות הנכללות מכוחה.
חוות הדעת שהוגשה השבוע חושפת כי בשנות ה-60, במסגרת הליכי הסדר שנערכו באזור, פעלה הממשלה הירדנית לרישום כל החלקות והבתים על שם המשפחות הפלסטיניות. חוות הדעת מציגה מסמכים שמראים איך באפריל 1967 הושלמה הכנת רשימה מפורטת של המשפחות ושל הגבולות של כל חלקה וחלקה. אלא שהמלחמה שפרצה חודשיים אחר כך קטעה את הליכי ההסדר, וממשלת ישראל מעולם לא המשיכה בהם.
בנוסף, חוות הדעת מנתחת את המצב המשפטי שהיה קיים בירדן וקובעת כי לממשלה הירדנית היתה סמכות להעניק זכויות בנכסי היהודים במקרים מסויימים, וכן את המצב המשפטי בישראל, לפיו הפעולות השלטוניות שנעשו תחת השלטון הירדני מחייבות גם את ממשלת ישראל.