איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית קיים הבוקר (חמישי) בתל אביב כנס הנעה להקמת בתי הדין לעבירות מין. הקמת בתי הדין ייעודיים היא מהלך שהאיגוד מקדם תקופה ארוכה, אך כעת, לאחר שמפלגת העבודה כללה אותו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, נראה שיש היתכנות גבוהה להקמה. בכנס השתתפו בין היתר השרות מרב מיכאלי ותמר זנדברג, וחברי הכנסת מיכל רוזין, עידית סילמן, קרן ברק ויואב סגלוביץ.
במהלך הכנס תיארה ט', אחת הנפגעות בפרשת אייל גולן, כיצד שוטרים עצרו אותה בשש בבוקר בביתה, ולקחו אותה לחקירה. "לוקחים אותי, נפגעת עבירה, באזיקים!", סיפרה ט', "השוטרים הפכו את כל הבית, עשו חיפוש, דחפו את אמא שלי התייחסו בצורה משפילה ומבזה".
"אני לא מבינה מה אני עוברת, התחושות היו קשות, פחדתי, הייתי מבוהלת, קיבלתי טלפונים מאנשים שדרשו ממני לא לספר ולא לדבר", ט' עוד שיתפה, "נלקחתי למשטרה והם לא נתנו לי פסיכולוגית, לא עובדת סוציאלית".
עו"ד רותם אלוני-דוידוב, שייצגה את ט' ומתלוננת נוספת בפרשה, בתביעה נגד המשטרה, ביקרה את היחס שהנפגעות קיבלו, אל מול היחס "המאתרג" שגולן קיבל: "המקרה הזה חריג בחומרתו. ט' הרגישה מותקפת, לא היה לה אמון במשטרה אז היא לא סיפרה את כל הסיפור. רואים בחקירות שכל מה ששאלו אותן הן ענו את האמת, אבל אף אחד לא נתן להן לספר את הסיפור וזה גורם לנזק בחקירה".
"רואים את הפער ביחס אליהן בחקירה. להן לא נתנו לצאת לעשן סיגריה או לצאת לאכול, כשלגולן נותנים לעשן תוך כדי החקירה ומביאים לו אוכל", הוסיפה. היא עוד ציינה את האזנות הסתר כפעולה החמורה ביותר לדבריה בתיק: "היו פה האזנות סתר, היו שוטרים ששומעים איך מסרסרים בבנות האלו, במקום לעצור את האנשים בזמן אמת, נתנו להם להמשיך ככה במשך חודשים. שוברים להן את הנשמה פעם שניה".
"הטענות לא עולות בקנה אחד עם העובדות"
עורכי הדין עודד גיל ודורית שרי, המייצגים את אייל גולן, מסרו בתגובה כי "במהלך הדיון הועלו על ידי ט', נ' ובאת כוחן טענות שאינן עולות בקנה אחד עם העובדות ואף לא עם הנטען בתביעתן. כך למשל הועלתה טענה על ידי ט' לפיה היא 'הובאה לחקירה באמצע הלילה' תוך ניסיון לצבוע באור שלילי את חקירת המשטרה. על פניו מדובר בטענה חמורה ובעלת משקל, אלא שעיון קל במזכרים בתיק חושף, כי חוקרי הנוער של המשטרה הגיעו אל ט' סביב השעה 8 בבוקר ובפעם השניה בשעה 8 וחצי בבוקר. כך מוציאים את דיבתם של אנשי חוק מסורים רעה, כאשר אין באפשרותם להתגונן מול הטענות הלא מדוייקות".
הם הגיבו על הטענה לפיה חקירת המשטרה היתה קשוחה ומגמתית לעומת חקירתו של גולן שהיתה '"דידותית". "הגדילה לעשות עורכת הדין אלוני וטענה שיש לה 'חשד ממשי שהיה פה משהו מעבר'. זוהי טענה מקוממת. ראשית, משום שאין אדם הגון שמאמין שמשטרת ישראל עשתה לגולן 'הנחת סלב'. המשטרה הוכיחה כבר בעבר, שאינה חוששת מאיש ושהיא חוקרת ללא מורא אישי ציבור, אנשי עסקים וידוענים מקושרים בהרבה מאייל גולן ומעמידה אותם לדין במידת הצורך".
הם הוסיפו כי "שנית, תמלילי החקירה המפורשים של ט' ונ' מוכיחים את ההיפך מכך. מופיע בהן מספר פעמים של הפסקה בחקירה לצורך התאווררות של הבנות. והנקודה החמורה מכך, טענות כוזבות אלה לפיהן אייל זכה ליחס מיטיב מהחוקרים, כבר עלו במהלך דיון משפטי שנערך בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובית המשפט צפה בצילום החקירות ובהחלטה מנומקת דחה את הטענות: 'מרחיקת לכת בעיני האפשרות אותה העלתה המבקשת לפיה ניתן לבסס מתוכן מקטעי החקירה התרשמות בדבר יחס מיטיב עם הנחקר אשר הובילה לסגירת התיק'.
הטענות שהועלו היום בכנס לא מייצגות את העובדות. אין חולק על קדושת המאבק לתיקון חברתי וקידום זכויות נשים אבל אסור גם לשתוק מול ניסיון לפגוע באדם בצורה מגמתית ולא אחראית, מקום בו הוחלט כי אין בסיס להגשת כתב אישום כנגדו תוך שהתובעות, שחלקן היו מיוצגות גם בעבר, לא הגישו ערר על החלטה זו שהפכה חלוטה".
בשנת 2019 פרסמה ועדת בלינר לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי את המלצותיה להקמת מחלקות ייעודיות לעבירות מין ברשויות האכיפה - משטרה, הפרקליטות ובתי המשפט - אך ההמלצות לא אומצו על ידי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.
מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית נמסר: "כאשר פחות מ-10% מהנפגעות ומהנפגעים מגישים תלונה, ו-84% מהתיקים נסגרים ללא כתב אישום - ברור שהמערכת מקולקלת, ושעלינו לתקן אותה. הציבור הישראלי עשה התקדמות גדולה בכל מה שקשור למאבק באלימות מינית, והגיע הזמן שמערכת המשפט לא תהיה האחרונה שנשארת מאחור. הכנס הזה עוד צעד ראשוו שנועד לסמן לציבור ולמקבלי/ות ההחלטות שהקמת בתי דין לעבירות המין היא צורך דחוף, ולא נסכים יותר לתירוצים ולדחיות".