בהרכב מורחב: בג"ץ דן בערעור יועצי נתניהו על החיפוש בניידים שלהם

הרכב של תשעה שופטים דן שוב בעררים שהגישו ארבעה מיועצי ראש הממשלה לשעבר, לאחר שההרכב הקודם אישר למשטרה לבצע חיפוש בטלפונים הניידים שלהם. הארבעה חשודים במעורבות בהטרדת עד המדינה בתיק 4000, שלמה פילבר

הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ דן היום (שלישי) פעם נוספת בעררים שהגישו ארבעה מיועצי ראש הממשלה לשעבר, לאחר שההרכב הקודם אישר למשטרה לבצע חיפוש בטלפונים הניידים שלהם. הארבעה חשודים במעורבות בהטרדת עד המדינה בתיק 4000, שלמה פילבר.

בקשת החיפוש בטלפונים נידונה כבר שש פעמים בבתי המשפט, ובמרכזה אירוע שהתרחש ב-29 באוגוסט לפני שנתיים, אז הגיע רכב עם רמקולים לביתו של פילבר והשמיע קריאות נגדו. על פי המשטרה, פילבר דיווח על האירוע והגיש תלונה, והמשטרה הגיעה למפעילי הרכב.

בעקבות חקירותיהם, זומנו לחקירה גם ארבעה יועצים של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו והליכוד - יונתן אוריך, עופר גולן, יוסי שלום וישראל איינהורן. המשטרה לא הוציאה צווים לחדירה לטלפונים של הארבעה. במקום זאת, במהלך חקירותיהם ביקשו מהם אנשי להב 433 לבצע חיפוש במכשירים, ומשקיבלו את הסכמתם, נעשה חיפוש בטלפונים ובוצעו צילומי מסך.

דיון בערר שהוגש. אולם בית המשפט העליון (צילום: אתר רשמי, דוברות הרשות השופטת)

הדיון היום התמקד בדרישת הסניגורים של יועצי ראש הממשלה כי לאור הפגיעה החמורה בפרטיות, בית המשפט יאפשר לשופטים לקיים דיונים במעמד שני הצדדים ויאפשר לחשודים לערער על ההחלטה להוציא צו חיפוש בטלפונים ובמחשבים, או לבקש לבטל או לצמצם אותו, כפי שהציע עו"ד קובי סודרי.

עו"ד עמית חדד המייצג את יונתן אוריך ועופר גולן, דיבר על פעולת המשטרה לקבל צו לאחר החדירה למכשירים הניידים של יועצי נתניהו: "אני טוען כשהמדינה באה להלבין את מעשיה כיוון שהיא יודעת שהשגת החומרים תפסל בבית המשפט, הניסיון להלבין זה דבר חמור ובית משפט לא יכול לתת לזה יד." חדד ביקר את הנתונים על מספר הצווים הגבוה שבתי המשפט מאשרים מידי שנה וקרא לשופטים למלא את הלקונה בחוק בפסק דין.

עו"ד נעמי גרנות מפרקליטות המדינה התנגדה להצעות של עורכי הדין כי שופטי העליון ינחו את בתי המשפט לקיים דיונים במעמד שני הצדדים, בניגוד לדיונים במעמד צד אחד "לטעמנו שינוי כל כך דרמטי בסדרי הדין הפלילי חייב להתבצע על ידי המחוקק. אנחנו איננו מכירות חקיקה שיפוטית במדינת ישראל שמנוגדת באופן חזיתי ללשון החוק ותכלית החוק. הנקודה השניה היא ששינוי שכזה במסגרת שינוי שהשופט אלרון ממליץ עליו הלכה למעשה יסכל את הליך החקירה בישראל, לא יאפשר הליך חקירה מהיר, יעיל וחשאי". השופט אלרון העיר: "נכון שזה הליך חקירתי מעולה, אבל אולי יש התנגשות בין אינטרסים, בין מיצוי חקירה ומצד שני הפגיעה בפרט בעידן הדיגיטלי הנוכחי של היום, שהיא גם אינטרס ציבורי בפני עצמו".

עוד בוואלה!

הטרדת עד המדינה: התקבל חלקית ערעור יועצי נתניהו על החיפוש בטלפונים

לכתבה המלאה

לשכת עורכי הדין המיוצגת על ידי עורכי הדין עדי כרמלי וערן גולן, טענה כי במציאות שבה רשויות האכיפה כעניין שבשגרה חודרות לטלפונים ניידים ללא צו שיפוטי, או לא מיידעות חשודים על זכותם להתנגד לחדירה אזי יש צורך בשינוי המצב הקיים.

"הלשכה סבורה כי כאשר אין מניעה אובייקטיבית להשגת צו שיפוטי, אזי יש להגביל את האפשרות של המשטרה למתן צווי חדירה בדיעבד, כחלק מהזכות להליך הוגן אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן. הלשכה סבורה כי לאור הפגיעה הרבה בפרטיות הטמונה בחדירה לטלפון סלולרי יש ככלל לקיים דיונים במעמד שני הצדדים".

"פגיעה בעוצמה גבוהה בפרטיות"

לאור חשיבות הסוגיה וההשלכות על פרטיות וזכויות חשודים, הסניגוריה הציבורית הצטרפה לעתירה. לפי נתונים שהתקבלו בהליך אחר, בשנת 2019 הוצאו 24 אלף צווים.

בהקשר זה, בסניגוריה הזהירו מפגיעה משמעותית בזכות לפרטיות. כי "מבחינה מהותית - עוצמת הפגיעה בזכות לפרטיות כתוצאה מחיפוש במכשירו הנייד של אדם עולה על זו הנגרמת כתוצאה מקבלת נתוני תקשורת אודותיו, ואף עולה על זו הנגרמת מביצוע האזנת סתר לסוד שיחו - שכן חיפוש במכשיר הנייד מאפשר גילוי מידע נוסף - שרשויות החקירה לא יכלו לגלות גם אם קיבלו צווים המאפשרים להן לבצע האזנת סתר ולקבל נתוני תקשורת - מידע אודות נבכי נפשו של האדם, אותו לא שיתף עם אף אחד - כפי שזה בא לידי ביטוי בחיפושים אותם ערך; במידע שבחר לצרוך; בתרשומות שרשם לעצמו; בתמונות אותן צילם ושמר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully