חשד להרעלה מכוונת: כ-20 פגרי חיות בר נמצאו בגליל העליון

הפגרים, בהם של תנים, שועל, קיפוד ועוף דורס נדיר אותרו באזור יישוב קדיתא. לפי החשד הראשוני, עולה כי מדובר בהרעלה בזדון באמצעות חומרי הדברה שנאסר בהם שימוש שלא לייעודם. פקחי רשות הטבע והגנים החלו בסריקות אחר פגרים וממצאים נוספים. חקלאי מהאזור עוכב לחקירה

ההרעלה התגלתה בעקבות חיפושים שנערכו אחרי עיטם לבן זנב שהיה ממושדר ושאותות המשדר שלו הראו כי אינו זז.
עדיין לא ברור מה הוא הרעל שגרם להרעלת השרשרת, אולם לדברי ליעד לינג, ממונה חקירות ומודיעין במחוז צפון ברשות הטבע והגנים, ההערכה היא שמדובר ברעל מסוג "לאנט" או "טמיק".
מדובר בחומרי הדברה עם רעילות גבוהה ביותר שחשיפה לכמות מזערית שלהם היא קטלנית ובוודאי שעובר בעלי חיים ועופות שמשקלם קטן. חשיפה קטלנית יכולה להיות גם רק במגע ואפילו בהרחה.
החלק הגדול של ההרעלות נעשה בתגובה לנזקים לחקלאות. לדוגמא- לא אחת נמצאו פתיונות מורעים במטעים שבהם תנים גרמו נזק קשה לצנרת ההשקיה.
סכסוכים על שטחי מרעה מהווים גורם ההרעלה השני . במקים ספורים ההרעלות נעשות בשל רשלנות ושימוש לא נכון בחומרי הדברה.
שיטת פיזור הרעל המועדפת, המכוונת כנגד טורפים שגורמים לנזקים לחקלאות, של שני חומרי הרעל- טמיק ולאנט- היא בעזרת פיתיונות בשר שהורעלו. ואילו בהרעלות על רקע סכסוכים על שטחי מרעה - ישנה העדפה ברורה להנחת פיתיונו ת הכוללים פרי (בתוך תפוזים או תפוחים) או לחם, שכן היעד הן פרות או אוכלי עשב אחרים.
לינג אמר כי קיימות תקנות שנקראות "תקנות התוויות" שאוסרות על שימוש ברעל למטרה אחרת מזו שאליה נועד, כפי שרשום על התווית. תקנות אלו צריכות להיאכף על ידי משרד החקלאות.
לדבריו כל אדם יכול לקנות את חומרי ההדברה הקטלניים ולהחזיק ולהשתמש בהם ללא פיקוח

עוד בוואלה!

לאחר הרעלת הנשרים: יוזמה לתיקון החוק שתאפשר החמרת ענישה

לכתבה המלאה
פגר של עוף דורס נדיר ובסכנת הכחדה שאותר בגליל העליון, היום (צילום: רשות הטבע והגנים, גיא זהרוני)

לדברי הרשות, תופעת ההרעלות מוכרת היטב בארץ, והיוותה את הגורם להכחדה של מינים רבים בישראל מאז אמצע שנות ה-50, במיוחד של עופות דורסים (עיט חורש, בז נודד, דיה שחורה, זרון סוף ועוד). עוד צוין כי בצורה זו נכחדו הנשרים מהגליל ומהגולן.

ברוב המקרים בעבר הרעלות לא חוקיות בוצעו על ידי מגדלי בקר שניסו להרחיק טורפים הפוגעים בעדריהם. בצפון הארץ, חלק ממגדלי הבקר פועלים ללא היתרים ובניגוד לחוק, ורועים את עדריהם בשטחים שלא הוקצו להם. במקרים אחרים, חקלאים בודדים מפזרים רעל נגד חיות, כגון חזירי בר, הגורמות נזק לשדותיהם. הרעלות אלה גורמות להרעלות משנה, מהן נפגעים גם הנשרים ודורסים נוספים שנמצאים בסכנת הכחדה.

סכסוכים על שטחי מרעה מהווים גורם הרעלה נוסף. במקרים ספורים ההרעלות נעשות בשל רשלנות ושימוש לא נכון בחומרי הדברה. שיטת פיזור הרעל המועדפת, המכוונת כנגד טורפים שגורמים לנזקים לחקלאות, של שני חומרי הרעל- טמיק ולאנט- היא בעזרת פיתיונות בשר שהורעלו. ואילו בהרעלות על רקע סכסוכים על שטחי מרעה - ישנה העדפה ברורה להנחת פיתיונות הכוללים פרי (בתוך תפוזים או תפוחים) או לחם, שכן היעד הן פרות או אוכלי עשב אחרים.

לינג אמר כי קיימות תקנות שנקראות "תקנות התוויות" שאוסרות על שימוש ברעל למטרה אחרת מזו שאליה נועד, כפי שרשום על התווית. תקנות אלו צריכות להיאכף על ידי משרד החקלאות. לדבריו, כל אדם יכול לקנות את חומרי ההדברה הקטלניים ולהחזיק ולהשתמש בהם ללא פיקוח.

פגר של תן שמת מהרעלה בגליל העליון, היום (צילום: רשות הטבע והגנים, גיא זהרוני)

עיטם לבן זנב, דוגמת זה שנמצא מת הבוקר, הוא מין שנמצא בסכנת הכחדה. משנות ה-70 נעשות פעולות להשבת העיטם לבן זנב לאיזור החולה, ולשם כך יובאו לגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב שישה פרטים מגני חיות באירופה וארצות הברית.

מכיוון שברור היה שהעיטמים לא ישובו לקנן בישראל ללא עידוד, ולאור העובדה כי העיטם לבן זנב הוא מין דגל לשמירת טבע בכלל ולשימור בתי גידול לחים בפרט, הוכנה ב-1992 על ידי רשות הטבע והגנים תכנית להשבתם לנופי הארץ על בסיס ניסיונות שנצברו בעולם שכללו רבייה, אקלום ושחרור, מעקב וניטור.

מאז 1992 שוחררו כ-50 פרטים: בשמורת החולה, בעמק המעיינות, בבקעת בית צידה ושניים בכרמל. מבין המשוחררים מתו עשרים מסיבות שונות, בהן הרעלות והתחשמלויות. רק לפני שלושה חודשים חגגו בעמק החולה את בקיעתם של שני גוזלי עיטם לבן זנב.

נמצא בסכנת הכחדה. עיטם לבן זנב (צילום: מערכת וואלה! NEWS, יוסי אשבול)

ההרעלה הגדולה האחרונה שהיתה בצפון אירעה במאי 2019, אז מתו שמונה נשרים שאכלו בשר מפגר של פרה מורעלת. בעקבות אותו מקרה קודמה הצעת חוק שכללה תיקונים בחוק להגנת חיות הבר, כשבין היתר נוסף סעיף הנוגע לעניין ההרעלות. הסעיף מקים חזקה משפטית כנגד המחזיק במקום שבו בוצעה ההרעלה, וכן מחמיר את הענישה לשלוש שנות מאסר ויותר מ-300 אלף שקל קנס.

בשל חוסר היציבות הפוליטית בשנתיים האחרונות, תיקון זה עדיין לא אושר. בקרב ארגוני הסביבה ומומחי צפרות קיים חשש כבד כי לצד מקרי הרעלה כגון אלו, בנייה מסיבית של טורבינות רוח להפקת חשמל ברמת הגולן, והתחשמלות עופות שעומדים על קווי מתח, יביאו להכחדת עופות נדירים ולהיעלמותם מנופי ישראל.

גם כשידוע כי מדובר בהרעלות, קשה מאוד לקשור בין מקורות הרעל לבין המרעילים. מבחינה משפטית, יש הכרח לקשור בין "אקדח מעשן" לבין חשוד בהרעלה. רק לעתים נדירות נמצאות הראיות המצליחות ליצור את הזיקה הזאת. בהרעלת הנשרים הגדולה לפני שנתיים, נעצר חשוד, אולם בסופו של דבר לא הוכח בוודאות כי הוא שפיזר את הרעל.

מרשות הטבע והגנים נמסר כי הרעלת חיות בר במזיד, ואפילו בתום לב, היא עבירה חמורה על החוק והרסנית לחיות הבר והטבע בכלל. בהתאם לזאת הרשות פועלת בכל האמצעים על מנת למגר תופעות אלו. עוד נמסר כי הרעלות אלה עלולות גם לפגוע ולהיות קטלניות גם לעופות דורסים, חלקם בסכנת הכחדה, הניזונים מהפגרים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully