ארצות הברית וגרמניה חשפו אמש (רביעי) הסכם פשרה על השלמת צינור הגז נורדם סטרים 2, שבמסגרתו הבטיחה ברלין להגיב לכל ניסיון של רוסיה להשתמש בו נגד אוקראינה ומדינות אחרות במרכז ומזרח אירופה. וושינגטון מתנגדת עקרונית לצינור, שיאפשר למוסקבה לייצא גז ישירות לגרמניה ובאופן פוטנציאלי לנתק מדינות אחרות, אך הנשיא ג'ו ביידן בחר שלא להטיל עליו סנקציות.
במקום זאת, בעלות הברית הגיעו להבנות שלפיהן ייגבה מחיר מרוסיה אם היא תנצל את צינור העברת הגז כדי לפגוע באוקראינה ומדינות אחרות באזור. בהצהרה משותפת, נאמר כי וושינגטון וברלין "מאוחדות בנחישות לגבות מחיר מרוסיה על מעשים תוקפניים וזדוניים באמצעות סנקציות וכלים אחרים". הן הזהירו כי אם רוסיה תנסה "להשתמש באנרגיה ככלי נשק לביצוע מעשים תוקפניים נוספים נגד אוקראינה", גרמניה תפעל בעצמה ותקדם מהלכים באיחוד האירופי, כולל סנקציות "להגבלת יכולות היצוא של רוסיה למגזר האנרגיה באירופה".
ההצהרה לא פירטה אילו מעשים של רוסיה יובילו לסנקציות כאלו. "בחרנו שלא לספק לרוסיה מפת דרכים לאיך להתחמק מההתחייבות הזאת", אמר גורם בכיר במחלקת המדינה, שדיבר עם כתבים בעילום שם. "אנחנו גם נוודא שממשלות גרמניה בעתיד יעמדו בהתחייבויות שנתנו בנושא".
98% מהצינור, המוקם בעלות של 11 מיליארד דולר, כבר הושלמו. הוא נבנה מתחת לים הבלטי, להעברת גז מהאזור הארקטי של רוסיה לגרמניה.
לקריאה נוספת בנושא
במסגרת ההסכם, גרמניה התחייבה להשתמש בכל "אמצעי המינוף האפשריים" כדי להאריך בעשר שנים נוספים את הסכם העברת הגז בין רוסיה לבין אוקראינה. ההסכם מהווה מקור הכנסה משמעותי עבור אוקראינה, והוא יפוג ב-2024. בנוסף לכך, גרמניה תתרום לפחות 175 מיליון דולר ל"קרן ירוקה" עבור אוקראינה, שאמורה לשפר את העצמאות האנרגטית שלה.
ההבטחות הללו לא הרגיעו את אוקראינה, שאמרה כי היא רוצה לקיים שיחות בנושא עם האיחוד האירופי ועם גרמניה. שר החוץ שלה, דימיטרו קוליבה, צייץ כי קייב שלחה מזכרים לבריסל ולברלין בבקשה לקיום שיחות. הוא פרסם הצהרה משותפת עם שר החוץ של פולין, ובה הבטיחו השניים לפעול יחד כדי להתנגד לנורד סטרים 2. נשיא אוקראינה, וולודיימר זלנסקי אמר כי הוא מצפה לשיחות "כנות ונמרצות" עם ביידן בפגישתם בבית הלבן בחודש הבא. הביקור הוכרז על ידי הבית הלבן, אך הדוברת ג'ן סאקי טענה כי התזמון על ההודעה אינו קשור להסכם צינור הגז עם גרמניה.
בברלין אמרו כי הקנצלרית אנגלה מרקל שוחחה בטלפון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שעות לפני פרסום ההסכם. ממשלת גרמנהי אמרה כי הצינור והעברת הגז דרך אוקראינה היו בין הנושאים שנידונו בשיחה בין המנהיגים.
מיזם האנרגיה העיב על היחסים בין ארצות הברית לבין גרמניה, מאז שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ הזהיר כי הוא עשוי להפוך את גרמניה ל"בת ערובה של רוסיה" ואישר הטלת סנקציות מסוימות. שר החוץ של גרמניה, הייקו מאס, אמר כי "הוקל לנו שמצאנו פתרון קונסטרוקטיבי". שר החוץ של רוסיה, סרגיי לברוב, אמר כי כל איום בסנקציות נגד רוסיה "לא מקובל", כשנשאל על פרטי ההסכם מוקדם יותר אתמול.
"יחזק את הקרמלין"
עוד לפני פרסומו, פרטים מההסכם שדלפו לתקשורת עוררו התנגדות בארצות הברית ובגרמניה עצמה. הסנאטור הרפובליקני טד קרוז, המונע מביידן לאשר את מועמדיו לתפקידי שגרירים ברחבי העולם בשל התנגדותו לצינור הגז, אמר כי ההסכם יהיה "ניצחון גיאופוליטי של פעם בדור עבור פוטין ואסון עבור ארצות הברית ובעלות בריתנו".
קרוז וכמה מחוקקים משתי המפלגות זועמים על הנשיא הדמוקרטי, שביטל סנקציות שהטיל הקונגרס על הצינור. לפי יועצים בקונגרס, הם פועלים כדי לאלץ את הממשל להשית עיצומים.
הסנאטורית דמוקרטית ג'ין שין, החברה בוועדת יחסי החוץ בסנאט, אמרה כי היא לא משוכנעת שההסכם ירכך את ההשלכות מהשלמת צינור הגז, שלדבריה "יחזק את היכולת של הקרמלין להפיץ את השפעתו הזדונית ברחבי מזרח אירופה". "אני סקפטית שזה יהיה מספיק לנוכח העובדה ששחקן המפתח סביב השולחן - רוסיה - מסרב לשחק לפי החוקים", אמרה.
בגרמניה, בכירי המפלגה הירוקה אמרו כי ההסכם המדווח הוא "מכה כואבת להגנת הסביבה", ומי שירוויח ממנו הוא פוטין בעוד שהוא יחליש את אוקראינה.
גורמים בממשל ביידן מתעקשים שלא הייתה דרך של ממש למנוע את השלמת הפרויקט, לאור העובדה שהוא נבנה כמעט במלואו בעת חילופי הנשיאים בינואר. "ודאי שאנחנו חושבים שהממשל הקודם יכול היה לעשות יותר, אבל אתם יודעים, הוצאנו את המיטב מיד רעה", אמר הגורם האמריקני הבכיר.