אין קיצורי דרך: את הקשרים העסקיים עם האמירתיים יש לטוות באיטיות ורגישות רבה

לפני כשבועיים חזרה משלחת ראשונה מסוגה מהאמירויות. המשלחה היתה משלחת עסקית של תעשיינים בראשות ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, ומטרת נסיעתה היתה להתוודע מקרוב לפוטנציאל המסתמן בקשרים העסקיים בין שתי המדינות.

כמי שמכירה מקרוב את המזרח התיכון, ודאי את המדינות עימן יש לנו הסכמי שלום, חזרתי נרגשת מהביקור הזה - בכל מישור, ודאי ברמה האישית. מעולם לא חוויתי תחושת "ברוכים הבאים" כפי שחוויתי באיחוד האמירויות. יש חשיבות גדולה לחתימה על הסכמים מדיניים, אבל אין תחליף ליצירת תשתית ליחסים באמצעות הרצון הטוב של המגזר העסקי ושיתופי פעולה כלכליים.

דבר אחד ידענו כבר עם צאתנו במשלחת: מי שמחפש סיבובים מהירים או השקעות אמירתיות מידיות, זה לא המקום בשבילו. האמירתים הם מזרח תיכוניים בתרבות הכנסת האורחים, אולם כדי להפוך לשותפים שלהם, חובה לרכוש את אמונם באיטיות ותוך רגישות רבה למאפיינים הכלכליים והדמוגרפיים. המפגשים האישיים בלשכות המסחר של דובאי ואבו דאבי, חיזקו את התחושה שיש רצון אמיתי לפתח את הקשרים הללו, אך שיש עוד הרבה מה ללמוד על המדינה והצרכים שלה, כדי שנוכל לעבוד יחד.

כבר מיום למחרת נחיתתנו הסיורים שלנו כללו פגישות וסיורים באזורי הסחר החופשי השונים באזור. האמירתים גאים מאוד באזורי הסחר האלה, אולם היה מרתק הרבה יותר ללמוד מהם על מנגנוני קלות עשיית העסקים שם.

בשלב מסויים אף הרשיתי לעצמי לומר להם שהמיסוי האפסי אינו מקור המשיכה המשמעותי, אלא דווקא העובדה שהם מייחסים חשיבות דרמטית לפרוייקטי turnkey, שיטה לפיה החברה אחראית לביצוע הפרויקט באופן כולל. כלומר, בפרויקטים אלו מגדירים את הצרכים של העסק, סחר או תעשייה קלה, והבירוקרטיה כולה מטופלת במקום אחד. נכון שבשל המבנה הפוליטי של האמירויות ניתן לעשות זאת ביתר קלות, אולם מי שמסתובב שם יכול על נקלה להתרשם שהסדר נשמר היטב, ובסוף המטרה היא אכן לאפשר לעסקים להתפתח.

ריבוי אזורי הסחר החופשי מבלבל מעט, וכאמור לכל אחד המאפיינים שלו. ועם זאת ברור מהם הצרכים הקריטיים ביותר של האמירויות - ביטחון תזונתי, אגרוטק ("טכנולוגיה חקלאית") ומים, אנרגיות מתחדשות וטכנולוגיות במגוון תחומים כמו בריאות וביטחון, בדגש על נושאי סייבר.

אחרי זיהוי הצרכים, חשוב לדבר במונחי שיתוף פעולה, כלומר win-win. במהלך המפגשים ד"ר תומר הדגיש שאנחנו תעשיינים וחותרים לבחון התרחבות ושיתופי פעולה באמירויות, אבל לא ייצוא של ידע ומפעלים. תחושתי הייתה שהם אהבו את הגישה הזאת - מצד אחד גאוותנו על היותנו תעשייה ישראלית מסורתית אבל חדשנית, מצד שני הרצון למצוא שותפים מקומיים כדי לבנות תשתית כלכלית שהיא הבסיס האמיתי לאמון מתמשך.

סיור אחד באבו דאבי שהותיר ללא ספק את רישומו, הוא הביקור ב-Masdar City. מדובר בעיר שהיא חזון של ממש, המשלבת פארק תעשייה ומרכז טכנולוגי, שהוקמה על בסיס כללי קיימות ואקלים המתאימים לאזור, ועוסקת בפיתוח של אנרגיות מתחדשות, אגרוטק ועוד. אחד הדברים המורכבים באמירויות הוא כמובן החום הכבד, וכך מצאנו עצמנו בורחים לתוך מבואה של חברת ענק הפועלת שם רק כדי להצטנן, אולם כאמור מדובר במקום מרתק בלב המדבר.

המשלחת שבה יצאנו כללה תעשיינים מכל התחומים ובמנעד רחב - ממריאן כהן יו"ר איגוד ההיי טק ונשיא ח.מר, דרך שמואל שטרנשוס מנכ"ל מולטילוק, מרים דרוק מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית ועד שמוליק בלומנפלד בעלים ומנכ"ל בונסאי שהיא מפעל נגרות מהמתקדמים בישראל - מתעשייה מסורתית ועד היי טק. האמירתים התעניינו מאוד בעשייה של כל אחד מהמפעלים הישראליים, ודאגו שהאנשים הבכירים ביותר ישתתפו במפגשים.

מאז שובנו, סיים כבר שר החוץ יאיר לפיד ביקור מוצלח באמירויות ושרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן צפויה לצאת לביקור מקצועי בשבוע הבא. התפקיד החשוב ביותר שנועד לממשלות עתה הוא לבנות אמון ביניהן, שיאפשר את הקמת קרנות ההשקעה שהובטחו בעת חתימת הסכמי אברהם. נכון לרגע זה, הדברים טרם הושלמו, וזאת למרות האווירה החיובית כאמור.

התפקיד שלנו כתעשיינים ואנשי עסקים, הוא לנסות לטוות את הקשרים באיטיות ובחוכמה, תוך הערכה מופגנת לתרבות האמירתית, ליכולות ולרצון הטוב. אסור להניח שההזדמנויות פשוט מונחות על הרצפה, אלא ליצור אותם במפגשים עסקיים נוספים. האקספו הצפוי להתקיים באמירויות בין חודשים אוקטובר 2021 - ינואר 2022, עשוי להיות פלטפורמה נוספת לחיזוק הקשרים הללו.

ח"כ לשעבר איילת נחמיאס ורבין היא יו"ר תבליט פלסטיק וסגנית נשיא התאחדות התעשיינים