בג"ץ דחה את העתירות נגד חוק הלאום: "פרק בחוקה המתגבשת"

השופטים קבעו כי אין מקום לבטל את חוק היסוד, שנועד "לעגן את זהות המדינה כיהודית, מבלי לגרוע מזהותה הדמוקרטית". השופט קרא בדעת המיעוט: "התעלמות החוק מערבים ודרוזים מעצימה את הפגיעה בעקרון השוויון". חיות: "ערך השוויון וערך ההתיישבות יכולים להתקיים זה לצד זה"

  • חוק הלאום
  • בג"ץ

בג"ץ דחה היום (חמישי) את העתירות נגד חוק היסוד: הלאום, בדעת רוב של עשרה שופטים נגד אחד. על פי הפסיקה, אין מקום לבטל את החוק, או להתערב בהוראותיו. "החוק הוא פרק בחוקתנו המתגבשת, אשר נועד לעגן את מרכיבי זהותה של המדינה כמדינה יהודית, מבלי לגרוע ממרכיבי זהותה הדמוקרטית", נכתב בהודעת בית המשפט.

החוק הועבר בכנסת ביולי 2018 ברוב של 62 תומכים, 55 מתנגדים ושני נמנעים. נגד החוק הוגשו 15 עתירות, לרבות עתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל, שביקשו מבית המשפט לקבוע באופן תקדימי כי בשל תוכנו - הוא אינו ראוי להיות חלק מחוקתה העתידית של המדינה. אך השופטים קבעו כי אינם נדרשים להתערב במקרה זה.

עוד בוואלה!

המדינה ביקשה מבג"ץ פסק דין על חוק הפונדקאות לזוגות גברים, הורוביץ: אין אפשרות לחקיקה בכנסת הנוכחית

לכתבה המלאה
"אין שוללים ערך חוקתי אחד משום שהוא עלול להימצא במתח עם אחר", הנשיאה חיות (צילום: ראובן קסטרו)

בדעת מיעוט, השופט ג'ורג' קרא סבר בדעת מיעוט כי החוק "אינו חוקתי", וכי כמה מן הוראות הסעיפים "שוללות את ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה ומזעזעות את אמות הסיפים של המבנה החוקתי, ולכן דינן בטלות". לדבריו, התעלמותו של החוק מהמיעוט הערבי והדרוזי, וכן אי-איזכורם של ערכי השוויון והדמוקרטיה, "מעצימה את הפגיעה בעקרון השוויון". הוא הוסיף ותקף כי החוק "מציב את הערכים הלאומיים של המדינה מעל הערכים הדמוקרטיים שלה ופוגע פגיעה אנושה במיעוטים על רקע אתני".

שרת הפנים איילת שקד הגיבה להכרעה בביקורת על עצם הדיון בבג"ץ, שלדבריה נעשה "בחוסר סמכות מוחלט", וכן הדגישה כי בית המשפט הכריע את "המובן מאליו". השרה הוסיפה: "שלילת סמכות העם לקבוע את אופיה וזהותה של מדינת ישראל בשם עקרונות מופשטים שומטת את בסיסו של ההליך הדמוקרטי".

"דיון בחוסר סמכות מוחלט", שקד (צילום: ראובן קסטרו)

אחד הסעיפים מעוררי המחלוקת שעמדו במוקד העתירות הוא סעיף 7 לחוק הלאום, הקובע כי המדינה "תפעל על מנת לעודד ולקדם" הקמה וביסוס של התיישבות יהודית. לטענת העותרים, ניתן לפרש את הסעיף כנקיטת צעדים שיש בהם משום סתירה חזיתית לעקרון השוויון.

הנשיאה חיות נמנעה מהכרעה בנושא וטענה כי מדובר בשלב זה במחלוקת תיאורטית, וציינה כי חובת המדינה לנהוג בשוויון בהקצאת משאבי המדינה, בהם מקרקעי המדינה. עם זאת, היא אמרה כי "יש לפרש את חוקי היסוד בראייה רחבה ומתוך שאיפה לאחדות ולהרמוניה ביניהם. בבסיס גישה זו מצויה ההנחה כי כל הוראה חוקתית חדשה מצטרפת לחוקי היסוד הקיימים ואינה מכוונת 'לגבור' על המארג החוקתי הקיים אלא להשתלב בו".

"מבחינה מושגית ניתן להנהיג מדיניות שוויונית ביחס להקצאה ולחלוקה של קרקעות המדינה, מבלי לפגוע באופייה של המדינה כמדינה יהודית הרתומה להגשמת המפעל הציוני. בשיטת המשפט שלנו אין שוללים ערך חוקתי אחד אך משום שהוא עלול להימצא, במצבים מסוימים, במתח עם ערך חוקתי אחר", הנשיאה הבהירה. "ניתן לנקוט בפרשנות הרמונית שתאפשר את קיומם של שני הערכים החוקתיים - ערך השוויון וערך ההתיישבות היהודית - זה לצד זה".

מעמד השפה הערבית

סעיף נוסף מעורר מחלוקת בחוק הלאום הוא סעיף 4 לחוק הלאום, המגדיר את השפה העברית כ"שפת המדינה", קובע כי לשפה הערבית "מעמד מיוחד במדינה", ומוסיף כי אין באמור בהוראות אלה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני חקיקתו. הנשיאה חיות דחתה את הטענות כי החוק פוגע במעמד השפה הערבית.

"לנוכח עמימות לשונו של סעיף 4 שאינה עושה שימוש במונח 'שפה רשמית', ובשים לב לאיזון בין התכליות שעליהן עמדתי - הגנה על זכות הפרט לשפתו מזה, והערך בדבר השפה העברית מזה - יש לבחור בפרשנות אשר אינה פוגעת במעמדה של השפה הערבית להלכה או למעשה". עוד הוסיפה הנשיאה: "התכלית בדבר בייצור מעמדה של השפה העברית מצדיקה את מעמדה החוקתי כשפת המדינה, אך הגשמתה של תכלית זו אינה כרוכה, לגישתי, בפגיעה במעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית".

קרא התייחס גם הוא לסעיף השפה, ותקף כי "מתחזקת המסקנה כי אזכור מעמדה של השפה הערבית בחוק הלאום נדרש אך לשם 'הנמכת קומתה' ולהשפלת דובריה".

"חוק הלאום הינו בטון יצוק"

הכרעת בג"ץ הובילה לתגובות רבות במערכת הפוליטית ובארגונים החברתיים השונים. ח"כ אבי דיכטר בירך את החלטת בג"ץ בחשבון הטוויטר שלו, וכתב כי "כפי שהבטחתי: 'חוק הלאום שיזמתי הינו בטון יצוק!'. הוא הוסיף כי "את עמדת השופט היחיד שהתנגד נכון לבחון בקונטקסט אחר".

יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ גלעד קריב (העבודה): "בג"ץ צדק בהחלטתו שלא לפסול את חוק הלאום. זהו תפקידה של הכנסת לתקן את חוק הלאום ולוודא שעקרון השיוויון זוכה לעיגון ברור בחוקי היסוד ולצידו המסר שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי וגם המדינה של אזרחיה הלא-יהודים".

מנגד, איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת אמר כי "חוק העליונות היהודית קיבל היום חותמת בג"ץ, אבל זו היא מולדתנו ושום החלטה לא תשנה את זה. בג"ץ קיבל החלטה גזענית ואנטי-דמוקרטית, כי אין בדמוקרטיה שוויון ליהודים בלבד". ח"כ אחמד טיבי מהסיעה הוסיף ותקף: "חוק הלאום הוא חוק המבטא עליונות יהודית שיצר מדרג אזרחות גזעני והוא מהווה המשך ישיר לחוק האזרחות".

עצרת הזדהות עם הדרוזים ונגד חוק הלאום, כיכר רבין בתל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, מסר כי "חוק הלאום נחקק בכוונה לפגוע במיעוט הערבי בישראל ולקבע את מעמדו כאזרח סוג ב' במדינה, וראוי היה כי החוק יבוטל כפי שקבע השופט קרא. עם זאת, טוב עשו שופטי בג"ץ כאשר קבעו באופן חד משמעי כי החוק אינו פוגע בזכות לשוויון של המיעוט הערבי וכי אין בו כדי לפגוע במעמד השפה הערבית". באגודה לזכויות האזרח הדגישו כי על אף שהלכה למעשה בג"ץ רוקן את החוק מכוונותיו הגזעניות, ראוי כי הכנסת תבטל את החוק לאלתר.

מעמותת יוזמות אברהם נמסר כי "הפסיקה לא משנה את מהותו הגזענית והמפלה של חוק הלאום, המקבע את מעמד האזרחים הערבים בישראל כאזרחים מסוג ב'".

גם עמותת עדאלה, שעתרה בדרישה להביא לביטולו המוחלט של החוק, התנגדה לפסיקה. "בית המשפט העליון אישר היום את עיגון העליונות היהודית וההפרדה הגזעית כעקרונות מכוננים של המשטר הישראלי". עוד אמרו כי "הוכח סופית שבג"ץ אינו מגן על הפלסטינים מפני חוקים שהם מהגזעניים ביותר בעולם מאז מלחמת העולם השנייה ונפילת משטר האפרטהייד בדרום אפריקה".

עו"ד רמי חלבי, המייצג אנשי ציבור דרוזים ציין כי "בג"ץ פוגע באמון של חלקים נרחבים מתושבי המדינה במערכת המשפטית ובמיוחד של הדרוזים שהייתה להם תקווה כי העליון יתקן את המעוות שיצרה הכנסת בחוק אשר הגביר ויעצים את חוסר השיוויון והאפליה אשר ממילא קיימת במדינה בין יהודים ושאינם יהודים. הדרוזים לא ירימו "דגל לבן" והם ימשיכו להאבק עד לשינוי הדרוש בחוק הלאום".

מפגינים דרוזים נגד חוק הלאום, ינואר 2019 (צילום: אבי כהן)

עוד בין העותרים היו: סיעות מרצ והרשימה המשותפת, ח"כ לשעבר אכרם חסון (כולנו), העיתונאי לשעבר וראש מועצת דלית אל-כרמל רפיק חלבי, שורה של ארגונים דרוזים, מורסי אבו מוך, ראש העיר באקה אל-גרבייה, ועדת המעקב העליונה של אזרחי ישראל, ארגון עדאללה וכן מספר קבוצות של אנשי רוח בהם סמי מיכאל ומיכה אולמן.

הפגנה שקראה לבג"ץ שלא להתערב בחוק הלאום, דצמבר 2020 (צילום: אתר רשמי, אם תרצו)

החוק מעגן בחוק יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל. בנוסף לכך, הוא כולל סעיפים המעגנים את פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי וקובע כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם.

החוק עורר התנגדות עזה בקרב ערביי ישראל והעדה הדרוזית, וכן מצד גורמים הרואים בחוק שינוי של אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל. העותרים דורשים לבטל את חוק הלאום, ובעיקר את הסעיפים המבטלים את מעמדה הרשמי של השפה הערבית ומעגנים את ההתיישבות היהודית כערך עליון. לחלופין, חלק מהעותרים דורשים לתקן את חוק היסוד כך שיבטיח שוויון לכל אזרחי המדינה.

המדינה הגיבה בשם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וטענה כי אין מקום להתערבות שיפוטית בחקיקת חוק היסוד, וכי חוק הלאום מעגן כחוק יסוד את מרכיבי זהותה הלאומית של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הנושא הוא "מסר חוקתי חשוב ביותר, תוך שהוא מעניק לבוש חוקתי לחזון המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, אך אינו גורע מזכויות הפרט של כל אדם במדינת ישראל, ללא הבדל דת או לאום".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully