בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום (ראשון) על יאסמין ג'אבר, תושבת העיר העתיקה, 30 חודשי מאסר, קנס של 5,000 שקלים ושנה מעצר על תנאי. ג'אבר, שעבדה בספריה הלאומית בירושלים, הורשעה בעבירות של מגע עם סוכני חוץ וחברות בארגון טרור, לאחר גיוסה לחיזבאללה והפעלתה על ידי פעילי הארגון.
ג'אבר הודתה במסגרת הסדר טיעון שחתמה במרץ כי נסעה יחד עם חברה ללבנון ב-2015, שם השתתפה בכנס צעירים תחת הכותרת "השיבה לפלסטין". שנה לאחר מכן נסעה פעם נוספת ללבנון והתארחה בבית משפחתו של אחד הפעילים. לפי כתב האישום, בעת שהותה שם נענתה לבקשה לפעול עבור חיזבאללה ולאתר אנשים נוספים מישראל שיצטרפו.
מאז גיוסה על ידי חיזבאללה ועד שנעצרה על ידי שב"כ בסוף השנה שעברה, עמדה ג'אבר בקשר חשאי עם מפעילה, באמצעות העברת מסרים מוסכמים ברשתות החברתיות, וזאת בהתאם לתדרוך ביטחוני והנחיות שקיבלה מארגון חזבאללה. בפוסט באינסטגרם דרכו הועברו מסרים פורסם שיר שבמילותיו הוזכר שמה של יסמין, כחלק מהעברת המסרים מפעיל החיזבאללה.
יחד עמה נעצרו לחקירה חשודים נוספים מקרב מכריה ממזרח ירושלים ורמאללה שנחשדו כמעורבים בפעילות במסגרת חוליה, בראשותה של ג'אבר. לשם שמירה על חשאיות זהותה, קיבלה כינוי מבצעי על ידי היחידה - "רחיל". במסגרת החקירה עלה כי חיזבאללה מארגן כנסי צעירים פלסטינים בלבנון לשם איתור מגויסים פוטנציאלים מישראל לקידום פעילות טרור.
בנובמבר בית המשפט המחוזי בבירה קבע כי ג'אבר תשתחרר למעצר בית עם אזיק אלקטרוני. "קיימים סימני שאלה בנוגע לשיתוף הפעולה של המשיבה עם גורמי חיזבאללה", קבע השופט רם וינוגרד, והוסיף כי מלבד שמירה על קשר עם אנשי הארגון, היא לא ביצעה עבורם שום פעולה שיש בה כדי להעיד על הזדהות אידיאולוגית איתם. ימים ספורים לאחר מכן הפכה שופטת העליון יעל וילנר את ההחלטה, וקבעה כי ג'אבר תישאר במעצר מלא.
במסגרת הסדר הטיעון שחתמה בהמשך הוסרה עבירה של פעולה ברכוש למטרות טרור, וכן שונה סעיף העבירה מחברות פעילה בארגון טרור, שהעונש עליו הוא עד שבע שנות מאסר, לעבירה של חברות בארגון טרור, שהעונש עליה הוא עד חמש שנות מאסר.