במשך שנים ניסו לכוון את מוסדות ההשכלה הגבוהה למיניהם, לשלב למידה מרחוק יחד עם הלמידה המסורתית הפרונטאלית - ללא הצלחה. ואז הגיעה הקורונה, טרפה את הקלפים וחייבה את המוסדות האקדמאיים לעבור בעל כורחם למה שהיווה חשש גדול עבורם.
"למרות ההמלצות שקיבלנו מהמועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), רק מעטים ממוסדות הלימוד והמרצים הכניסו אלמנטים של למידה אונליין, שהיו יכולים להפוך את הלימוד לאטרקטיבי ואפקטיבי יותר", אומר פרופ' אהוד קוקיה, נשיא המכללה האקדמית רמת גן. "עולם ההשכלה הגבוהה הוא אחד ממעוזי השמרנות הפדגוגית והיה לכל המערכת קשה לקבל את הצורך בשינוי בין אם מדובר על המרצים עצמם, הסטודנטים וההנהלה. בשנה האחרונה נאלצנו כולנו לעשות את המעבר והכרנו גם ביתרונות שלו", הוא מסביר.
גם הוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג בהובלת פרופ' יפה זילברשץ, אישרה בעבר את ההחלטה להעביר עד שליש מהתוכניות בדרך מקוונת, אך כאמור, המלצות לחוד ומציאות לחוד - בפועל עד לשנת 2020, כמעט ולא שולבו לימודים מקוונים במוסדות החינוך.
פרופ' קוקיה אומר בכנות כי גם באקדמית רמת גן שהוא מוביל, ניסו לקדם את האג'נדה ללא הצלחה. לדבריו, הפחד משינוי היה גדול יותר מהצורך בו ולכן לא היה שיתוף פעולה עם ההמלצות. "הקורונה טלטלה את המערכות ולמרות שהיו לה השפעות שליליות רבות, יש דברים שניתן יהיה להפיק מהם תועלת גדולה עבור מערכות החינוך.
"במשך יותר משנה נאלצנו לעבור לכמעט 100% למידה מרחוק והצלחנו לעבור את התהליך הזה בצורה מצוינת במכללה. היום אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים "לגמול" את המרצים והסטודנטים מהשיטה הזו שהתגלתה כנוחה עבור רבים", מסביר פרופ' קוקיה.
"הבינו את היתרונות של למידה מרחוק"
באקדמיית רמת גן החלו בתהליך של שינוי לקראת הגעה למודל הרצוי והמומלץ על ידה - שני שליש למידה פרונטאלית ושליש למידה מרחוק. "הבנו שהלמידה מרחוק מאפשרת גמישות גבוהה שיכולה להיות קריטית עבור חלק מהסטודנטים שלנו. נחסכות פה שעות רבות של נסיעה בכבישים הפקוקים שיכולות להיות מנותבות ללמידה בבית. בנוסף, כאשר השיעורים מצולמים ניתן לגשת אליהם בכל עת תוך שמירה, כמובן, על זכויות היוצרים של המרצים, וככה להתכונן טוב יותר למבחנים או לחזור על החומר בשעות הנוחות לסטודנטים וגם חובת הנוכחות הוגמשה מאוד ועזרה להם".
פרופ' קוקיה מדגיש כי גם עבור המרצים היה שינוי חיובי במעבר ללמידה מרחוק: "גם עבורם הגמישות אפשרה הקצאת משאבים טובה יותר, והשינוי הכריח אותם לעדכן את טכניקות הלימוד ולרענן את השיעורים כך שיתאימו למודל החדש".
"החלטנו לא להישאב למקום הנוח"
לדברי פרופ' קוקיה, מרבית הסטודנטים היו מוכנים להמשיך וללמוד בצורה מקוונת גם אחרי הקורונה, אך ההחלטה במכללה היתה לשלב גם למידה פרונטאלית בשנת הלימודים הקרובה במודל שהומלץ בעבר - שני שליש ושליש. "החלטנו להוביל מנהיגות אקדמית ולא להישאב למקום הנוח שקצת התמכרנו אליו בשנה החולפת, לעשות את מה שנכון ולא את מה שנוח" הוא אומר. "לדעת כל מומחי הפדגוגיה הלמידה הטובה והיעילה ביותר היא דרך שילוב בין למידה פרונטאלית על כל יתרונותיה, ללמידה דיגיטאלית.
"אנחנו יכולים לומר תודה לקורונה על שגרמה לנו לצלול למים העמוקים ביותר, להכיל את השינוי וגם ללמוד ולהפיק ממנו תועלות", אומר פרופ' קוקיה ומסכם: "יחד עם זאת אנחנו שמחים על היכולת לבחור את המודלים הנכונים ביותר עבור הסטודנטים שלנו וההשכלה שלהם, ולכן לא נוותר על כך שהשנה האקדמית הבאה תשלב גם למידה פרונטאלית שתאפשר את המגע האישי, שהוא נשמת אפה של האקדמיה".
פרופ' אהוד קוקיה הוא נשיא המכללה האקדמית רמת גן