דוח של הכנסת: אף יישוב ערבי לא נמצא ביציבות כלכלית

בעוד במגזר היהודי מרבית הרשויות מוגדרות יציבות, רוב הרשויות הערביות נמצאות במשבר כספי, ול-62 מהן מוצמד חשב מלווה, שתפקידו לתת מענה לניהול כספי נכון. ואולם, על אף שהחשב מועסק במשך שנים ברבות מהרשויות, מצבן נשאר כשהיה. "כנראה שהמדינה צריכה לעשות בדק בית"

מרבית הרשויות המקומיות הנמצאות במשבר כספי הן רשויות ערביות - כך עולה מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. לפי הדוח, בעוד שבמגזר היהודי מרבית הרשויות מוגדרות כאיתנות או יציבות, במגזר הערבי המצב הוא הפוך: אין אף רשות המוגדרת כאיתנה או יציבה כספית.

בישראל קיימות 255 רשויות מקומיות, שמתוכן 85 הן רשויות ערביות. מהנתונים עולה שנכון לאוגוסט 2020, הוצמדו ל-79 רשויות חשבים מלווים, שתפקידם לבקר את הוצאת הכספים ברשויות הנמצאות במשבר, הנובע מניהול כספי וארגוני בעייתי. ב-73% מתוך סך הרשויות הערביות בישראל פועלים חשבים מלווים, לעומת שיעור של 10% מתוך כלל הרשויות היהודיות. מרבית הרשויות בהן פועל חשב מלווה מדורגות במקום נמוך על פי הדירוג הסוציו-אקונומי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ואכן, 54 מתוך 62 הרשויות במגזר הערבי בהן מכהן חשב מלווה מדורגות בין אשכולות 1-3 בדירוג.

על אף שתפקיד החשב המלווה נועד להיות זמני, ברוב הרשויות הערביות כיהן אדם בתפקיד זה בין 11 ל-17 שנים במהלך התקופה שלאחר שנת 2004. לעומת זאת, במרבית הרשויות היהודיות בהן כיהן חשב מלווה הוא כיהן בין שנה ל-10 שנים. ד"ר מיכל לרר ואורלי אלמגור-לוטן, האחראיות לדוח מטעם מרכז המחקר, תמהו לנוכח השנים הרבות שבהן פועלים החשבים המלווים בחלק מהרשויות המקומיות, ומציינות כי "משכי הזמן הארוכים אלה אינם מתכתבים עם תכלית זאת".

ב-62 יישובים ערבים פועלים חשבים מלווים, לעומת 17 ביהודים. כפר קאסם (צילום: ראובן קסטרו)

שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון, שהזמינה את הדוח עוד בתקופת הכנסת הקודמת, ביקרה את התופעה באומרה כי החשבים המלווים הם "לא סידור עבודה". "המטרה שמצמידים אותם לרשות המקומית היא כדי לעזור לה לעמוד על הרגליים ולהתנהל בצורה נכונה", טענה שאשא-ביטון, "אם מגיעים למצב בו רשות, שבה יש חשב מלווה במשך 20 שנה, עדיין לא עומדת על הרגליים - כנראה שהמדינה לא עושה את העבודה שלה או שהמדינה צריכה לעשות בדק בית".

השבוע, בוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית בראשות ח"כ מנסור עבאס, הציג ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, חסאן טואפרה, נתונים אודות תקציב תכנית החומש 922 שמרביתה הוקצתה לפיתוח תשתיות פיזיות, כמו כבישים. לדבריו, מתוך תקציב של 10.7 מיליארד שקל הוקצו 9.7 מיליארד שקל ובוצעו במזומן קצת יותר מ-6 מיליארד שקלים, שהם כ-62%, לא כולל תקציבי החינוך. הוא הוסיף כי במשך הזמן הופקו לקחים והוסרו חסמים, באופן שנועד לאפשר לרשויות לקבל תקצוב בצורה טובה יותר. עם זאת, ציין טואפרה כי רוב התכניות הממשלתיות דורשות מהרשות להשקיע כסף במצ'ינג, שיטה לתקצוב רשויות מקומיות על ידי המדינה, אך הרשויות לא מסוגלות לעמוד בכך.

עוד בוואלה!

"מפלים בשיטתיות": יישובי ואדי ערה במאמץ להיחשב אזור בעדיפות לאומית

לכתבה המלאה
"כנראה שהמדינה צריכה לעשות בדק בית". שאשא-ביטון (צילום: אתר רשמי, דוברות הכנסת , דני שם טוב)

נציגת משרד האוצר, מעיין ספיבק, הסבירה כי הרשויות המקומיות הערביות לא היו רגילות לקבל תקציבי פיתוח, ולכן לא ידעו כיצד לנצל אותם נכון. לדבריה, יש רשויות שלא מנצלות עשרות מיליוני שקלים לפרויקטים. השרה לשוויון חברתי, ח"כ מירב כהן, אמרה כי לפי ההערכות, מחיר אי השילוב של האוכלוסייה הערבית נאמד בכ-40 מיליארד שקל בשנה, ולכן צמצום הפערים הוא אינטרס מדיני. "האתגר הוא לגבש את תכנית 923 ולהיכנס לתחומים שלא טופלו, כמו בריאות, רווחה, אלימות נגד נשים ועוד", אמרה כהן, "מקווה שזה יפתח דף חדש עם הציבור הערבי בישראל ושנצליח לצמצם את הפערים".

"השאיפה שלנו היא כמובן לחזור ולהיות עצמאיים", אמר ראיד זבידאת, ראש המועצה הבדואית בסמת טבעון שבצפון, שם עובד חשב מלווה מטעם משרד הפנים זה כ-14 שנה. "אני חושב שזה אפשרי. התנהלות לא נכונה של ראשי מועצות לשעבר היא שהביאה לזה. נכנסתי לתפקיד ב-2018 כשהחובות תפחו כבר לכ-19 מיליון ש"ח, עם ביטולי מכרזים שעלו לנו כסף, והעסקת עובדים ללא תקן. לאט לאט צמצמנו ומקווה בעוד כשנה לראות את האור בקצה המנהרה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully