לקבוצת הסוריקטות בספארי הצטרפו לאחרונה חמישה גורים חדשים. בכל קבוצת סוריקטות יש נקבה וזכר אלפא שמתרבים, ולכן כדי למקסם את הרבייה הוחלט להפריד את הסוריקטות תמר ואנג'י ולחלק את הקבוצה לשתי חצרות: תמר וגילי בחצר אחת, ואנג'י, ג'ושוע וסקיט בשנייה. כך ייווצרו שתי משפחות שיתרבו.
המטפלים, שקיוו לצפות סוף סוף בגורים, שמחו לגלות באחד הימים שאנג'י לא נראתה בחצר. ההיעלמות שלה אמרה למעשה שאנג'י הפכה לסוריקטה עסוקה מאוד. גם בטנה הנפוחה נעלמה, ובכל פעם כשיצאה מהמחילה לאכול, היא לקחה את המזון ולא השתהתה בחוץ יותר מכמה שניות. המטפלים המתינו בציפייה ליציאת הגורים מהמחילה, שם הם מבלים בחודש הראשון לחייהם, ובעיקר ניסו לנחש בכמה גורים מדובר.
באחד הימים, רחלי בן עזרא, מטפלת בספארי, הציצה למחילה וספרה ארבעה גורים קטנטנים. היא לא העזה לדבר על כך בקול מחשש שלא כולם ישרדו, כפי שקורה מידי פעם בהמלטות מרובות גורים.
כך עברו להם שלושה שבועות בהם אנג'י נראתה לפרקים, אך אט אט פרקי הזמן הלכו והתארכו, וככל שאנג'י נראתה יותר נינוחה והרשתה לעצמה לרבוץ וליהנות מהשמש החמימה, כך שני הזכרים נראו יותר ויותר עסוקים ופעילים.
עתה, סוף סוף הם יצאו מהמחילה לחצר. רביעייה מתוקה שנצמדת לאנג'י כל העת. הם עדיין יונקים, אבל גם אוכלים מזון מוצק, וכבר מתחילים להיות עצמאיים ולהכיר את החצר. האושר לא נגמר במחילה של אנג'י, כשגם בחצר הסמוכה, זו של גילי ותמר, יצא אתמול גור קטנטן אל החצר, לאחר זמן מה בה המטפלים חשבו וקיוו שמסתתר לו במחילה חבר חדש.