שבוע לפני הפתיחה: קושי בגיוס מורים מעמיד בסכנה את בתי הספר של החופש הגדול

שבוע בלבד לפני פתיחת בתי הספר של החופש הגדול, מתברר שבמקומות רבים עדיין לא גויסו מספיק צוותי הוראה כדי שהמסגרות ייפתחו במתכונת אליה כיוונו במשרד בחינוך - בתי הספר בהם יילמדו מקצועות ליבה. נכון לעתה, ברחבי הארץ חסרים בממוצע בין 50-40% מכלל עובדי ההוראה הנדרשים להפעלת בתי הספר של החופש הגדול כמסגרות לימודיות.

"עובדי ההוראה פשוט רוצים לצאת לחופשה. הם עברו שנה מאוד לחוצה במהלכה הם נכתשו תחת הצורך לתת מענה לצרכי השעה בשל משבר הקורונה", מספר בשיחה עם וואלה! אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות. "הצורך להחזיר מוסד חינוכי ותלמידים למסלול מצריך אנרגיות רבות, וכל עת שסוגרים או פותחים את מוסדות החינוך צריך להתחיל את הכל מחדש. עובדי ההוראה פשוט עייפים. מערכת החינוך לא מתנהלת לפי כפתורי כיבוי והדלקה".

בסוף חודש מאי, פרסם משרד החינוך קול קורא לרשויות המקומיות להפעיל את "בתי הספר של החופש הגדול" מ-1 עד 21 ביולי. בשונה מהשנים הקודמות, המטרה של התכנית הייתה לגשר על הפערים הלימודיים שצברו התלמידים בשנת הקורונה. הכוונה הייתה לגייס מורים ועובדי הוראה שילמדו את תלמידי בתי הספר היסודיים את מקצועות הליבה: שפה, מתמטיקה ואנגלית בהתאם לשכבת הגיל הרלוונטית.

משרד החינוך פתח בקמפיין פרסומי והרשויות המקומיות האחראיות על גיוס העובדים החלו לעבוד במרץ, אך כל אלה לא עזרו והמורים לא ששים ללמד בקיץ. הרשויות המקומיות יצטרכו למצוא פתרונות חליפיים, בהם גיוסם של עובדי הצהרונים, אלא שאז המסגרות הללו יידמו יותר לקייטנות ולא למקומות למידה להשלמת הפערים הלימודיים שיתמכו ברצף הפדגוגי.

הבעייתיות הגדולה ביותר היא בגיוס המורים לכיתות ה'-ו' בבתי הספר היסודיים. אם בכיתות יותר נמוכות ניתן להסתפק בתומכי הוראה - כדי ללמד מתמטיקה או אנגלית בכיתות הגבוהות יש צורך בהכשרה מקצועית. במקומות בהם לא יצליחו להביא מספיק עובדי הוראה לגילאים אלו כנראה שהמסגרות יתייתרו, מאחר ותלמידי כיתות אלו לא זקוקים לבייביסיטר אלא למורים.

לדברי קמינסקי, "יש מקומות בהם הצלחנו לגייס 80% מכלל המערך החינוכי הנדרש. במקומות בהם לא נצליח לגייס מכוח העבודה הקיים נפתח את הקבוצות באופן חלקי", הוא מדגיש. "ננסה לגייס כוח אדם איכותי, אבל לא בטוח שנוכל לספק מצבת חינוכית לכלל המבקשים. סביר להניח שיהיו מקומות בהם נאלץ לפתוח את בתי הספר של החופש הגדול באופן חלקי וזאת למרות מאמץ רוחבי של כלל הגורמים ברשות ובקהילה המבקשים למנוע פגיעה בתלמידים".

קמינסקי מסביר שאם השכר המוצע היה גבוה יותר, הדברים כנראה היו נראים אחרת. "הסכום שמשלמים למורים הוא מכובד וראוי. יחד עם זאת, אחרי שנה כה מאומצת, ראוי היה אם היו מגדילים את השכר לשעה וכפועל יוצא מכך סביר להניח שהיינו יכולים לגייס עוד עובדי הוראה ובעלי תפקיד".

גורם בשלטון המקומי אמר לוואלה! דברים דומים. "הרשויות עושות מאמצים לגייס צוותי הוראה מסביב לשעון. מנסים להביא תומכי הוראה, פונים למורים בפנסיה. להגיד לך שאלה יהיו לימודים כמו שהתכוונו שיהיו? זה לא יהיה. גלנט יצא עם הצהרות בחירות, ומאז יש ממשלה אחרת".

משרד החינוך מאפשר לרשויות המקומיות לנצל את התקציב באופן דיפרנציאלי, כך שבמידה והן לא מצליחות לגייס מספיק עובדי הוראה, באפשרותן לרכוש שירותי חברות חיצוניות, למשל, של כאלה שמספקות הכנה לבגרויות.

התכנית הוצגה לראשונה על ידי שר החינוך לשעבר יואב גלנט וראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בפברואר, ומטרתה הייתה לגשר על הפערים הלימודיים שצברו התלמידים בשנת הקורונה. זאת, לאחר הביקורת הרבה שהושמעה לכיוון גלנט על כך שלא היה נחרץ מספיק בנוגע לחשיבות קיום הלימודים בבתי הספר בישיבות קבינט הקורונה. כתוצאה מכך, מערכת החינוך הייתה האחרונה בתור לצאת מהסגרים, אחרי המסחר וחדרי הכושר, ומספר ימי הלימוד בפועל בבתי הספר בשנת 2020 היה בין הנמוכים בקרב המדינות המפותחות.

כדי להוריד את גובה הלהבות, הוצגה תכנית גרנדיוזית בעלות שהוערכה בכ-2.5 מיליארד שקלים, שפירטה את המשך הלימודים בחודש יולי עבור כל שכבות הגיל במימון משרד החינוך. ואולם אישור התכנית התעכב בשל היעדר התקציב, עד שבסוף מאי הודיע גלנט על תוכנית בממדים הרבה יותר נמוכים - רק לילדי הגנים ובתי הספר היסודיים. אלא שכבר ניתן להעריך כי גם התכנית המצומצמת לא תצא לפועל כפי שהוצגה.